נערכים לרמדאן: ה-IT בפיקוד המרכז והמשטרה מקימים מאגר נתונים משותף

בשבוע הבא יחל חודש הרמדאן, ושר הביטחון, יואב גלנט, הזהיר שאיראן מנסה להפוך אותו למהדורה שנייה של 7 באוקטובר. ההערכות בקהילת המודיעין גורסות שהחמאס ינסה לגרום במהלכו לאינתיפאדה שלישית בשטחים. בנוסף, העסקים בעיר העתיקה בירושלים קורסים, ובעלי החנויות מתלוננים כי "אם יהיו הגבלות ברמדאן – נסגור את הכול". ברקע המתיחות בשטחים חושף אל"מ אייל כהן, מקשא"פ (ר"ת קצין קשר ואלקטרוניקה פיקודי, מנמ"ר – י"ה) פיקוד המרכז, כי כחלק מההיערכות לחודש הקדוש למוסלמים ולאירועים שעלולים להתפתח, צוות ה-IT בראשותו החל בהקמת אמבט נתונים, במשותף עם המשטרה, שיסייע לכוחות הביטחון לשפר את התהליכים המבצעיים-ליבתיים שלהם, ולדבריו "יתרום לחופש הפולחן". "זה אינטרס שלנו שהכניסה להר הבית תהיה הבטוחה ביותר שניתן, כדי שלא נעביר את מי שלא צריך", אמר.

אל"מ כהן שימש בסוף העשור הקודם מפקד גדוד הקשר של אוגדת עזה. בסיום תפקידו הוא אמר לאנשים ומחשבים כי "עיקר האתגר הוא בהוספת ערך מוסף לתהליך הגדול של שינוי והתעצמות טכנולוגית מול החמאס. בעבר, גדר הגבול הייתה אזור חיץ, בדומה לרשת של משחק טניס ידידותי, מנומנם מעט, וכעת האזור הפך למרחב של זירת אגרוף שוקקת". עכשיו עליו לדאוג לכך שעוד זירה – לצד הדרומית והצפונית – שגם ככה מבעבעת, לא תרתח.

"עוצמת ועצימות המבצעים גדלו משמעותית, וגם פעילות ה-ICT"

כהן נכנס לתפקידו הנוכחי בזמן מבצע שובר גלים, שהחל בסוף מרץ 2022 – גם אז בסמוך לרמדאן. "המטרה אז, לאחר שלושה פיגועי טרור, הייתה לסגור את קו התפר, שהיה פרוץ, ולצמצם ככל הניתן את היקף השב"חים (שוהים בלתי חוקיים – י"ה) שנכנסו לישראל. גם כיום השטח תוסס ויש המון הפרות סדר", אמר. "לאחר ה-7 באוקטובר, המבצע אז נדמה להיות פחות דרמטי. עוצמת ועצימות המבצעים בחודשים האחרונים גדלו משמעותית, ובהתאמה, גם פעילות ה-ICT".

הוא ציין כי "בחצי השנה שלפני השבת הארורה, צה"ל עסק במיגור הטרור. הופתענו, כמו כולם. אני גר ביישובי גדרות (ליד גדרה, יבנה ואשדוד – י"ה). זה לא עוטף עזה, אבל החמאס לא זר לנו. באותה השבת בבוקר הבנתי, לצערי, את תמונת המצב במהירות, רצתי לפיקוד והקפצתי את כל היחידה. לא היה ברור אז כמה חזיתות ייפתחו. התחלנו במעבר מעבודה בשגרה – לחירום. היינו מוכנים, כי השקענו באימונים מדויקים. המשכנו לדאוג למניעת הסלמה ולאפשור של מרקם חיים תקין, תוך התמודדות עם לא מעט אתגרים".

לדבריו, "חילקנו את הכוחות – הסדירים עלו צפונה וירדו דרומה, והמערך המחשובי בפיקוד המרכז אויש בחיילי ובקציני תקשוב במילואים. הם סייעו לכלל הכוחות הלוחמים בגזרה, לרבות אוגדות 98 ו-99. הבאנו במהירות להעלאת הכשירות הדיגיטלית שלהם, במקום מה שתכננו לעשות מאוחר יותר השנה. ביצענו הסבות טכנולוגיות ושדרוגים לכוחות הרגלים והניידים, ששם, היכן שיש רק"ם (ר"ת רכב קרבי משוריין), זה מורכב יותר. לצד האתגר הטכני, זה האנושי לא פחות חשוב. היינו במרוץ נגד הזמן ועמדנו בכך: המלחמה פגשה אותנו באמצע ההסבות של מערכת משואה מגרסה 700 ל-750, והשדרוג הוסיף ללוחמים יכולות משמעותיות רבות"

מערך מיצוי מידע בפיקוד המרכז

"בשנתיים האחרונות", ציין כהן, "בשיתוף אגף התקשוב, הקמנו בפיקוד מערך מיצוי מידע, BI. הוא כולל מקצועות חדשים ברמת השטח – מפתחי.ות BI ומנתחי.ות נתונים, וברמת המטכ"ל – מהנדסי.ות דאטה". לדבריו, "פתחנו בתהליכים להקמת מאגרי מידע משותפים, לטובת חיבור יותר נתונים ליותר מקבלי החלטות ולוחמים. אלה מוקמים תוך הקפדה על אישורי גישה רלוונטיים וביטחון מידע. סיפקנו למשתמשים דשבורדים חכמים, והם מחוללים מהפכה בצריכת הדאטה. אנחנו מרחיבים את היקף ה-'לקוחות', כדי שיוכלו לנהל את תמונת מצב כוחותינו – בדיגיטל. כך המפקד יכול לתעדף את זרימת הכוחות טוב ומהר יותר, לפי מידת ההשפעה על הגזרה. המטרה היא קבלת החלטות מושכלת, מבוססת נתונים".

איך אתה נמנע ממצב של "התמכרות לפלזמות" – אחת מהמסקנות המרכזיות של ועדת וינוגרד בעקבות מלחמת לבנון השנייה?
"אחת המשימות הבסיסיות היא למנוע היצף מידע. יש לקחת את עושר המידע הקיים ולהנגיש אותו באופן שלא יפריע למפקד. הגישה היא להביא את הפלזמות אל המפקדים – ולא את המפקדים אל הפלזמות".

כהן ציין ש-"חלק גדול מממד הספקטרום מסייע למערכות GIS, ואנחנו משבשים אותו לפעמים, כדי 'להרוויח' עוד הגנה, למשל מפני רחפנים".

אל"מ אייל כהן, מקשא"פ פיקוד המרכז. צילום: דובר צה"ל

"תווך הסלולר מועיל מאוד, בעיקר – אם כי לא רק – להנגשת תקשורת. הוא מביא רוחב פס גבוה מאוד ליחידת הקצה הקטנה, ללוחם, שמקבל דאטה לכף היד. האתגר הוא לספק לו קישוריות באופן מתמיד, ללא שיבושים, כדי שתהיה לו תמונת חוזי איכותית, עם יכולות שו"ב ופו"ש (ר"ת שליטה ובקרה ופיקוד ושליטה), וכמה שיותר עצמאות בקצה המבצעי. ההתבססות במלחמה הנוכחית על סלולר היא המשך ישיר ללקחים שהופקו ממבצע שובר גלים, והיא מאפשרת לכוחות יותר יכולות תמרון", הסביר.

הותקפתם בסייבר?
"פיקוד המרכז מתאפיין במגוון גדול של מערכות רב ארגוניות. רבות מהן פתוחות, כי הן פועלות מול גופים אזרחיים, השב"כ, המשטרה, הממשלה וההתיישבות. לכן, האתגר שלנו גדול יותר מזה של גופי צבא אחרים, שפועלים במערכות סגורות. אנחנו נמצאים בקשר הדוק עם חטיבת ההגנה באגף התקשוב וההגנה בסייבר, יש לנו SoC שמגן על רשתות הפיקוד וכשנדרשנו – נתנו מענה עם קישוריות חלופית. אנחנו מתמודדים עם לא מעט מתקפות סייבר, ולשמחתי, עד כה לא כאלה שהצליחו להפתיע אותנו ולהשיג הישג מבצעי".

ספר לי על התפתחות הרב זרועיות. עד כמה היא הפכה ממילת באזזז למציאות?
"עד לפני שנתיים, הרב זרועיות הייתה תרחיש מנותק מהמציאות ונדמה להיות מופרך. כיום זה ממש לא דמיוני. השיתוף בין הכוחות בממדים השונים – ים, יבשה, אמ"ן ואוויר – העמיק.

מה עם הבידוק של הפלסטינים, שמקשה עליהם ומעכב אותם שעות ארוכות במחסומים?
"הבידוק של האוכלוסייה הפלסטינית אורך זמן והוא הליך מאוד לא נעים. אנשיי ואני משקיעים הרבה מחשבה איך לצמצם את משכו ולשפר אותו, והטכנולוגיה מסייעת בכך".

אל"מ כהן סיכם באומרו כי "בשנתיים אחרונות חלה קפיצה של מאות אחוזים בשימוש בטכנולוגיה מתקדמת, והיא הביאה לגידול תלת ספרתי בכמות המעצרים, עם ראיות ותיעוד מדויק, חלקו הרב דיגיטלי. אנחנו נערכים רבות לקראת הרמדאן – בזיהוי, בידוק, התאמות תשתית, הקמת רשתות והוספת חיישנים. זה פו"ש רב ארגוני ואיכותי, שמנסה לענות לאתגר שבשיח בין המשטרה, צה"ל והשב"כ – ולא פו"ש 'סנדרטי'. חופש פולחן עם ביטחון זה אינטרס שלנו".