קרן החדשנות של אלו"ט תתמוך בארבעה מיזמים בתחום האוטיזם

מבין 90 מיזמים שהוגשו לקרן לחדשנות של אלו"ט, נבחרו באחרונה ארבעה מיזמים, שמטרתם לפתח פתרונות פורצי דרך בתחומים בהם לא קיים מענה מספק לאוכלוסיית האנשים על רצף האוטיזם.

המיזמים זכו במימון בהיקף כולל של מיליון שקל, לצד מעורבות בפעילות היזמים באמצעות ליווי ותמיכה מקצועית ו/או על ידי הטמעת המיזמים והמחקר במסגרות אלו"ט השונות.

הקריטריונים לבחירת המיזמים היו מידת התרומה הפוטנציאלית לאוכלוסיית היעד, העומק הטכנולוגי, ניסיון היזם או החוקר עם צרכי אוכלוסיית היעד, בשלות המוצר ועוד.
הקרן לחדשנות של אלו"ט היא גוף יוצא דופן בנוף קרנות התמיכה, כיוון שעד היום כל הפיתוחים לטובת אוכלוסיית א.נשים על הרצף האוטיסטי בארץ נעשו ביוזמה ובמימון של גופים אחרים, שאינם מטפלים באוכלוסיית היעד בעצמם. בנוסף, תמיכתה של אלו"ט הינה לצורך קידום התחום, ללא כל כוונת רווח.

טקס עם הפנים לאנשים על הרצף

בטקס שהתקיים ביום ג' השבוע – יום המודעות הבינ"ל לאוטיזם – במכללה האקדמית תל אביב יפו, הוכרזו המיזמים הזוכים. בזמן ההכרזה על הזוכים באירוע, הוצגו גם מבחר מיזמים מובילים ונערך טקס חלוקת מענקים למיזמים הנבחרים של הקרן.

בין המשתתפים באירוע היו גם אנשים על הרצף האוטיסטי, לכן האירוע היה מונגש. במסגרת זו, במקום מחיאות כפיים, היושבים בקהל התבקשו בסיום כל הרצאה להחליף את מחיאות הכפיים הרגילות בהרמת ידיהם באוויר, תוך תנועה סיבובית של פרק היד. זאת, על מנת להפחית חרדות והצפה חושית.

כמו כן נעשה שימוש בשיטת "רמזור תקשורת", לפיו המשתתפים השתמשו בתגי תקשורת צבעוניים, שמאפשרים לאנשים על הרצף להבהיר ללא מילים את העדפות התקשורת שלהם עם אחרים על גבי תגי שם: ירוק – ניתן לפנות אלי ולתקשר איתי באופן חופשי, צהוב – אני מעדיף לתקשר רק עם אנשים שאני מכיר, אדום – אני לא מעוניין שיתקשרו איתי בשלב זה.

כמו כן, האירוע התקיים ללא פלאשים של מצלמות ובעמעום אורות בזמן ההקרנה.

מימין לשמאל: נעם אורן, מנמ״ר אלו״ט; דדי עטאס, מנכ"ל אלו"ט; אילנה מושקין, קו-פאונדרית של מיזם TA'AL; רונית שוסל, מנהלת החטיבה לפיתוח ידע, מחקר והכשר באלו"ט ומובילת הקרן; ועמנואל כהן, יזם TYPE IT. צילום: יפעת פער

מי הם המיזמים הזוכים?

TA`AL הוא פתרון לשילוב מוצלח בתעסוקה של אנשים על הספקטרום. יותר ויותר מעסיקים כבר מבינים את החשיבות בשילוב אנשים עם מוגבלות בחברה או בארגון שלהם, אך רבים לא יודעים מאיפה להתחיל ואיך מתגברים על החסמים הקיימים.

המיזם שואף לשנות את המצב הזה, גם עבור אותם עובדים וגם עבור המעסיקים שלהם. באמצעות שימוש וניתוח מבוסס AI של דאטה המערכת מתאימה את משימות התעסוקה לפי יכולות העובדים ומסייעת להם לעקוב אחרי המשימות שהוקצו להם. המיזם TA`AL מסייע לעובדים ולמעסיקים בתיאום ציפיות ובתקשורת ביניהם, מאפשר ליווי שוטף על פני זמן, ללא צורך במשאבי ניהול גדולים, ומעודד חווית אוטונומיה ומסוגלות בקרב המשתמשים.

TYPE IT היא אפליקציה ללימוד הקלדה, קריאה ואוצר מילים לאנשים עם אוטיזם ועם מוגבלויות אחרות.

השאלה "באיזה גיל כדאי ללמד ילד לקרוא ולכתוב?" היא מאתגרת יותר עבור הורים לילדים אוטיסטים ובעלי מוגבלויות אחרים. אפליקציית TYPE IT מסייעת בתהליך הלמידה החשוב, בזיהוי קשיים עבור אותם ילדים, והכי חשוב – מאפשרת לימוד ברוגע ובכיף ללא תסכולים, תוך הפחתת חוויות של חוסר הצלחה.

המיזם כולל פיתוח של מקלדת וירטואלית ללמידה, המותאמת עבור ילדים עם אוטיזם ומוגבלויות אחרים, כגון: מוגבלות שכלית-התפתחותית, דיסלקציה, דיספרקסיה, ADHD ועוד, ולילדים בגילאי טרום בית הספר.
האפליקציה נשענת על מערכת אבחון מבוססת AI, המנתחת מגוון רחב של נתונים שנאספים על ידי המקלדת, ומאפשרת אבחון המוגבלויות והקשיים של כל משתמש, תוך בניית תהליך למידה מהנה, משמעותי ומותאם עבורו.

יצוין כי TA'AL ו-TYPE IT הם מיזמים בפרוטפוליו של האקוטיזם (HackAutism).

מיזם נוסף הוא שיטה שמגלה יכולות חבויות בילדים ובוגרים על הרצף, שאינם ורבליים – דרך הראייה. המחקר חושף קוגניציה נסתרת בקרב אנשים על הרצף, בעיקר מי שאינם מדברים או עם דיבור מינימלי. השיטה, שפיתחו חוקרי קבוצת ראייה באוניברסיטת בר אילן, בודקת יכולות קריאה באמצעות עקיבת עיניים, בדיקה שאורכת דקות ספורות ויכולה לשנות את עולמו של אדם על הרצף מקצה לקצה – היא פותחת למי שאינו ורבלי הזדמנות לתקשר עם העולם.

בשיטה הזו ניתן לזהות את האוטיסטים שרכשו את מיומנות הקריאה, אבל בשל קשיי תפקוד, היעדר שפה, וקשיים נוספים, היכולת הזו לא זוהתה אצלם עד כה. למחקר ערך רב, כיוון שהוא יאפשר הנגשת אמצעים טכנולוגים להבעה בהקלדה: על בסיס השיטה יותאמו טיפול ותוכנית לימודית, בהתאם לחוזקות הנבדקים, מה שיביא לשיפור תקשורת בין-אישית ויתרום לאיכות חייהם. בנוסף, השיטה תאפשר שינוי חשוב באופן בו אנשים על הרצף שלא רכשו שפה, יתפשו על ידי הסביבה כבעלי מסוגלות.

שפה משותפת הוא המיזם הרביעי והאחרון שנבחר, ומטרתו לגשר בין קהילת האנשים על הרצף לקהילת המטפלים והחוקרים בתחום.

נכון להיום קיים פער לא מבוטל בתקשורת בין קהילת האוטיסטים לבין המטפלים והחוקרים בתחום.
המיזם ייצור גוף ידע משותף שיסייע לשתי הקהילות להבין טוב יותר אחת את השנייה, כדי לשפר את איכות החיים והמענה לאנשים על הרצף.

המחקר מתמקד בבחינת מאפייני השפה והתקשורת האוטיסטית, באמצעות שפה חיובית ואפירמטיבית במקום שפה "גרעונית". התוצר יכלול כתיבת מדריך לגישור בין השפה האוטיסטית לשפה הנוירוטיפיקלית (של אנשים ללא אוטיזם).

מדובר במחקר ייחודי, שבוחן את מאפייני השפה והתקשורת האוטיסטיים – המאפיינים המרכזיים עליהם מבוססת האבחנה (כהגדרתה על פי המודל הרפואי ה-DSM'י) – לאור הנחות מודל הגיוון הנוירולוגי. ישתתפו בו יחד אוטיסטים ואנשי מקצוע.

"ארבעת המיזמים שזכו מבטאים מענים מקוריים למגוון צרכים"

"לפני שמונה חודשים יצאה הקרן בקול קורא ובעקבותיו הגיעו 90 פניות של מיזמים פורצי דרך בתחומי המחקר, הטכנולוגיה והשירותים לטובת קהילת האנשים על הרצף האוטיסטי – במגוון גילאים ותפקודים", סיפרה רונית שוסל, מנהלת החטיבה לפיתוח ידע, מחקר והכשרה באלו"ט, ומובילת הקרן. 

לדבריה, "ארבעת המיזמים שזכו מבטאים מענים מקוריים למגוון צרכים, שביכולתם לתרום תרומה איכותית לאיכות חייהם של אנשים על הרצף האוטיסטי, מתוך התייחסות מכבדת המקדמת חוויית אוטונומיה, מימוש יכולות והשתתפות מיטבית". 

"אלו"ט החליטה על המהלך הזה ועל מימונו בעצמה, כדי להביא את החדשנות לשטח ולממש הלכה למעשה את הרעיונות הזוכים לטובת אוכלוסיית היעד", אמר דדי עטאס, מנכ"ל אלו"ט. "ראינו לא פעם רעיונות מצוינים שעלו בהאקתונים ובמהלכים מבורכים שעשו גופים אחרים, אך ללא השקעה אמיתית וליווי צמוד, הם נותרו בגדר רעיונות. היתרון של אלו"ט הוא בזכות המסגרות שאנחנו מפעילים, הידע הרב שנצבר בארגון ב-50 שנות ניסיון מקצועי, ופריסת המסגרות הארצית וצוותי עבודה מקצועיים מובילים במטה ובשטח".