בן גוריון של הסייבר
חידש, יזם ושרד בים האיומים: בשלושה עשורי פעילות, גיל שויד היה שמרן (וצנוע), אבל לא דינוזאור, כפי שכונה ● הוא מהמעטים שהצליחו להצמיח סטארט-אפ לחברת מיליארדים ולשמור על הרווחיות במשך שנים ● סיכום ביניים
אתמול (ג') נפל דבר בתעשיית הסייבר הישראלית, כמאמר הקלישאה: אחרי 31 שנים כמנכ"ל צ'ק פוינט, גיל שויד הודיע על פרישה. עם זאת, הוא לא עוזב לחלוטין את החברה שאותה הוא ייסד, ויהפוך להיות יו"ר פעיל שלה. כל זאת, מיד לאחר שצ'ק פוינט תמצא את המנכ"ל החדש (כאן יש כמה שמות שחשבנו שיכולים להיות מתאימים).
שויד הוא אבי תעשיית הסייבר הישראלית, או לפחות אחד האבות המייסדים שלה. במהלך השנים, הוא שמע על עצמו ועל החברה שלו הרבה אמירות לא נעימות. הנה ציטוט אחד כזה, שכמו על האחרים, הוא הקפיד שלא להגיב עליו: "חברות אבטחת מידע כמו צ'ק פוינט… מוכרות פיירוול שמבוסס על טכנולוגיה בת 15 שנים, שהייתי בין מפתחיה בצ'ק פוינט. זאת טכנולוגיה שלא השתנתה, והייתה נכונה לעולם המחשוב של פעם… חברות אלה הן דינוזאורים, לא מחדשות כבר שנים, וסופן להיעלם… המוצרים לאבטחת הרשת פותחו בשנות ה-90', ומאז לא השתנו… גישת ההגנה הקיימת דומה לעטיפת העיניים ברטיות… הלקוחות הארגוניים דומים במידה רבה, בעל כורחם, לאישה מוכה שהגבר המכה שולח לה זר פרחים ומבטיח להשתנות… המתחרים (רמז לצ'ק פוינט – י"ה) ייעלמו מהשוק, כי הם לא מתחדשים כבר שנים… כמו נוקיה, חברת טלפונים שהייתה בעבר מלכה – והיא תיעלם".
הדובר מ-2012, ודאי ניחשתם, הוא ניר צוק, מראשוני העובדים בצ'ק פוינט, המייסד וה-CTO של פאלו אלטו ומי שהיה במשך שנים, ובמידה מסוימת הוא עדיין, הנמסיס של שויד.
צ'כוסלובקיה מתפרקת, הסכם אוסלו נחתם ושויד מקים את צ'ק פוינט
צ'ק פוינט נוסדה ב-1993 על ידי שויד, מריוס נכט ושלמה קרמר. באותה השנה, צ'כוסלובקיה התפרקה; בנימין נתניהו חשף את פרשת הקלטת הלוהטת (שלא הייתה) והודה שקיים רומן מחוץ לנישואין; ארגון אל קאעידה ניסה להפיל את מגדלי התאומים בניו יורק בפעם הראשונה; באפריל באותה השנה הודיע המרכז האירופי למחקר גרעיני, CERN, שה-World Wide Web יהיה פתוח לציבור הרחב ללא תשלום; צה"ל פתח במבצע דין וחשבון נגד החיזבאללה; נחתם בבית הלבן הסכם אוסלו בין ישראל לפלסטינים; העיתון חדשות נסגר; ערוץ 2 קם (אחרי שבע שנים של שידורי ניסיון); ברון הסמים פאבלו אסקובר נהרג; ונטע ברזילי, יאיר שרקי, אריאנה גרנדה, עומר אדם, שלומית מלכה ודניאל מורשת – נולדו.
ההשקעה הראשונה בצ'ק פוינט הייתה בסך של 400 אלף דולר – מקבוצת BRM של האחים אלי וניר ברקת, כיום שר הכלכלה, וכן של יובל רכבי ועמרי מן. ההמצאה הידועה ביותר שלה, ומהמשמעותיות בהיסטוריה של הרשת, היא הפיירוול. "בשנים הראשונות לפעילותנו, נאבקנו כדי שאנשים יאמינו שיש פוטנציאל בדבר הזה שנקרא אינטרנט, שלא לומר אבטחת האינטרנט", סיפר שויד כשהודיע אתמול על הפרישה. "ההיסטוריה מראה שהצלחנו". יש לזכור: כאשר החברה בחנה את מוצר האב טיפוס שלה ב-1993, המשקיעים לא היו מקוונים, ובדיקות המוצר היו הפעם הראשונה שבה הם התחברו לאינטרנט, בגרסתו המוקדמת. מאז, העולם השתנה מאוד והיצע המוצרים של צ'ק פוינט התרחב הרבה מעבר לחומת האש המסורתית – כדי להגן על משטח ההתקפה ההולך וגדל. צ'ק פוינט, כאחרות, עושה שימוש נרחב ב-AI במוצריה, כמו גם בלמידה עמוקה ובלימוד מכונה, לטובת מניעת איומים מתקדמים, פישינג ואבטחת IoT באופן אוטונומי.
"שויד הוא דוד בן גוריון של עולם הסייבר הישראלי. אולם, בניגוד לראש הממשלה הראשון, הוא לא הולך הביתה, לשדה בוקר, אלא מפנה את תפקיד המנכ"ל. יש לו עוד מה לתרום בעולמות אבטחת המידע והגנת הסייבר. הוא לא אמר את המילה האחרונה בתחום"
בעבר אמר שויד כי "הרגע הכי מאתגר היה ב-1994. היה לנו מוצר טוב שכבר הרצנו… אבל עדיין לא היה ברור אם יש שוק או אין שוק. השותפים שלחו אותי לארצות הברית ואמרו לי: 'אל תחזור בלי מיליון דולר'. הייתי שם 100 ימים… וחזרתי עם חוזה ענק של הרבה יותר ממיליון דולר. זמן זה היווה את היסודות למה שמאוחר יותר הפך להיות ההצלחה שלנו".
(עוד) ביקורת על גיל שויד
לצד המחמאות על התפקיד הגדול שמילא שויד במיצוב, קידום ופיתוח שוק אבטחת הסייבר, הוא זכה לביקורת על ההתנהלות האיטית שלו, ועל שהחברה שייסד איבדה את ההובלה בשוק זה – מה שסלל את הדרך לעליית חברות יריבות כמו פאלו אלטו ופורטינט. שויד וצ'ק פוינט גם לא זיהו מוקדם מספיק את הצורך בשינוי תפיסה באבטחה, בעת המעבר לענן. עוד נמתחה על החברה ביקורת כי ערכה מעט מדי רכישות, בהשוואה למתחרים. "אסטרטגיית הרכישה האגרסיבית יותר של פאלו אלטו אפשרה לה להרחיב את סל המוצרים שלה מעבר לאבטחת רשת והפכה אותה למובילה באבטחת עומסי עבודה בענן", ציינו האנליסטים של פורסטר בצורה יבשה. אחרים כתבו כי "גם כאשר צ'ק פוינט ביצעה רכישות בעולם האבטחה בענן, הן היו קטנות יותר ומוצלחות פחות".
מנגד, צ'ק פוינט היא אחת ממעט חברות בורסאיות שמקפידות לשמור על רווחיות לטווח הארוך, ואף שהיא בינלאומית, היא מקפידה לטפח את זהותה הישראלית ואת המותג: השאלה "היכן תקום הצ'ק פוינט הבאה" נשאלה פעמים רבות.
לשויד היו תשובות למבקרים: "היינו רווחיים מהיום הראשון. אני אולי יוצא דופן, אבל אני לא מבין למה עסקי תוכנה לא צריכים להיות עסקים רווחיים מאוד. כשאתה בונה תוכנה טובה, אתה יכול פשוט למכור אותה ולהפוך אותה לרווח", אמר בראיון בשנה שעברה. "כללי הכלכלה לא משתנים: צריך ללמוד לבנות עסק שעומד על רגליו".
על הביקורת שהוא פועל באיטיות, השיב: "למייסדי חברות תוכנה יש הרבה תפיסות שגויות – 'בואו נרוץ מהר, נעשה את זה קודם, ומאוחר יותר נתקן'. זה הרבה יותר יקר מאשר לבנות את הכול נכון מלכתחילה. הגישה של 'לזוז מהר ולשבור דברים' היא מאוד יקרה".
"אמרת צ'ק פוינט – אמרת סולידיות"
כאן נכון לצטט דברים שאמר לי מומחה סייבר: "אמרת צ'ק פוינט – אמרת סולידיות. לסולידיות יש גם היבטים חיוביים, שמקנים תחושת ביטחון – למשקיעים וגם ללקוחות. יש לה תזרים הכנסות יציב, מאגר לקוחות בעל תמהיל מגוון, והיא מעסיקה רבים במשק הישראלי".
לסיכום, היטיב לתאר את פועלו של שויד בכיר בעולם האבטחה הישראלי, שאמר עליו: "שויד הוא דוד בן גוריון של עולם הסייבר הישראלי. היו פה מעטים וטובים לפניו, ויש רבים אחריו, אבל אי אפשר לקחת ממנו את התואר 'חלוץ'. הוא נכנס לשדה כמעט בתולי, עשה זאת בשקט ובאומץ, והצליח לנווט את הספינה בהנהגתו באופן מרשים – ולאורך זמן. אולם, בניגוד לראש הממשלה הראשון, הוא לא הולך הביתה, לשדה בוקר, אלא מפנה את תפקיד המנכ"ל. יש לו עוד מה לתרום בעולמות אבטחת המידע והגנת הסייבר. הוא לא אמר את המילה האחרונה בתחום".
תגובות
(0)