וולדמן: "לחקור את נתניהו לגבי ההחלטה על ביטול פרס ישראל"

היזם איל וולדמן, שהשנה בוטל טקס הענקת פרסי ישראל, על פי הטענה בגלל ההחלטה להעניק לו את הפרס, נשא היום (א') דברים נוקבים בדיון של ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, שעסקה בהחלטתו של שר החינוך, יואב קיש. בדמעות, פנה וולדמן ליועצת המשפטית לממשלה "לחקור את ההחלטה לבטל את הענקת פרסי ישראל השנה ומי הגורמים שהביאו לה. ראוי שהחקירה תגיע עד לראש הממשלה ולמקורבת אליו ביותר".

וולדמן טען כי איש העסקים שלומי פוגל, המקורב לראש הממשלה, בנימין נתניהו, פעל כדי לסכל את מתן הפרס לו. פוגל הכחיש את הטענה ומסר בתגובה כי "איל וולדמן הינו אחד מבכירי ההיי-טק בישראל ובהחלט ראוי לקבל את פרס ישראל. לפוגל אין כל קשר להחלטה על ביטול הפרס".

בדיון אמר וולדמן, בדמעות, כי "הנושא חשוב לי מאוד, כי זו ארצי מולדתי, שלמענה נלחמתי בכל הגזרות. שאדמתה ספוגה בדמם של בתי האהובה ובן זוגה, של דודי, שנהרג ב-1971, ושל חברים קרובים, טובי בנינו ובנותינו, ובשם החטופים, שעדיין מוחזקים ועוברים תופת בכל שנייה בעזה, שבשחרורם צריכים להתרכז ולא בפרס ישראל".

בשבוע שעבר נודע שהשר קיש החליט לבטל את הענקת פרסי ישראל בתחומי המחקר, המדע ושאר התחומים ה-"רגילים", לדבריו כדי לייחד את הטקס לפרסים בתחומי הערבות ההדדית והגבורה האזרחית. אולם, העיתונאי בן כספית צייץ כי ההחלטה התקבלה בהכוונה מלמעלה, עקב הכוונה להעניק את פרס ישראל לוולדמן, שהיה מראשי ומהתורמים הבוטלים למחאת קפלן, נגד המהפכה המשטרית. בסוף השבוע הוא חשף מסמך בתוכנית אולפן שישי שלדבריו, מוכיח את טענותיו. השר קיש כינה את דבריו של כספית "פייק ניוז", ואמר כי הענקת הפרס לזוכים.ות בשנה זו נדחתה לשנה הבאה.

"לא ביקשתי את הפרס ואני לא רודף כיבודים", אמר, "אבל אני כאן כי אני לא יכול להרשות לעצמי לשתוק. החלטתו של השר קיש לבטל את הענקת הפרסים התקבלה רק לגופו של אדם ולא לגופו של עניין. הטענה שלא מחלקים פרסים בשעת מלחמה היא לא רק מומצאת, אלא מגוחכת. דווקא בזמן מלחמה יש לחזק את התחומים האזרחיים – את המדע, את היזמות ואת התרבות. מדינה שבה התחומים האלה מבוטלים במחי יד חדלה להיות דמוקרטית. דווקא בשעות אלה יש לחזק את החברה האזרחית".

האם גם בנושאים קריטיים מחליטים על בסיס שיקולים אישיים?

"הממשלה חותרת ללא הרף תחת יסודות הדמוקרטיה", הוסיף וולדמן. "אם השר היה צודק, היו מבטלים את כל טקסי יום העצמאות, אבל זה לא קורה. ההבדל בין הטקסים האחרים לפרס ישראל הוא איל וולדמן. ההחלטה נבעה מכך שהשר ידע שהוא לא יוכל לפסול את מועמדותי בלבד – אז הוא ביטל את כל הפרסים, למעט תחומי הערבות ההדדית והגבורה, וזה הזוי. הופעלו לחצים כבדים על חברי הוועדה שבחרה בי לחזור בהם מהכוונה להמליץ עליי, ובמקום זה להמליץ על מועמדת מהמגזר הנכון. רק אחרי שהוועדה עמדה בדעתה, לא נותרה לשר החינוך ברירה אלא לבטל את כל הפרסים".

"אם כך מתנהלים מוסדות המדינה, קיים ספק רב כיצד הם מתנהלים בנושאים קריטיים. השאלה היא האם גם בנושא החטופים ובנושאים קריטיים אחרים המדינה מחליטה על פי שיקולים אישיים", הוסיף וולדמן.

"ההחלטה שגויה ומשחקת לידי החמאס"

בקרב משתתפי הדיון – פוליטיקאים ושאינם – נרשם קונצנזוס מקיר לקיר באשר לחשיבות של הענקת הפרס, בפרט בימים אלה של מלחמה, וכמעט מקיר לקיר באשר להיותה של ההחלטה פוליטית, ופוגעת במחקר ובמדע בישראל. פרופ' פרץ לביא, יו"ר המולמו"פ (המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי), הגדיל ואמר כי "ההחלטה של שר החינוך שגויה ומשחקת לידיו של החמאס".

פרופ' דוד הראל, ראש האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ציין כי "ההחלטה של השר קיש היא הפגיעה החמורה ביותר בפרס ישראל. זהו מהלך פחדני, שבא בהכוונה מלמעלה. לא נאה להם ללחוץ יד לאנשים שבהם יש מבקרים של הממשלה. אני קורא לכל הוועדות המקצועיות (שממליצות לשר החינוך על הענקת פרסי ישראל – י"ה) לחשוף את עצמן, וכן את כל הזוכות והזוכים שהוחלטו. אנחנו, האזרחים, נמצא את הדרך להוקיר אותם".

"צריך אחת ולתמיד להפקיע באופן מוחלט מידי שר החינוך או כל גורם פוליטי אחר את ניהול פרסי ישראל", אמר. "מהרקורד של השר הנוכחי, בשנה הבאה, אחרי המלחמה, אנשי ועדות הפרס יתבקשו לפשפש שמא הספורטאי או המדענית המועמד.ת השתתפו בהפגנה, התבטאו פעם נגד מהלכי הממשלה או סירבו להופיע במפגשים בעופרה או באריאל. פרס ישראל חייב להיות מנוהל בידי מוסדות ממלכתיים וא-פוליטיים, שמכירים בחשיבות המדע, המקר והתרבות בישראל".

לדברי פרופ' הראל, "הצעתי היא לקבוע בחקיקה שהפרס יעבור לניהול בית הנשיא והאקדמיה הישראלית למדעים. גופים אלה אינם יראים מהרשויות, ויכולים לעבוד בעצמאות ובמקצוענות האפשריים. האקדמיה הישראלית למדעים תהיה אחראית על תחומי המדע ובית הנשיא – על פרסי התרבות ומפעל החיים. ברור שלהצעה כזאת אין כל סיכוי להתקבל על ידי הממשלה הנוכחית, אך מכיוון שראוי שפרס ישראל יהיה מעוגן בחקיקה רצינית, כאן, בדיון הזה, המקום להתחיל לגלגל את זה, להתחיל בתהליך. כדאי לעשות זאת לפני שיהיה מאוחר מדי ומה שנבנה כאן במדע, בתרבות וברוח ייבלע וייעלם בשאון המלחמה, בריח הדם, בדאגה המצמיתה לחטופים ובחיים על החרב".

משרד החינוך: "יש עתירה בעניין ואנחנו מנועים מלהגיב"

ח"כ אורית פרקש הכהן (כחול לבן) ציינה כי "לפרס ישראל יש חשיבות ממדרגה ראשונה, בפרט להיי-טק הישראלי. יש במתן הפרס לוולדמן עידוד להיי-טק הישראלי. ההחלטה של שר החינוך היא לא עניינית. בימים כאלה, צר לי מאוד שכך מתנהגת הממשלה והעם רואה הנהגה שבימים כאלה לא ראויה לעמוד בראשו".

ח"כ גלעד קריב (מפלגת העבודה) תקף את ההחלטה של משרד החינוך שלא להתייצב לדיון, למעט נציג של הייעוץ המשפטי של המשרד. לדבריו, "שר החינוך קיבל החלטה פוליטית מעוותת, שלחו את נציג היועץ המשפטי כעלה תאנה. יש פה שקר גס לכנסת ולציבור הישראלי".

נציג משרד החינוך שהגיע לדיון, עו"ד רן אוליץ מהלשכה המשפטית, אמר בדיון כי "משיש עתירה (לבג"ץ – י"ה) תלויה ועומדת בעניין, אנחנו מנועים מלהיכנס אליו ולהציג את עמדתנו לפרטי פרטים. זה הפרוטוקול המקובל כשיש תיקים תלויים ועומדים. ככל שתתקבל בקשה לקבלת מידע, היא תקבל את המענה ההולם".

יו"ר הוועדה, ח"כ איימן עודה, ציין כי "ההחלטה היא חלק מהמהפכה המשטרית, ניצול המלחמה כדי להמשיך את המהפכה. אני קורא לשר החינוך לחזור בו מהחלטתו, אם כי אני לא תמים ואתפלא אם זה יקרה". הוא אמר כי "הוועדה רואה בחומרה רבה את החלטת משרד החינוך, לרבות את ההחלטה שלא לחשוף כאן את המניעים של ההחלטה על ביטול הפרס. מדובר בפגיעה חמורה במעמדה הריבוני של הכנסת וביכולתה לקיים פיקוח אפקטיבי על הממשלה. אנחנו דורשים לקבל את כל הפרוטוקולים שהביאו להחלטה לבטל את פרסי ישראל. נקיים דיון בוועדה בעוד שבועיים ואנחנו דורשים שכל הדרד המקצועי שקיבל את ההחלטה יגיע לדיון".