האם יש סיכוי לשקם את אומת הסטארט-אפ?

מכון המחקר RISE (לשעבר SNPI) פרסם השבוע נתונים על חברות ההיי-טק הישראליות שגייסו הון ב-2023 – שנת המהפכה המשפטית ופרוץ המלחמה הנוכחית. הדו"ח מציג תמונה די עגומה של מצבה של אומת הסטארט-אפ.

מחברי הדו"ח מספקים נתונים על שתי קבוצות של חברות: כאלה שגייסו הון ראשון (חברות SEED) וכאלה שביצעו מספר סבבי גיוס, בסכום כולל של מעל 100 מיליון דולר. כך, 159 סטארט-אפים ביצעו סבב SEED ב-2023, מ-294 משקיעים, מתוכם 174 זרים. עוד מגלה הדו"ח כי 12% בלבד מהחברות הצעירות מנוהלות על ידי נשים,וב-11% יש לפחות יזמת אחת. זהו שיפור לעומת שנים קודמות, אבל ישראל עדיין נמצאת אחרי אירופה וארצות הברית בשוויון המגדרי במגזר הסטארט-אפים.

פגיעת המהפכה המשפטית והמלחמה

המלחמה בעזה פגעה קשה מאוד בחברות הצעירות, שהיו לפני סבב ראשון – כך עולה מהדו"ח. זאת, לאחר שחברות אלה נכנסו למלחמה, בממוצע, כשהן כבר במצב פחות טוב מזה שהן חוו ב-2022, בגלל המהפכה המשפטית, שפרסומה והשלכותיה צמצמו עד לכמעט 0 את מספר המשקיעים הזרים בישראל. המהלכים המשפטיים של הממשלה פגעו גם בחברות הוותיקות יותר, ועל פי הדו"ח, מספר החברות שגייסו מעל 100 מיליון דולר נחתך בחצי – מ-30 ב-2022 ל-15 בלבד ב-2023. עוד נתונים על אותן חברות: גם בהן, המשקיעים הזרים הם הדומיננטיים, כל המנכ"לים שלהן הם גברים, ושני נתונים מדאיגים – המטה של רובן לא יושב בישראל, ואם הוא כבר כאן – הוא בדרך כלל ממוקם במרכז הארץ ולא באזור אחר שלה.

התחזיות לגבי עתיד ההיי-טק הישראלי נעות בין אופטימיות זהירה לבין פסימיות, עם אזהרות חמורות לגבי ההשלכות של המלחמה והמצב הכלכלי עליו ועל המשק כולו

הדו"ח, יש לציין, מתייחס לכל 2023, מבלי התייחסות ספציפית לחודשי המלחמה, ששלושה מהם היו במהלכה. כך או כך, הנתונים עלולים, חלילה, להחריף בשנה הנוכחית, וכאשר מנסים לבחון את המגמות בענף, הדבר המרכזי, מבחינת "התנאים הסביבתיים" של ההיי-טק, שצריך להסתכל עליו הוא ההשפעה של המלחמה על היקף הגיוסים בה. שהרי, במידה רבה מאוד, מה שהיה עד אוקטובר 2023 הוא לא מה שהווה, ולא יכול ללמד כמעט כלום על המצב כיום.

התחזיות, לפני המלחמה, היו שהשנה, ב-2024, היי-טק הישראלי לפחות יתחיל להתאושש מהמשבר של 2023. בינתיים זה לא קורה, וספק רב אם זה יקרה בחודשים הקרובים, שגם בהם כוחות צה"ל יילחמו בעזה, ככל הנראה.

המשקיעים הזרים

כאן מתבקש להכניס את המשקיעים העיקריים בחברות הישראליות – המשקיעים הזרים. העובדה הזאת העלתה את סף הדאגה בתחילת המלחמה, מאחר שהיא מסמלת תלות רבה, רבה מדי, של ההיי-טק הישראלי בהשקעות הזרות. מידת הדאגה הזאת לא פחתה מאז, על אף שהמכה שהנחיתה המלחמה על ההשקעות הזרות באומת הסטארט-אפ, אחרי המכה שהיא ספגה בתקופת המהפכה המשפטית, לא הפסיקה אותן לחלוטין. זה לא היה נוק אאוט. הדבר בא לידי ביטוי גם בכך שאף חברה רב לאומית גדולה לא הוציאה את המו"פ ו/או המשרדים שלה מישראל, גם לאחר ה-7 באוקטובר, אם כי פה ושם יש פיטורים (שבעיקר לא קשורים למצב המלחמתי, אלא למצב המקרו-כלכלי). אבל, התלות הרבה בגורמים זרים מדאיגה גם כאן, כי בניגוד לבכירי ההיי-טק הישראליים, אין למנהלי תאגידי הענק הרב לאומיים סנטימנט ציוני מיוחד, ואם הם יראו לנכון, יהיה להם יותר קל להעביר את הפעילות שלהם למדינה זולה יותר מישראל.

החיתוך בהשקעות הזרות משפיע גם על חברות ה-SEED, אם כי כאן יש לציין שקרנות גדולות לא ממהרות להשקיע בהן. זאת, משום שבדרך כלל מדובר בהשקעה בעלת סיכון גבוה, והסיכון הזה עולה כעת, באמצע המלחמה. לכך יש לצרף את הורדת דירוג האשראי של ישראל על ידי מודי'ס, שיש לקוות שחברות דירוג אשראי אחרות לא יצטרפו אליה.

העתיד של החברות הצעירות, שלא לומר צעירות מאוד, תלוי כרגע בעיקר בממשלה וביכולת שלה להקצות מספיק משאבים, דרך רשות החדשנות וגופים אחרים, כדי שהן יוכלו לשוב ולפעול, ולהוות את הדור הבא של אומת הסטארט-אפ. הממשלה עושה צעדים בכיוון, באמצעות מענקים ובאמצעים אחרים, והשאלה האם הם מספיקים נותרת בחלל האוויר.

והרי התחזית

התחזיות באשר לעתיד ההיי-טק הישראלי נעות בין אופטימיות זהירה לבין פסימיות, עם אזהרות חמורות לגבי ההשלכות של המלחמה והמצב הכלכלי עליו ועל המשק כולו. הפסימיים מדברים על סיכוי להתאוששות לא לפני הרבעון השלישי או הרביעי של 2024. מבחינתם, השנה הנוכחית לא תסתכם כשנת צמיחה, אלא ככזו שתסמן חזרה איטית לפעילות.

ד"ר אסתר לוצאטו, מנכ"לית קבוצת לוצאטו ויו"רית המועצה לקידום נשים במדע ובטכנולוגיה. צילום: יורם רשף

האופטימיים דוחים את התחזיות הללו מכל וכל, ואומרים שהשמועות על מותה של אומת הסטארט-אפ מוקדמות מדי, ומבוססות על ניתוחי כלכלנים שלא חיים בארץ ומערבבים בניתוח שלהם את דעתם האישית. אחת מהן היא ד"ר אסתר לוצאטו, עורכת פטנטים ומנכ"לית קבוצת לוצאטו, יזמת בעצמה, שבתפקידה הציבורי עומדת בראש המועצה לקידום נשים בעולם הטכנולוגי במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. ד"ר לוצאטו סבורה שהתחזיות האפוקליפטיות, שמנבאות שישראל תחדל להיות אומת סטארט-אפ, לא תואמות את המציאות. לדבריה, ההיי-טק נכנס למשבר 2023, עוד לפני המלחמה, במצב טוב מאוד, עם יסודות מוצקים, ולכן יש לו את כל הסיכויים להתאושש, כפי שקרה במשברים ובמצבי חירום בעבר.

שני נימוקים נוספים שהיא מביאה לתחזית האופטימית שלה הם היותו של מודל החדשנות הישראלי מבוסס על תעשיות כגון זו הביטחונית, שמאז תחילת המלחמה נותנת דחיפה חזקה מאוד לסטארט-אפים ומשקיעה לא מעט ברכש טכנולוגי מחברות ישראליות, והגידול בביקוש למוצרי הסייבר תוצרת כחול לבן – תעשייה שישראל מאוד מזוהה איתה.

השורה התחתונה: ההיי-טק הישראלי נמצא על פרשת דרכים. מצד אחד ניצבות ההשלכות לעתיד של הנתונים הלא מעודדים של 2023, שלא מבשרים על התאוששות, והתחזיות הפסימיות של חלק מהמנהלים בענף, ומהצד השני ניצבת האופטימיות של יזמים ומנהלים רבים, שמשוכנעים שההיי-טק יצלח את הגל העכור שעובר עליו ושהקטר ימשיך להוביל את הרכבת של המשק הישראלי.