גבורת הנשים במלחמה לא מביאה לצמצום הפערים המגדריים

יום האישה הבינלאומי, שיצוין מחר (ו') ברחבי העולם, החל ב-1965 במדינות קומוניסטיות וסוציאליסטיות, כחלק מהמאבק האידיאולוגי לשוויון בכל התחומים, צדק חברתי ועוד. החל מ-1978, בעידוד האו"ם, החלו לציין אותו גם במדינות מערביות, כולל בישראל.

אצלנו, היום המיוחד הזה מתחבר השנה למלחמה בכלל ולאירועי ה-7 באוקטובר בפרט. אחד הדברים שבלטו באותה שבת נוראה, ללא ספק, הוא גבורתן והצטיינותן של הנשים – הן בשדה הקרב והן בעורף. הן הצילו אזרחים, הובילו והשתתפו ביוזמות אזרחיות ולוחמות בעזה. הסנטימנט הכללי בציבור הוא הערכה והצדעה לנשים אלה – דבר שבא לידי ביטוי באמצעי התקשורת, באירועים ועוד. אבל, זה עדיין לא מתורגם לשיפור משמעותי בכל מה שקשור לשילוב נשים בתעסוקה, ובמקרה שלנו בהיי-טק.

המעלית נתקעת

מחקר של מכון המחקר והמדיניות RISE, שפורסם היום, לקראת יום האישה הבינלאומי, הוכתר בכותרת "מספסל הלימודים לקומת ההנהלה". הנתונים שמוצגים בו רחוקים מהגשמת היעד הזה, ומשקפים מציאות שבה המעלית שמובילה את הנשים לקומת ההנהלה נתקעת בקומת הביניים.

כך, למשל, הנתון שאומר שמתוך כלל העובדים בהיי-טק, כשהם כמעט חצי מיליון אנשים, רק 36% הן נשים, ורק 13% מהמנהלים הבכירים בענף הן מנהלות. אמנם, יש מגמת עלייה במספרן של הנשים בהיי-טק הישראלי, אבל היא איטית: עדיין, שיעור הנשים שמצטרפות למעגל העבודה בענף עומד על 39% – נתון גבוה לעומת יתר המשק, אבל גם שיעור הנשים שנוטשות אותו הוא 39%. המחקר, יש לציין, מתבסס על נתונים מהרשת החברתית לינקדאין.

גם בחברות שבהן יש נשים בתפקידי הנהלה בכירה – ורבות מהן טורחות לייח"צן את זה – בדרך כלל הן עדיין מיעוט, ולא מגיעות לכיסא המנכ"ל.ית.

למה זה המצב?

יש לכך סיבות רבות: כך, למשל, המחקר מראה שיש קיפאון מתמשך בחלקן של הנשים בלימודי מקצועות ההיי-טק באקדמיה, והנתון עומד על 28%, בעוד שביתר המקצועות הוא מגיע ל-40%. על פי הדו"ח, הנתון הזה לא השתנה בהרבה בשנים האחרונות. גם בבתי הספר התיכוניים, מספר הבנות שהולכות ללמוד חמש יחידות ומעלה בתחומי המדעים והטכנולוגיה נשאר סטטי כבר כמה שנים, ולא עולה. זה נכון גם בחינוך המקצועי, שם התחומים הטכנולוגיים נחשבים עוד יותר כתחומים "של בנים".

הפערים בחינוך הם הסיבה העיקרית למיעוט נשים בתעשיית ההיי-טק. הם נובעים מהבניות חברתיות, אבל גם מהעדר הקצאת משאבים מספיקה כדי שתלמידות תיכון וסטודנטיות שרוצות ללמוד את מקצועות ה-STEM (מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה) יוכלו לעשות זאת. בתי ספר ומוסדות אקדמיים מוגבלים בתקציבים להקמת כיתות לימוד, גיוס מורים ובניית מעבדות שיאכלסו גם נשים.

גבורתן והפעילות העצומה של נשים במלחמה עדיין לא מתורגמות לשיפור מעמדן במגזרים השונים, כולל בהיי-טק. הענף, שמהווה הקטר של המשק, צריך להוביל את הרכבת של מדינת ישראל גם בהקשר זה

הקורונה ומצב החירום שהוכרז בעקבותיה העצימו את הגמישות של ארגונים לאפשר לעובדים לעבוד מרחוק, והמצב הזה רלוונטי במידה רבה יותר לנשים, שלמרבה הצער, משימת חינוך הילדים עדיין נחשבת בחברה לכזאת שמוטלת עליהן יותר מאשר על הגברים. אבל הגמישות אינה מוחלטת, ונשים שרוצות לשלב בין עבודה בבית לעבודה במשרד עדיין נאלצות להתמודד עם חוסר התאמה של שעות עבודה במקומות שהנוכחות הפיזית נדרשת בהם, ובין חופשות בית הספר לימי החופשה המעטים שניתנים לעובדים.ות בישראל, מסגרות יקרות שעל ההורים לשלם עליהן כתוצאה מכך, ועוד אתגרי רווחה שפוליטיקאים מרבים להבטיח לפני בחירות, אבל לא עושים הרבה כדי לממש אותם במהלך הקדנציה.

מה בעולם?

מחקרים מראים שדווקא מדינות שנחשבות למובילות בשוויון בין נשים לגברים לא מצטיינות בשילוב נשים בענף ההיי-טק. כך, למשל, מחקר של הנציבות האירופית, שפורסם באוקטובר האחרון, מראה שבמרבית אזורי ההיי-טק במדינות כמו גרמניה, הולנד, בלגיה ומדינות סקנדינביה, שיעור הנשים בענף נמוך מאשר בישראל, ונע בין 27.5% ל-36%. לעומת זאת, דווקא בחלק ניכר ממדינות מזרח אירופה, השיעור גבוה מאשר בארץ, והדבר נכון גם בחלק מהערים בספרד, כולל ברצלונה.

מחקר של חברת הייעוץ מק'ינזי ציטט יזמית סטארט-אפ מצליחה באמריקה הלטינית, שהתראיינה לאחד ממגזיני הפינטק ואמרה: "אני רוצה שהבנות שלי יגדלו בעולם שבו הן יכולות לחלום להיות מי שהן רוצות להיות, אבל אתה לא יכול לחלום על מה שאינך יכול לראות". נראה שהמשפט הזה אומר את הכול, או לפחות הרבה מאוד.

השורה התחתונה: גבורתן והפעילות העצומה של נשים במלחמה עדיין לא מתורגמות לשיפור מעמדן במגזרים השונים, כולל בהיי-טק. הענף, שמהווה הקטר של המשק, צריך להוביל את הרכבת של מדינת ישראל גם בהקשר זה.