דיוני התקציב בכנסת: מי ידאג להיי-טק?

הכנסת החלה את השלב הכמעט אחרון וזה החשוב ביותר של דיוני התקציב, לקראת העלאתו לדיון ולהצבעה בקריאות שנייה ושלישית במליאה. זאת, לאחר שהוא אושר בקריאה ראשונה. זהו השלב שבו קבוצות לחץ מפעילות את חברי הכנסת בוועדות, על מנת לערוך שינויים בתקציב, לבטל גזירות ולהוסיף תקציבים לתחומים החשובים להן. באופן מסורתי, הענף המשמעותי הכמעט יחיד שאין לו לובי חזק ומשפיע על הח"כים הוא ענף ההיי-טק.

בכנסת הנוכחית פועלות שתי ועדות שעוסקות באופן ישיר בהיי-טק: ועדת המדע והטכנולוגיה, בראשות ח"כ איימן עודה (הרשימה המשותפת), ו-ועדת המשנה להיי-טק, שהיא ועדת משנה של ועדת הכלכלה, והעומד בראשה הוא ח"כ אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו).

ועדת המשנה להיי-טק קיימה רק דיון אחד לאחר פתיחת המלחמה, ב-16 בינואר. בישיבה זו קרא היו"ר, ח"כ ליברמן, לממשלה לפעול במהירות כדי לסייע לחברות ההיי-טק שזקוקות לכך, וגם למנוע קיצוץ בתקציבי רשות החדשנות במסגרת הצעת התקציב שנמצאת כעת על סדר היום. ועדת המדע קיימה דיון שבו היא שמעה על הקשיים ועל הסכנות שיש בימים אלה לעולמות המדע, הטכנולוגיה והאקדמיה, כמו גם על הכוונה לקצץ בתקציבי המדענים הראשיים במשרדי הממשלה. היו"ר, ח"כ עודה, קרא לממשלה לפעול להגדלת התקציבים, על מנת לאפשר להיי-טק להמשיך להוביל את המשק.

מה שעולה מספר התקציב

הצצה מהירה לסעיפים שנוגעים לחדשנות ולהיי-טק בספר התקציב מעלה שהקריאות של הח"כים ליברמן ועודה נפלו על אוזניים ערלות. בהחלט ייתכן שזה משום ששניהם נמנים על האופוזיציה, שממילא אין לה רוב – לא בכנסת ולא בוועדות.

כך, למשל, תקציב משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה: על פי מה שאושר בקריאה ראשונה, תקציבו הוא 575 מיליון שקלים – די דומה לתקציב הקודם. זאת, למרות מאמצי השר היוצא, אופיר אקוניס, לשכנע את משרד האוצר שהגדלת התקציב תתרום להחזרה לצמיחה של ההיי-טק ושל המשק בכלל. ההטבה היחידה שהאוצר הסכים לה היא מניעת קיצוץ נוסף, מעבר לקיצוץ הרוחבי שבוצע בכל משרדי הממשלה, עקב המלחמה. צריך לציין שלמשרד יש שני יעדים: קידום המדע בחינוך לכלל האוכלוסייה, החל מהגיל הרך, וסעיף התמיכות – לאוניברסיטאות, לגופים אקדמיים נוספים, לרשויות המקומיות בפריפריה ועוד. ספק אם התקציב הזה יצליח לשמור על רמה זהה של היקף התמיכות.

יש לציין שעדיין לא ברור מי יחליף את השר אקוניס, ומי שהוזכרו בהקשר זה אלה שמות של שרים שכבר מכהנים במשרדים אחרים. המשמעות היא שלמשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה לא יהיה שר במשרה מלאה. כל אלה מעלים את המסקנה שבעיני ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ומשרדו, חדשנות, מדע וכטנולוגיה לא נמנים על הנושאים החשובים ביותר.

משרד המדע אחראי גם על רשות החדשנות, שיש לה תקציב נפרד. התקציב שלה אמנם גדל, והוא יהיה השנה קרוב לשני מיליארד שקלים, אבל צריך לזכור שהוא לא עודכן מאז 2018 – למעט "קופסאות קורונה", שניתנו כמענק מיידי לחברות והצילו רבות מהן מפני קריסה. בתחילת המלחמה אושרו כמה מאות מיליוני שקלים לרשות החדשנות, לצורך סיוע לחברות צעירות, בעיקר מהדרום ומהצפון, שנפגעו עקב האירועים. יש לציין שבכירי ההיי-טק משבחים את הפעילות של עובדי רשות החדשנות, שמנסים בכל דרך לעמוד ביעדים אל מול הדרישות ההולכות וגוברות מצד הענף, ובעיקר מצד הסטארט-אפים.

התקציב יעבור בקריאות שנייה ושלישית, אחרי שיעבור שינויים בסעיפים שיקדמו בעלי עניין, קבוצות אינטרסים, חברי מרכז וכמובן לוביסטים שחברות ענק במשק שוכרות בעלויות של מיליונים. יהיה קשה למצוא בין כל אלה חברי כנסת או שרים שיאיימו בפירוק הממשלה על רקע חוסר התקצוב המספיק להיי-טק

גם התקציבים המוצעים שקשורים בפעילות התקשוב והחדשנות של הממשלה במשרדים האחרים לא נדיבים מדי, ובוודאי שלא מספיקים, לאור האתגרים הרבים שעומדים בפניה. כך, למשל, התקציב הכולל של משרד הכלכלה עומד על 1.5 מיליארד שקלים, וזאת לאחר ששר הכלכלה, ניר ברקת, איים להצביע נגד התקציב אם משרדו לא יקבל תוספת של 240 מיליון שקלים – תוספת שלבסוף אושרה. התקציב הזה ייועד בין היתר לסיוע לעסקים קטנים, כולל לחברות היי-טק שנכללות בקטגוריה זו, סיוע להכשרות מקצועיות, כולל הכשרות טכנולוגיות, ועוד. תחומים אלה סובלים מזה שנים מתת תקצוב, והסכומים המיועדים להם לא מספיקים לענות על כל הדרישות גם בימי שגרה. ספק אם התקציב הנוכחי יוכל לשפר במשהו את המצב.

בתוך משרד הכלכלה פועל מערך הדיגיטל הלאומי, שגם הוא מתוקצב באופן נפרד. התקציב שאושר למערך הוא קצת פחות מ-430 מיליון שקלים. בפני המערך ניצבים השנה אתגרים משמעותיים, בהם תמיכה והתקדמות פרויקט נימבוס, שמשנה את כל דרך ניהול המידע בממשלה, והמשך פיתוח והגדלת השירותים האוטומטיים מול הממשלה – תהליכים שהוכיחו את עצמם בתקופת המלחמה, ובמיוחד בראשיתה, ואפשרו למשרדים המשכיות תפקודית.

תקציב שלמרבה ההפתעה ירד, גם אם ירידה קטנה, הוא זה של מערך הסייבר הלאומי. מדוע למרבה ההפתעה? משום שאחת הפעילויות של המערך קריטית לחיינו: הגנה על התשתיות הקריטיות של המדינה מפני מתקפות סייבר, שמאז תחילת המלחמה, הניסיונות מצד גורמים עוינים לבצע אותן עלו בסדרי גודל. תקציב המערך ל-2024 עומד על 231 מיליון שקלים.

השורה התחתונה: אין בהצעת התקציב ולו של אחד מהגופים הממשלתיים שמטפלים בהיי-טק כל התייחסות למצב הנוכחי. התקציב יעבור בקריאות שנייה ושלישית, אחרי שיעבור שינויים בסעיפים שיקדמו בעלי עניין, קבוצות אינטרסים, חברי מרכז וכמובן לוביסטים שחברות ענק במשק שוכרות בעלויות של מיליונים. יהיה קשה למצוא בין כל אלה חברי כנסת או שרים שיאיימו בפירוק הממשלה על רקע חוסר התקצוב המספיק להיי-טק.