"אין סימן שאלה – המעבר לענן הוא עובדה"

“אנחנו כבר יודעים שהענן מהווה סוג של נקודת פיתול עבור הגורמים העסקיים בארגונים וגם במשרדים הממשלתיים, בוודאי עבור המנמ"ר, בכל מקום ומקום. אנחנו גם כבר מבינים מזמן שאין סימן שאלה – המעבר לענן זאת עובדה. עם כל זאת, זה עדיין תהליך יחסית חדש לכולנו, בוודאי בכל מה שקשור לנימבוס. אחד הדברים שאני מאוד מאמין בו זה לשמוע ולהקשיב, ללמוד מארגונים שכבר עשו דברים כאלה בענן. זה חשוב מאוד. בנוסף, לא צריך לפחד להיכשל, מה שצריך זה צריך לדעת איך להגיב לכישלון, אם הוא קורה", אמר יוגב שמני, מנהל חטיבת טכנולוגיות ושירותים דיגיטליים במערך הדיגיטל הלאומי, בכנס "נימבוס, Cloud Me In" של אנשים ומחשבים.

שמני הנחה במסגרת הכנס, שנערך באולם העמוס מקצה לקצה במתחם האירועים אווניו שבקרית שדה התעופה, את הפאנל "אסטרטגיית מעבר לענן של ארגונים שונים, סיפור הצלחה של מעבר לענן, בלי קוד/קוד נמוך – מתי איפה ואיך", בו השתתפו מספר בכירים מספקיות פתרונות ענן מובילות במשק הישראלי.

חן אזולאי, סמנכ"ל בכיר בבינת תקשורת, ומנכ"ל בינת פרויקטים משולבים. צילום: ניב קנטור

כך, לדוגמה, נשאל חן אזולאי, סמנכ"ל בכיר בבינת תקשורת, ומנכ"ל בינת פרויקטים משולבים, מדוע, למרות שהרבה מאוד מדברים על מודרניזציה ועל העברת מערכת ליבה לענן, מנכ"ל של ארגון בו הכל עובד היטב צריך לעשות את זה.

צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין

"המודרניזציה של ארגונים היא מודרניזציה של אפליקציות, לאו דווקא בענן, והמטרה היא קודם כל לשפר יעילות ולהעלות את רמת האבטחה. אבל, כשכל זה כבר משתלב עם המעבר לענן, זה מבטיח יעילות פנימה והחוצה, ולהבנתנו גם מוזיל באופן משמעותי את הוצאות ה-IT. גם היום עדיין לא רואים ספקי ענן שהולכים לארגונים ואומרים למנכ"לים בואו תזרקו כל מה שיש לכם ותעברו לענן. נוצר משולש זהב של שיתוף בין ספקיות הענן, יצרניות תוכנה והאינטגרטורים, כדי לייעל את המעבר ולקדם את התוצאות", הוא ענה.

קרן בר לב, מנהלת ה-CCOE הטכנולוגי במערך הדיגיטל הלאומי. צילום: ניב קנעטור

"בכל פרויקט החשיבות של התכנון גבוהה – במעבר לענן עוד יותר"

קרן בר לב, מנהלת ה-CCOE הטכנולוגי במערך הדיגיטל הלאומי, סיפרה כי השאלה הראשונה ששומעים במערך, שמלווה את כל המשרדים, היא איך מתחילים ומאיפה. "בכל פרויקט החשיבות של התכנון גבוהה, ובמעבר לענן עוד יותר. המעבר לענן זה פרויקט מחשוב מלא. זה גם משפיע על התקציב, כך שכל העולמות למעשה משתלבים. ההיבט של השינוי נוגע בכל כך הרבה רבדים, ואנחנו בוחנים כל הזמן איך אנחנו יכולים לעשות את התכנון הזה נכון, בונים מפת דרכים ממשלתית עבורכם פנימה והחוצה, עד חמש שנים קדימה".

מירב הכרי, שותפה, מובילת תחום שרותי הגירה לענן בדלויט. צילום: ניב קנטור

מירב הכרי, שותפה, מובילת תחום שרותי הגירה לענן בדלויט, שיתפה את המחשבות שלה לגבי מעבר נכון. "הענן בסופו של דבר הוא תשתית טכנולוגית, שהמטרה שלו היא לסייע בהשגת יעדים עסקיים, ולכן צריך תכנון טוב כדי שזה יצליח. בארץ יש הרגשה שקצת חוששים אולי מתוכניות מפורטות מדי, אבל רואים בחו"ל שזה עובד. לא צריך להעביר הכל, ולא ביום הראשון, וארגונים ימשיכו להיות היברידיים עד שיעברו לחלוטין לענן. חשוב מתי להעביר, לאן להעביר ובאיזה תצורה, והשאלה הכי חשובה שרוב הארגונים לא שואלים היא איך לנווט את הדרך בה הארגון עובר, ולתכנן, ואז לנהל את השינוי בצורה מסודרת וברורה", סיפרה הכרי.

אחד ההיבטים של הענן הוא ריבוי של אפליקציות שמוצעות לארגונים. "יש לא מעט איומים במעבר לענן, ואחת הסיבות זה ריבוי האפליקציות. החששות נעים מדלף מידע ואבטחה של האפליקציות והניידות שלהן, דרך מידע רגיש ועד בעיות קניין רוחני", הסכים בני חייק, מנהל פעילות רדוור בישראל. "יש גם בעיות עם תאימות של האפליקציות לרגולציות שונות. צריך להגדיר תוכנית אבטחה לכל הארגון – אילו אפליקציות מותרות ולמי תהיה גישה, עם קורלציה של מערכות. אנחנו גם עושים פעם בשנה מבחן חדירות כדי לראות עד כמה אנחנו מעודכנים".

דן ליכטנפלד, מנכ"ל שותף באיגיאו דיגיטל, ו-CTO בקבוצת יוניטסק. צילום: ניב קנטור

דן ליכטנפלד, מנכ"ל שותף באיגיאו דיגיטל, ו-CTO בקבוצת יוניטסק, דיבר על זמינות השירותים, במיוחד בהיבט הממשלתי. "אנחנו בתהליך מואץ של אימוץ יכולות ענן, שיואץ עוד יותר עם נימבוס, וזה עוזר לארגונים הממשלתיים לתת את השירות הטוב ביותר לאזרח. מכל התועלות שפוגשים, הלקוחות מציינים בעיקר את ההנגשה של השירותים מחוץ למשרדים עצמם, כי הענן מאפשר את זה בצורה קלה יותר עם מערכות בנות התאמה ויותר מודרניות, שמציעות זמן עדכון מהיר יותר, עם עבודה בצורה מודרנית שמאפשרת את הגמישות להציע מערכת יותר נדיבה. עוד מגמה בנושא הזמינות היא הנגשה למובייל. נהיה מאוד אקטואלי ליהנות ממערך האבטחה וכל הכלים גם בטלפון, עם אפליקציות נעימות וזמינות יותר למשתמשים. בשנתיים הקרובות נראה יכולות מהשוק הממשלתי, וחלקן מבחוץ, שיעזרו להנגיש עוד יותר את המערכות המשרדיות", הסביר ליכטנפלד.

אבי שוורץ, מנהל פעילות הגנת דאטה בדל טכנולוגיות. צילום: ניב קנטור

אבי שוורץ, מנהל פעילות הגנת דאטה בדל טכנולוגיות, הזכיר כי, "צריכים לוודא שעומסי העבודה שאנחנו רוצים אכן ייתכנו, לוודא שיש תוכנית גדילה מוכנה, וכן צריך להכין כלי GenAI שהענן תומך בהם, וזה כמובן מביא מורכבות לארכיטקטורת הענן. הדבר החשוב ביותר במעבר לענן זה ההיבט האבטחתי, ובעיקר הגנה נגד התקפות כופרה. ב-2023 זה הגיע להיקף של מיליארד דולר בעולם. כשתוקף נכנס לשירותים ביום הפקודה הוא מצפין הכל, וזו התקפה שהיא יחסית קלה לביצוע, לכן אנחנו צריכים לוודא שהמידע שאנחנו שומרים בענן אכן בטוח. וככל שאנחנו משתמשים יותר בתוכנה כשירות, כך הרגישות יותר גבוהה. לכן צריך לוודא שאנחנו שומרים בענן ברמה גבוהה נגד התקפות הסייבר, ושמוכנים להחזיר את הארגון לעבודה".