הפלזמות של מפקדי הצבא – מול הסוס הטרויאני של החמאס

"השכל הישר הוא שופט גרוע בשעה שהוא עוסק בעניינים גדולים", אמר ז'וזף ארנסט רנאן. הוא נולד למשפחת דייגים בצרפת, והיה לפילוסוף, היסטוריון, בלשן וארכיאולוג. למרות שהיה אנטישמי לא קטן, למד שפות שמיות, כולל עברית, וכתב 15 כרכים על ההיסטוריה של הנצרות ושל עם ישראל. רנאן, שמת לפני 131 שנים – כיוון, מבלי דעת, להיעלמות השכל הישר בתקופה שלפני השבת הארורה.

"במישור הטכנולוגי", אמר בכיר בתקשוב לאנשים ומחשבים, "הפגיעה ההתחלתית  בעולמות התקשוב הייתה קשה. חמאס נטרל את האמצעים הטכנולוגיים על הגדר לאורך הגבול, לרבות מערכת 'רואה יורה'. כל הקו הראשוני נפגע מתקיפה – שהייתה פשוטה ומתוחכמת גם יחד".

"משהו בהפעלת התקשוב התפספס"

ב-7 באוקטובר כתבתי: "האם חדירת הגדר על ידי החמאס הייתה יום הכיפורים של הסייבר הצבאי? כנראה שלא". בכיר לשעבר בתקשוב הצבאי ניסה להסביר מה לא עבד: "היו להם (לצה"ל, י.ה.) את כל הכלים בסייבר וב-ICT, אבל – לא ברור איך ולמה – משהו בהפעלה של מערך התקשוב התפספס".

לכוחות צה"ל יש עושר אדיר של מידע – חזותי, ממצלמות, מאותות אלקטרומגנטיים, ממכ"מים ומחיישנים. הביג דאטה יוצר שלושה אתגרים: הצורך לאגור את המידע, לסווגו ולהגן עליו. מידע העתק יושב בכמה אגמי מידע באגפי התקשוב והמודיעין. שילוב המערכות והנתונים סוגר מעגלים ומצמצם את הזמן 'מהחיישן ליורה' (Sensor2Shooter). כך, יושבי החמ"ל רואים את הכל בתמונה אחת גדולה, במקום אחד, באופן רב-ממדי ורב-זרועי.

למחרת פרוץ המלחמה, תא"ל (מיל') נתי כהן, שהיה הקשר"ר – קצין קשר ותקשוב ראשי בצה"ל, אמר לאנשים ומחשבים, כי "יש לאויב יכולות סייבר, אבל לא כפי שהן תוארו. האמירה שלפיה האויב עיוור אותנו בסייבר אינה נכונה ורחוקה מהאמת". ואז הגיע ה"אבל" שלו: "בעולם הקיברנטי, המערכות פעלו. הסיפור הוא לא המערכות והתשתיות, אלא השימוש בהן במצב של כאוס. הדבר צריך להיבדק".

תא"ל (מיל') ארנון זו-ארץ, גם קשר"ר לשעבר, הוסיף, כי "לישראל יש בעיה – אין לה עומק אסטרטגי. לכן כל המדינה נמצאת בקו העימות ונדרש לייצר עומק אסטרטגי שמתבסס על לוחמים ועל טכנולוגיה. אסור להסתמך אך ורק על טכנולוגיה, אבל היא מרכיב מרכזי ביתרון היחסי של צה"ל על האויב".

נתוני החוזי צמחו פי 5

לפני ולאחר השבת הארורה אגף התקשוב ביצע היערכויות רבות, ולכן הטיפול בעומסים – שצמחו – לא היה הבעיה הגדולה. האתגר היה ריבוי השימושים והמשתמשים במערכות ה-ICT הצה"ליות. אנשי התקשוב הגדילו את הקיבולת ונתנו מענה להיקף הנתונים, ובראשם נתוני הווידיאו, שצמח ביותר מפי חמישה. העננים, ובראשם הענן המבצעי הצה"לי, היו חשובים עד קריטיים לתפקוד התקשוב בהיקף גבוה, לרבות בעולמות הגיבוי והשרידות.

"בנינו פתרונות", אמרה תא"ל יעל גרוסמן, מפקדת יחידת לוטם באגף התקשוב וההגנה בסייבר, "על בסיס הענן והיישומים בעלי יכולת הגידול (סקלביליות), עם רשת שיודעת לייצר גדילה בתוך ימים. המשכנו בפיתוח יישומים, תת יישומים ומערכות בשל צרכים מהשטח. עשינו הרבה בתחום בשל השימוש בענן המבצעי, שסיפק משאבים רבים בזמן קצר. הנגישות של כל מאגרי המידע בענן סייעה גם לקצר תהליכים… ביצענו תהליך מטורף להגדלת התעבורה לפני – ותוך כדי – המלחמה, לשיפור היכולת המבצעית וחוויית המשתמשים שבקצה".

המורכבות של צי"ד

לפני כשני עשורים החל מיזם צי"ד (ר"ת צבא יבשה דיגיטלי) – פרויקט השו"ב (ר"ת שליטה ובקרה) הצה"לי. הוא נועד לשפר את יכולות הבקרה והתיאום בין זרועות הצבא השונות, ובתוך הזרועות, עם תמונת מצב מבצעית עדכנית. ב-2017 החלו לפרוס את גרסת משואה 750 – האחרונה. אלא שבמלחמה צצו שתי בעיות. האחת, הצורך בשדרוג מערכות גרסה 700, כדי שכלל הלוחמים ידברו באותה גירסה. והשנייה, העקרונית: האם הארכיטקטורה המורכבת של מערכת, שתוכננה ומומשה לפני שני עשורים – שזה נצח במונחי IT – נכונה היום? לא בטוח שיש תשובה לשאלה, אבל התקשוב הצבאי עמל רבות על תחזוקת המערכת, ויש מי שאמר, כי "התחזוקה הפכה לנטל, אבן ריחיים על כתפי התקשוב. עבר זמנה של צי"ד. צריך חדשה".

חוסר המוסר של הרעים

מורגן רייט, יועץ אבטחה בכיר לסנטינל וואן (SentinelOne), עבד שני עשורים בממשל האמריקני. "בניגוד לנהוג לחשוב", אמר לאנשים ומחשבים, "חמאס וחיזבאללה נעזרים לא רק באיראן – אלא גם בסין – שהיא בריון, וברוסיה. המעצמות הרעות עוזרות להם למכן ולקדם את הטרור". בניגוד לרבים מעמיתיו, רייט מוצא קווי דמיון רבים בין מלחמת רוסיה-אוקראינה וזו שבאזור. "רוסיה וסין מסייעות לאיראן ולחיזבאללה, זו עובדה. איראן מצידה, רואה בחמאס "אידיוט שימושי". המניעים שונים, אבל הטקטיקות והכלים בעולמות הפיסיים והקיברנטיים – זהים. ממבצעי השפעה, עבור ברחפנים וכלה בסייבר התקפי לשיבוש, הרס וביון. במובנים רבים, מצבה של אוקראינה טוב יותר, כי ישראל היא 'אי', ואילו את אוקראינה "עוטפות" מדינות נאט"ו". יתרון נוסף שיש לרעים בשדה הקרב, אמר, "נובע מזה שענייני מוסר לא נוגעים להם, והם יעשו בטכנולוגיה כל שימוש, ויתעלמו מענייני אתיקה וחוק. זה מדאיג – כי הטובים בעצם לוחמים ביד אחת קשורה".

"וכעת, לשלב השאלות", כתבתי לפני חצי שנה. "היכן היה המודיעין הטכנולוגי? … האם ישראל לקתה בעיוורון ולא ידעה על המתקפה של החמאס?… הכנת מבצע שכזה אורכת חודשים (בדיעבד הסתבר שמדובר בשנים, י.ה.) איך ייתכן שלא התקבלו עליו סימנים מודיעיניים, ואם התקבלו – מה נעשה איתם?… האם הלקוחות של המידע הטכנולוגי לקו בתסמונת ההיצף – מרוב רעש בסייבר לא הצליחו לחלץ את הנתונים המתריעים, האמיתיים?".

וכה אמר רנאן מתחילת הכתבה: "המנוצחים האמיתיים במלחמה הם המתים".