הסוף לתורים? הנפקת דרכונים ות.ז. אונליין – לקראת אישור בכנסת

הוועדה המשותפת לחוקה פנים ומדע אישרה אתמול (א') הצעת חוק לקריאה שנייה ושלישית בכנסת, שתאפשר לאזרחי ואזרחיות המדינה הגיש בקשות מקוונות להנפקת תעודות זהות ודרכונים, מבלי להתייצב בלשכות האוכלוסין.

הנימוק העיקרי למהלך, שהוא לפרק זמן של חצי שנה, הוא מלחמת ישראל-חמאס, שגרמה לסגירת חלק מסניפי רשות ההגירה, ולריבוי אנשי מילואים מגויסים, שלא יכולים להגיע פיזית לבקש תעודת זהות או דרכון ביומטרי. אולם ברשות ההגירה רואים בחוק סוג של פיילוט, שללא ספק יקטין את העומסים בלשכות ובעתיד יהפוך לתקנה קבועה בחוק הביומטרי.

עם זאת הנפקה מקוונת לכשתתאפשר, תורשה רק רק לאזרחים שיש להם תיעוד ביומטרי וטביעות אצבע במאגר הלאומי, והם בטווח הגילאים 20 עד 60.

מי שינצל את השירות הזה יקבל דרכון או תעודה לחמש שנים בלבד, לעומת 10 שנים בהנפקה בהתייצבות פיזית בלשכות משרד הפנים. אולם מי שמתכנן לטוס לארה"ב בקרוב, עדיף שיבצע את תהליך בקשת הדרכון באופן פיזי, מאחר שרשויות ההגירה בארה"ב דורשות דרכון ביומטרי בתוקף לעשר שנים.

יו"ר הוועדה המשותפת לחוקה פנים ומדע, ח"כ חנוך מילביצקי, בדיון. צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

למה ההגבלה לגילאי 20 עד 60?

במהלך הדיון אתמול, ביקש יו"ר הוועדה, ח"כ חנוך מילביצקי, נימוקים מבוססים לגבי ההחלטה לחיתוך הגילאים 20 עד 60, כדי למנוע אפשרות של תלונות על אפליית גיל.

עו"ד נירה לאמעי רכלבסקי, יועמ"שית הוועדה, הסבירה כי מאחר שהתמונה שהמבקש ישלח היא לצורכי אימות בלבד, וכי התמונה שתופיע בתעודה היא התמונה המקורית שקיימת במאגר יש מצב שהתמונה שתופיע על הדרכון לא תהיה זהה למציאות, עקב שינויי גיל טבעיים. "יש חשש שאדם שדרכונו הונפק עם תמונה שגילה מעל 10 שנים, יתקע במעבר גבול מסוים כי תמונתו לא תהיה תואמת, או שהאלגוריתם ידחה אותה בשל היותה ישנה", אמרה עו"ד רכלבסקי.

עמיר אריהן ראש הרשות לניהול המאגר הביומטרי הסביר: ש"הגילאים שבהם יש שונות הכי קטנה בפנים הם גילאי הבגרות, ולכן מצמצמים את האוכלוסייה שלוקחים לגביה את הסיכון של תמונה בת יותר מ-10 שנים. מ-2017 החל התיעוד ואנחנו עדיין לוקחים תמונה מאותו אדם ומוודאים אותה מול המאגר", הסביר אריהן.

לשאלת היו"ר ח"כ מילביצקי האם מישהו שמתחזה יכול לקבל עלן ידי כך עותק של דרכון, השיב אורן אריאב, מנהל אגף טכנולוגיות דיגיטליות ברשות האוכלוסין כי "כדי להשתמש בשירות צריך להיכנס למערכת ההזדהות הלאומית. עצם הכניסה ומנגנוני הבקרה והאבטחה במערכת מייצרים מצב שאדם יוכל להיכנס רק לשלו. המאגר עושה את הבדיקות שלו אל מול התמונה. לגבי התיישנות התמונה – אנחנו בודקים את התמונה שהאדם שולח ויודעים אם הוא מספיק דומה ואם לא – ייאלץ להגיע ללשכה בכל זאת. רמת הבדיקה של המאגר הביומטרי הרבה יותר גבוהה מהמקובל בשדות התעופה בעולם".

ביקורת על החוק

צבי דביר מהתנועה לזכויות דיגיטליות, מתח ביקורת על החוק ואמר כי "משתמשים במחקרים מחו"ל כשלרשות הביומטרית יש ניסוי אמת על כלל האוכלוסיה בישראל, שאפשר לגזור ממנו את אחוזי השגיאה לפי גיל יותר מדויק. זה שהרשות לא עושה עבודתה ומסתמכת על נתונים חיצוניים זה מטריד".

עוד טען דביר כי לא נעשה סקר סיכונים כפי שנדרש. "התהליך המתואר פה הוא שהמשתמש שולח תמונה למאגר ונבדק, אך ברגע שאתה פותח את האפשרות לאדם מבחוץ להעביר קובץ בינארי, אפשר לשלוח קובץ לא תקין שגורם לפריצה למערכת. זה מה שקורה עם פגסוס ומערכות הלבנה המונעות מקובץ לעבור כמו שהוא למערכות המסווגות. אחת הדרכים לפתרון יכולה להיות צילומים בקיוסק או במערכת שבשליטתך", אמר דביר.

נציגי הממשלה דחו על הסף את הטענות ואמרו כי אין שום אפשרות כרגע לערוך דגימות סטטיסטיות על סמך המאגר, וכי ההליל מסתמך על מחקרים ודגימות של מכון התקנים האמריקני, שעשה מחקרים אמינים ונרחבים בנדון.

מאיר גופשטיין, ראש אגף בטיחות וסייבר ברשות לניהול המאגר הביומטרי, הדגיש כי לאנשי רשות האוכלוסין אין ולא הייתה מעולם גישה למאגר הביומטרי, כאשר המערכות שם הן מבודלות ומופרדות. עוד טען כי בניגוד לדברי דביר, נעשה סקר סיכונים עדכני בנושא.