"אירועי ה-7.10 חידדו את סוגיית מניעת הלבנת הון ומימון טרור"

"בעקבות פיגועי התאומים ב-2001, נכנסו לתוקף שורת צווים והוראות שמטרתם למנוע מימון טרור, על ידי חיפוש נתיבי העברות הכספים ואיתור המקור שלהם. אלא שככל הנראה, מערכות התשלומים בעולם לא יודעות לכלול בצורה טובה דיה את הנתונים לצורך זיהוי המממנים והמוטבים. אירועי ה-7 באוקטובר חידדו וחיזקו את השאלה: מי ואיך מממן את הטרור, איך עוצרים את המימון ומונעים הלבנת הון?", כך אמר עודד סלומי, מנהל מחלקת מערכות תשלומים וסליקה וחבר הנהלה, בנק ישראל.

סלומי דיבר אתמול (ד') בכנס Fintech Kickoff 2024 של Lynx מבית אנשים ומחשבים. הכנס נערך בבורסה לניירות ערך בתל אביב, והנחו את האירוע בן פלד, מנכ"ל הכנס, ואמיר קרלין.

"כאשר מתבצעת העברת תשלומים ב-SWIFT, המסלקה הבינלאומית, 80% מהתעבורות מסתיימות בתוך שש שעות, גם אם העברת הכספים נערכת בין מדינות. 100% מהן מסתיימות בתוך יממה", אמר סלומי. "בפועל, ההעברה אורכת ימים ולעתים אף שבועות, עד שהמוטב מקבל את הכסף. זאת, כי קציני.ות הציות נדרשים לעוד מידע: מה מקור העסקה, מהו מסלול הכסף, מהו התיעוד של ההסכם. אז, התהליך משתנה והופך לידני, ולא יעיל – זו בעיה כלל עולמית".

איך נלחמים בהם? הלבנת הון ומימון טרור. צילום: אילוסטרציה. שאטרסטוק

לרגולציה נדרשים עוד מידע ונתונים

"כרגולטור", אמר, "תפקידנו ליצור איזון. ככל שנגדיל את הנטל על הצד העסקי, שמחייב למנוע מימון טרור – המהלך ימריץ לעגל פינות ויביא להאטה של הכלכלה. לכן, חשוב שהנטל יהיה ישים – וקל לביצוע".

"ניתן לבצע מימון טרור בכל מיני דרכים", ציין, "גם, אבל לא תמיד דרך מערכות התשלומים המסורתיות. לכן, נדרש לערוך שתי פעולות – עבודה לפי תקנים והעשרת המידע אודות העברות הכספים בעוד נתונים. פעולות אלו יניבו יתרונות עסקיים לכל התעשייה".

סלומי הסביר כי "עבודה לפי תקנים תביא לכך שכל הגורמים יוכלו לקבל את כלל המידע בצורה אחודה, ולאינטגרציה הדוקה יותר בין כלל הגופים המנהלים רשימות שחורות. העשרת המידע תביא לצמצום הבעיות הקשורות ברשימות השחורות. כך, את השם הנפוץ בעולם נושאים 250 אלף סינים. אם שם זה מופיע ברשימה השחורה, הבנק אינו יכול לאשר תשלום, ופוגע ב-249,999 בעלי שם זהה שאינם ברשימה. ניתן לצמצם את הרשימה על ידי הוספת עוד נתונים – תאריך לידה, או כתובת. זה יביא לייעול התהליך".

"האתגר", ציין סלומי, "הוא כיצד להוביל מהלך כלל עולמי להטמעת תקן חדש, עם טכנולוגיה חדשה, למשל – הוספת פרטי הכתובת של המוטב. זהו אתגר לא פשוט, כי לכל אחד מהארגונים הפיננסיים הרבים יש סיכונים משלו ומערכות שונות. כך, למשל, מועצת היציבות הפיננסית העולמית, FSB, המאגדת נציגים של גופי פיקוח ובנקים מרכזיים ב-20 המדינות בעלות הכלכלה החזקה בעולם, הקימה פרויקט תשלומים חוצי גבולות. זאת, לשם הוזלת התשלום ושיפור החווייה שלו. יעדי המועצה מתכתבים עם התקן העולמי החדש".

ISO 20022 – תקן בינלאומי להחלפת מסרים מקוונים בין מוסדות פיננסיים באמצעות SWIFT. צילום: אילוסטרציה. שאטרסטוק

תקן ISO 20022

"ISO 20022", אמר, "הוא תקן בינלאומי להחלפת מסרים מקוונים בין מוסדות פיננסיים באמצעות SWIFT. התקן ישנה דרמטית את האופן שבו בנקים מתקשרים זה עם זה, על ידי הגדלת כמות המידע שניתן לתקשר ושיפור יכולת שיתוף הפעולה הדדית בין הגורמים הבנקאים והטכנולוגיים". לדבריו, "כל העולם עובר אליו, הוא מכיל 30 אלף שדות למילוי נתונים, לא כולם חובה. כל מערכת תשלום תקבע מה יהיו שדות החובה לצורך זיהוי העסקה ומניעת הלבנת הון. בעתיד הלא רחוק הוא יהפוך לתקן מחייב".

"בימים אלה", סיפר סלומי, "אנו מסיימים את הטמעת התקן בבנקים, עבור תשלומים מיידיים. אנו נמצאים בעיצומה של הטמעת התקן במערכת זה"ב (זיכויים והעברות בזמן אמת). נפעל למניעת הלבנת הון ומימון טרור גם בשדה של חברות האשראי. לאחר בחינה, נשקול לאפשר ביצוע פעולות עם צ'ק דיגיטלי, ונטפל בהיבט מניעת ההלבנה. אנו עושים הרבה בתחום, גם במהלכים אסטרטגיים ארוכים וגם עם ניצחונות קטנים".

סלומי סיכם באומרו כי "כעת יש לחברות פינטק הזדמנות לספק פתרונות לתחום. ניתן למנף את הביג דאטה לטובת שיפור העברות התשלומים. התחום שלנו לא בשל מספיק להטמעת יכולות של בינה מלאכותית יוצרת, כי מסרי התשלומים לא כוללים מספיק מידע. כאשר נעבור לפעול לפי התקן החדש – המצב יהיה טוב יותר".