איגוד האינטרנט הישראלי: אתרי ממשל אינם נגישים מספיק לערבים

איגוד האינטרנט הישראלי בחן באחרונה את מידת הנגשת אתרי הממשל לערבית בזמן המלחמה, והגיע לממצאים מטרידים: מערך הסייבר הלאומי בולט לשלילה ומנגיש 5% בלבד מהמידע והשירות שלו בערבית – משמע המערך כמעט ולא מציע מידע ושירותים ל-20% מהגולשים בישראל.

בהיבט הרחב יותר מצא מדד איגוד האינטרנט כי רק 39% מהשירות והמידע הנוגעים למלחמת ישראל-חמאס באתרים ממשלתיים – מונגשים בערבית.

עוד דווח כי משרד האוצר ורשות המסים מנגישים שירותים חלקיים בלבד בשפה הערבית. 

בין המשרדים הממשלתיים שבלטו לטובה במדד ההנגשה לשעת חירום, עם אחוזי הנגשה גבוהים, נמצאים משרד החקלאות (76%), משרד העבודה (69%), משרד הרווחה (66%), משרד התקשורת (58%), משרד הבריאות (54%) ורשות המסים (51%).

כחמישית מהציבור בישראל – לא זוכה להנגשה בשפתו

ממדד איגוד האינטרנט הישראלי – הבוחן הנגשת אתרי ממשל לעברית – שהתפרסם אתמול (א') עלה גם כי שירותים דיגיטליים חיוניים לשעת חירום אינם קיימים בשפה הערבית, למשל: ביטוח חפצים ביתיים מפני נזקי מלחמה של רשות המסים; חדר מצב של מינהל התכנון, המרכז את המידע התכנוני במנהל נוכח מצב המלחמה; דף ייעודי של משרד האוצר המאגד את המידע והשירותים בנושא המלחמה; ועוד.

המדד עקב אחר היקף הנגשת השירות והמידע הדיגיטלי הממשלתי לשעת חירום עבור האזרחים הערבים, המהווים כחמישית מהציבור בישראל, ומצא גם כי במערך הסייבר הלאומי דפים ושירותים חיוניים רבים, למשל מסמך לדיווח על אירועי סייבר ומערכת לדיווח ובירור הודעות פישינג ופייק ניוז – לא תורגמו והונגשו בערבית.

המדד הינו מהלך נוסף של איגוד האינטרנט הישראלי, ובא בהמשך לפרסום מדד הנגשת מידע ושירותים ממשלתיים לחברה הערבית במרץ 2023, לפיו 10% בלבד מכלל המידע והשירותים הממשלתיים מונגשים וקיימים בשפה הערבית.

הנגשת אתרי ממשל בזמן מלחמת ישראל-חמאס. צילום: אתר איגוד האינטרנט הישראלי

"חשוב לוודא שמידע ושירותים חיוניים – מותאמים לכלל האוכלוסייה"

דימא אסעד ניקולא, רכזת תחום צמצום פערים דיגיטליים באיגוד האינטרנט הישראלי. צילום: אתר איגוד האינטרנט הישראלי

באיגוד האינטרנט הישראלי רואים בנגישות ושימוש בשירותים ממשלתיים דיגיטליים רכיב בסיסי בחיי האזרח, במיוחד בתקופת חירום ומלחמה. לפיכך בחן האיגוד גם את התאמת והנגשת המידע והשירותים הממשלתיים החיוניים במלחמה הנוכחית לציבור הערבי בישראל בשפת אימו הערבית.

הבדיקה בחנה את מספר ואחוז העמודים המתורגמים לערבית ב-"אתר הלאומי האחוד", המאגד את כל המידע הממשלתי אודות השירותים והזכויות להן זכאים אזרחים מפונים בעקבות המלחמה, לצד שירותים וסיוע ממשלתיים לכלל אזרחי ישראל המושפעים מהמצב הביטחוני בתחומי דיור, עבודה, רווחה, בריאות, חינוך, ועוד. יודגש כי אחוז משמעותי מתושבי הנגב הבדואים ותושבי הגליל העליון הערבים מושפעים באופן ישיר ממצב המלחמה, וחלקם אף חשוף לאיום טילים ונאלץ להתפנות מביתו.

דימא אסעד ניקולא, רכזת תחום צמצום פערים דיגיטליים באיגוד האינטרנט הישראלי, ציינה כי "אנחנו יודעים שבתקופת המלחמה חל זינוק בצריכת התקשורת והמסכים של ישראלים בכל הפלטפורמות, גם בחברה הערבית. בזמן שגוף כמו מערך הסייבר אמור להוות 'כיפת ברזל ברשת' ולהגן על כלל האזרחים מפגיעות ואיומים שונים בה, הוא לא נותן מענה ל-20% מכלל האוכלוסייה בישראל. בסופו של דבר, מלחמת חרבות ברזל לא פוסחת על אף אחד מאיתנו גם במרחב הפיזי וגם במרחב הדיגיטלי, חשוב לוודא שמידע ושירותים חיוניים שאמורים להגן על האזרח גם ברשת, מותאמים לכלל האוכלוסייה כך גם מגבירים את רמת השימוש והמודעות של האזרחים הערבים לשירותים חיוניים אלו".