המשרד להגנת הסביבה עבר לענן גוגל על נימבוס
ארז אביטל, מנמ''ר המשרד להגנת הסביבה, מתאר כיצד - בסיוע אנשי נס - הוא נפרד מ-400 שרתים בקרקע, במסגרת מודרניזציה מלאה לתשתיות ולמערכות, וזאת כחלק מהטרנספורמציה הדיגיטלית שנעשית במשרד
מערך ה-IT במשרד להגנת הסביבה, בסיוע אנשי נס (Ness) עבר לענן של גוגל (Google Cloud) במסגרת מכרז המחשוב הממשלתי, נימבוס. היקפו הכספי של הפרויקט לא נמסר לפרסום, אולם גורמים בענף העריכו אותו במיליוני שקלים. הפרויקט ארך כתשעה חודשים והסתיים באחרונה.
בראיון בלעדי לאנשים ומחשבים אמר ארז אביטל, מנהל אגף בכיר לטכנולוגיות דיגיטליות ומידע של המשרד להגנת הסביבה, כי "בתחילת 2022 התחלנו לחשוב על המעבר לענן ולהיערך לקראתו. הבנו כי אנו נדרשים לסביבת תשתיות מעודכנת וחדשנית, במטרה לתמוך באסטרטגיה הדיגיטלית ושיפור חווית הלקוח של משתמשי המשרד והמפוקחים. באותה עת, אנשי נס תפעלו וניהלו את הדטה סנטר שלנו במודל ענן פרטי. כחלק מההיערכות אסטרטגית של האגף, התחלנו לתכנן את המעבר לענן ציבורי".
"הבנו שמהלך המעבר לענן", אמר, "יעניק לנו יתרונות רבים ומענה לצרכי המשרד: זמינות מהירה יותר של המערכות והיישומים, סביבת תשתיות מעודכנת וחדשנית, המאפשרת מענה מהיר וזמין לצרכים העסקיים של המשרד אל מול המשתמשים הפנימיים והלקוחות החיצוניים".
את פרויקט המעבר לענן הוביל דימה ספקטור, ארכיטקט ענן במשרד. לקראת המעבר בוצעה היערכות ארגונית באגף, שכללה גיוס והכשרות כוח אדם, אפיון צרכים, מיפוי המערכות והקשר ביניהן, ומשם נבנה לו"ז עבודה. עוד נבנתה ארכיטקטורה ותוכנית הכוללת הכנות ברמת התשתית – כגון הפרדת רשתות, הפרדת שרתי SQL ובחינת ספק הענן, שבסופה נבחרה גוגל. בסוף 2022 הושלם תהליך הייזום, תכנון, תקצוב, התקשרויות, מיפוי מערכות, אזורי נחיתה ועוד, לרבות ניהול סיכונים. "כל הפעילות קיבלה רוח גבית מלאה מצדם של עידית סילמן, השרה להגנת הסביבה, וגיא סמט, מנכ"ל המשרד, בשיתוף פעולה הדוק עם אנשי מערך הדיגיטל הלאומי", ציין אביטל.
פרידה מטכנולוגיות ישנות והסבת מערכות לטכנולוגיות ענן מתקדמות
"הפרויקט" אמר אביטל, "מכיל מרכיב משמעותי של חוסר ודאות וניהול סיכונים. היה חשוב שלא לפגוע בזמינות המערכות במהלך המעבר – וכך היה: העבודה של כלל ה'לקוחות', עובדי המשרד, שותפים עסקיים, והגורמים בתעשייה – התנהלה בהמשכיות עסקית רציפה גם בתקופת המעבר. המעבר לענן הווה הזדמנות להיפרד מטכנולוגיות ישנות ולהסב מערכות לטכנולוגיות ענן מתקדמות. כיום – כלל התשתיות, השרתים והמערכות נמצאות בענן".
לדבריו, "הפעילות בוצעה בצורה מדורגת. בתחילה העברנו את סביבת הפיתוח, לאחר מכן סביבות הבדיקות ולבסוף – הייצור. כך, בחנו את ההיתכנות, הפריסה, השירותים ותהליכי עבודה בצורה מדורגת, תוך דיוק תוכנית העבודה ומידור סיכונים".
"התועלות מהמעבר לענן", ציין אביטל, "היו שיפור בביצועי המערכות, הסרת התלות בחומרה פיזית, מענה מלא להמשכיות עסקית, שיפור יכולות אבטחת המידע וניצול יכולות מתקדמות של סביבת הענן. כעת אנו פועלים למיטוב התהליכים ולהפיכתם לחסכוניים, עם ביצוע הליכי FinOps".
אביטל עובד במשרד הגנת הסביבה 13 שנים במגוון תפקידים, שהאחרון שבהם היה CTO. האגף בראשותו מונה כמאה עובדים, חלקם עובדי המשרד וחלקם במיקור חוץ של ספקים חיצוניים, ביניהם מומחי נס שהיו שותפים במעבר לענן. "על תהליך המעבר", אמר, "נמנה צוות מומחי ענן, שכלל ארכיטקטים, אנשי פיתוח, מומחי אבטחת מידע, אנשי DevOps, תקשורת ותשתיות ענן, וכמובן ניהול פרויקט המיגרציה לענן".
"המעבר הקל עלינו את תפעול המחשוב במשרד מאז ה-7 באוקטובר"
"סיימנו את המעבר לענן זמן קצר לפני המלחמה", סיפר אביטל, "וזה הקל עלינו את תפעול המחשוב במשרד מאז ה-7 באוקטובר. נתנו מענה טוב יותר בשל המעבר לענן לצרכים העסקיים שצצו בשל מצב החירום. המעבר סייע לנו בהתמודדות טובה יותר למול מתקפות סייבר, שבאופן טבעי גדלו. לא נפגענו מאותן התקפות. הודות למעבר לענן, קיבלנו יכולות מלאות לתמיכה בהמשכיות עסקית, עם יכולות גיבוי והתאוששות מקסימליות, בלא צורך בהיערכות נוספת בלחימה".
"המעבר לענן", סיכם אביטל, "הביא לשיפור עבודת ה-IT במשרד. ככל הידוע לי, אנו המשרד הממשלתי הראשון שהעביר את תשתיות ה-IT שלו במלואן לענן. בימים אלה אנו בוחנים את המשך העברת מערכות ותהליכי הליבה של המשרד לפלטפורמות ענניות. בין היתר, הטמעת פתרונות בינה מלאכותית יוצרת לגורמים העסקיים, כדי למקסם את הטרנספורמציה הדיגיטלית של המשרד, כולל שיפור השירות למשתמשים".
משרד שתמיד מוביל בחדשנות