רשות מקרקעי ישראל מטמיעה AI בענן וגם בקרקע

"רשות מקרקעי ישראל עברה בשנים האחרונות תהליך טרנספורמציה דיגיטלית רחב היקף, עם מימוש תוכנית רמיטק. לאחר פיגור ארוך שנים, יישרנו קו עם התעשייה והממשלה ויש לנו מערכות טכנולוגיות מתקדמות, התומכות בפעילויות הארגון ומספקות לציבור שירותי דיגיטל. כהמשך לכך, עד סוף העשור נערוך פרויקטים רבים בעולמות הדטה וה-AI – ובקרקע וגם בענן", כך אמר רביד שמואלי, סמנכ"ל טכנולוגיה ומערכות מידע, רמ"י (רשות מקרקעי ישראל).

שמואלי דיבר ב-E-GOV, פורום המנמ"רים והמנמ"ריות במגזר הממשלתי-ציבורי. הפורום, מבית אנשים ומחשבים, התכנס אתמול (ד') במלון וולדורף אסטוריה בירושלים, והנחה אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. נושא המפגש היה "דטה ובינה מלאכותית יוצרת בממשלה".

לדבר שמואלי, "רמ"י היא הרשות הממשלתית המופקדת על ניהול מקרקעי הלאום – קרקעות מדינה, רשות הפיתוח והקרן הקיימת לישראל, יותר מ-90% מהקרקע בארץ. פעילויות הרשות מבוצעות בהיקף עשרות מיליארדי שקלים בשנה".

מה הן תוכנית רמיטק ורמיטק 2030?

רשות מקרקעי ישראל

"במסגרת תוכנית רמיטק", ציין, "החלפנו את המערכות הליבה בנות ארבעה עשורים – במערכת ליבה חדשה SAP S/4 HANA. עוד שילבנו בה מערכת CRM, אתר אינטרנט משודרג ואזורים אישיים ועסקיים מאובטחים, לקבלת מידע וביצוע פעולות. גם שדרגנו מערכי נתונים, דיווח ותחקור. המערכת נפרסה במרחבי הרשות ופועלת באופן מלא בכל הארץ, והביאה לתמיכה בתהליכים וברגולציות הנדרשים בארגון, ראיית נכס וראיית לקוח 360 מעלות, ומתן שירותים דיגיטליים מתקדמים מרחוק ובאופן מאובטח".

לדבריו, "גרטנר גורסת כי כעת, לאחר שגופי הממשל השלימו את תהליכי השינוי הדיגיטלי – כי 'עידן הממשלה הדיגיטלית' תם ועכשיו על גופים אלה לממש תפישות 'עידן הפוסט דיגיטל'. אלה נשענות על שלושה עקרונות: תכנון שירות אמפתי לציבור בראיית הלקוח; קבלת החלטות מבוססת תובנות; סנכרון פלטפורמות שותפים ואקו-סיסטמות ומיקוד באימפקט המרבי. גישה זו הולמת את תוכנית 'רמיטק 2030' – תוכנית ההמשך לתוכנית רמיטק – ותומכת בחדשנות בהיבטים תהליכיים, טכנולוגיים ותרבותיים.

שמואלי הוסיף והרחיב כי "עמודי התווך של רמיטק 2030 הם: בינה מלאכותית – מערך פרויקטים ומיזמי AI המשולבים בתהליכים העסקיים בארגון ובשירות לציבור; חדשנות ובחינת טכנולוגיות חדשות למימוש תפישות מתקדמות; טיפול בנתונים – השבחת מערכות הדיווח והבינה העסקית למערכות ניתוח מדע נתונים ובניית אגם נתונים, כולל טיפול במידע מובנה ולא מובנה, היתוך מידע פנים וחוץ ארגוני".

"שני עמודי תווך נוספים", ציין שמואלי, "הם מעבר לענן נימבוס הממשלתי והשאת ערך עסקי וציבורי מירבי; והעמקה בתחומי הדיגיטל והמובייל".

מערכות מבוססות AI לשמאות ולאיתור פלישות למקרקעין

שמואלי ציין שני פרויקטים שהושלמו. "האחד", אמר, "הוא שמאות AI. בנינו מערכת שמאות וערכי קרקע עבור החטיבה העסקית וחטיבת השירות, המבוססת מודלי AI ו-ML. היא מאפשרת ביצוע מתן מחיר לקרקע לפי מאפייניה, עסקאות מכר קודמות, נתוני הנכס, נתוני תכנון, קרבה לים, נתוני חינוך ופשיעה, קרבה לשטחים ציבוריים פתוחים ועוד מאות מדדים".

"מערכת נוספת", המשיך ואמר, "היא לאיתור פלישות למקרקעין. היא פותחה עבור חטיבת השמירה, בשיתוף רפאל ונועדה לאתר שינויים בקרקע ופלישות למקרקעין. המערכת, מבוססת AI, מנתחת מידע המתקבל מאמצעים גיאוגרפיים חזותיים, כמו תצלומי אוויר ממטוסים, לווינים ורחפנים. היא מאפשרת להפעיל את צוות הפיקוח בשטח, לתת תמונת מודיעין, להנפיק התרעות ולהגביר את ההרתעה".

"כבר כיום", אמר, "אנו בעיצומם של עשרה מיזמים שונים בעולמות השירות לציבור והניהול התפעולי בארגון, לרבות טיפול חכם בנתונים אלפאנומריים, מסמכים ומפות – תוך שימוש במודלים מבוססי מדע הנתונים, בינה מלאכותית יוצרת, מודלי שפה טבעית ועוד. בין המיזמים ניתן למנות: זיהוי אנומליות בפעילות עסקית, יצירת חוות דעת מסוגים שונים, ניתוח מסמכים, חילוץ זכויות, טקסטים ותמלולי שיחות מוקד טלפוני, ויצירת תובנות מהם וכן – הרחבת השירותים המקוונים לקהל בלא מגע יד אדם".

שמואלי סיים בחולקו תובנות מהמימוש של הפרויקטים ששילבו AI ב-רמ"י. "קיימת חשיבות גבוהה ללמידה והכרה של הנושא העסקי בו משולבת הבינה המלאכותית; יש לוודא שותפות ותמיכה של הנהלה והגורמים העסקיים; בניגוד למחשבה הרווחת, לא תמיד נדרשות כמויות גדולות של מידע, אולם יש להתמקד באיכות שלו, החשיבות טמונה בכמות המדדים; את הכנת הנתונים לקראת הפעלת האלגוריתם עדיף שיעשו אנשי הצוות הפנימי, ואת הצד האלגוריתמי החדש – אנשי החברה המתמחה; השימוש בתשתיות ענן יכול לסייע בקיצור זמן הפרויקט".