"תעבורת הנתונים בצה"ל נסקה ביותר מ-500% מתחילת התמרון הקרקעי"

"בחודשים שלפני השבת הארורה ביצענו פעולות היערכות רבות. בימים שבין ה-7 באוקטובר ועד לתחילת התמרון הקרקעי המשכנו בהיערכויות, ולכן, הטיפול בעומסים לא היה הבעיה הגדולה. האתגר היה ריבוי השימושים במערכות ה-ICT הצה"ליות, וריבוי המשתמשים בהן. הגדלנו את הקיבולת ונתנו מענה למצב שבו היקף הנתונים, ובראשם נתוני ה-וידיאו, צמח ביותר מפי חמישה. העננים סייעו לנו", כך אמרה תא"ל יעל גרוסמן, מפקדת יחידת לוטם באגף התקשוב וההגנה בסייבר.

בראיון לאנשים ומחשבים ציינה תא"ל גרוסמן כי "בחודשים טרם המלחמה ערכנו בחינות היתכנות בכל מיני תחומים, כדי להבין את התנהגות מערכי התשתיות, הניידות והסלולר. מבצע מגן וחץ (שצה"ל ניהל במאי אשתקד נגד הג'יהאד האסלאמי – י"ה) סייע לנו בכך. ערכנו שורת תרגילים, 'שרשרת ברזל', שבהם דימינו מצבי חירום דיגיטליים: פגיעה במרכז מחשוב, תגובות לרציפות תפקודית, בניית אתרי התאוששות מאסון חלופיים, מניעת צווארי בקבוק למרות הגידול בשימוש, ריבוי משתמשים ועבודה משותפת בו זמנית. בנינו את הפתרונות על בסיס הענן והיישומים בעלי יכולת הגידול (סקלביליות), עם רשת שיודעת לייצר גדילה בתוך ימים. תרגלנו הגירה מהדאטה סנטרים שלנו למרכזים חדשים וממוגנים, וסיפקנו מענה לריבוי המשתמשים והנתונים".

"תוך כדי הלחימה", סיפרה מפקדת לוטם, "המשכנו בפיתוח יישומים, תתי יישומים ומערכות, בשל צרכים שעלו מהשטח. הצלחנו לעשות הרבה בתחום, בשל השימוש בענן המבצעי, שסיפק משאבים רבים בזמן קצר. הנגישות של כל מאגרי המידע בענן סייעה גם לקצר תהליכים. כל פעילות שנעשתה ברשת דרשה אישור פרטני שלי. כמות הפעילויות שעשינו הייתה עצומה בהיקפה, ובוצעה בעיקר בענף החוזי בלוטם, שהיו אחראים, בין השאר, לשידור וידיאו לאחור ולהנגשתו למשתמשים".

הסלולר הצבאי, העולם הנייד בכלל – ושכבות המידע

"בעולם הסלולר הצבאי", אמרה תא"ל גרוסמן, "הרחבנו את ההיקף והיכולות של התשתית התקשורתית, כדי להנגיש ליותר משתמשים יותר יכולות ויישומים. זאת, לצד עבודה על הדור הבא של הרשת, שיהיה רזה וקליל יותר, עם יכולות נוספות בכף היד. נשיק את הדור הבא בסלולר בעוד חודש".

היא הוסיפה כי "בעולם הנייד, המשכנו במימוש אבן הבניין 'ניידות 360', שמחברת בין הענן המבצעי, יישומי המידע המבצעי והנגשתם בכף היד – על בסיס יכולות הניידות. זאת, לצד חיבור הענן הארגוני, תומך הלחימה, והמידע הארגוני, עם הנגשה בטאבלטים, כדי לאפשר יעילות גבוהה יותר בעולמות המנהלה והלוגיסטיקה".

"בהיבט המורכבות של שכבות המידע", הסבירה מפקדת לוטם, "פיתחנו יכולות להרחבת השירותים. כיום ניתן לקבל בכף היד התראות על כל מיני דברים ברמת המרחב. בפלטפורמת ההודעות שלנו, הצ'ט המבצעי, ניתן להעביר גם מידע חזותי – וידיאו ותמונות. ביצענו תהליך מטורף להגדלת התעבורה לפני – ותוך כדי – המלחמה, והטמענו יישום שפיתחנו שמאפשר קבלת מידע ששמור בענן המבצעי – בכף היד. זה משפר הן את היכולת המבצעית והן את חוויית המשתמשים שבקצה".

במלחמת לבנון השנייה דובר על היצף מידע ו-"התמכרות לפלזמות". איך אתם מונעים את זה?
"תפקידנו הוא להנגיש יכולות טכנולוגיות לתכליות מבצעיות מבוססות פלטפורמות מידע. יחידת לוטם לא בונה את התו"ל (תורת לחימה) המבצעי, אלא את הדיגיטל שישרת אותו. כיום, להבדיל מ-2006, המפקדים צורכים יותר מידע מבעבר, אבל עברנו שינוי תרבותי, והם יודעים גם איך לנהל את המידע. המערכות בנויות כך שניתן להבנות את המידע הנצרך, ואין צורך להתמודד עם היצף מידע".

מה עם הסייבר?
"הסייבר הוא לא רק נחלת החטיבה להגנת הסייבר באגף התקשוב, שמהווה רגולטור ומוביל צה"לי לתחום. יש ענף סייבר גם בממר"ם. אנחנו אמונים על הגנת הרשתות והבטחת שרידות, קשר והמשכיות עסקית. אנחנו פועלים רבות לניטור הרשתות ולזיהוי אנומליות, כדי להבטיח את רציפות הפעילות הרשתית. אנשי המילואים שגויסו הגדילו את היקף כוח האדם שמטפל בתחום בעשרות אחוזים, והאיצו דרמטית את פתרונות ומעני ההגנה בסייבר".

אתם פועלים באופן היברידי?
"כן, ובמובנים רבים. יש לנו רשתות ניידות ונייחות, מערכות IT שמשלבות AI, פיתוח שנהיה יותר ויותר היברידי, פעילות בענן וגם בקרקע, ועבודה בסביבה מרובת עננים, מולטי קלאוד".

לצד האתגרים התקשוביים של המלחמה, את מזהה גם הזדמנויות?
"אכן. יש הזדמנות להוספת יכולות לתפיסת השילוביות והרב זרועיות. התקשוב מחבר זרועות – חיל האוויר, חיל הים, כוחות היבשה, אמ"ן וגורמים נוספים. פתחנו את הצ'ט המבצעי למרבית היישומים, לטובת העמקת השילוביות בעבודה של כלל הצרכנים-הלוחמים. כיום, בענן המבצעי, יש ליחידת לוטם יכולות AI מונגשות לכל הזרועות. הקורונה לימדה אותנו להנגיש את הכול על הרשת הניידת ולכן, למיקום הגיאוגרפי יש פחות חשיבות. המידע יכול – וצריך – לזרום בכל מקום".