הקוד המנצח של תלמידי המדעים מפוני המלחמה

אחד האתגרים שעמדו בפני מערכת החינוך לאחר אירועי ה-7 באוקטובר הוא כיצד מסייעים לתלמידים מהחטיבות העליונות שפונו מיישובי העוטף ומהצפון לגשת לבחינות הבגרות, כולל במגמות המדעים במתכונת מורחבת, ולהתכונן לבחינות כהלכה. אחד החששות שהיו לאנשי משרד החינוך בחודשים האחרונים הוא מהתרחבות מגמה של נשירה של תלמידים שבחרו ללמוד את מקצועות המדעים המורחבים, ושיסתפקו במקרה הטוב במה שמחייבים לימודי הליבה. התופעה החלה בשבועות הראשונים של המלחמה, כאשר אלפי התלמידים המפונים פוזרו ביישובים שבהם הם אוכסנו, ולמעשה, כל מסגרות הלימודים המסודרות התפרקו.

הדאגה הייתה גדולה עוד יותר עקב העובדה שחלקם מגיעים מיישובים שנחשבים פריפריה לא רק מהבחינה הגיאוגרפית, אלא גם מהבחינה הסוציו-אקונומית, וגם ככה נקודת הזינוק שלהם חלשה יותר מאשר תלמידי המרכז והיישובים שהרמה הסוציו-אקונומית שלהם גבוהה יותר.

רחל פרלמן, עובדת ותיקה בפיקוח על הוראות מדעי המחשב, הנדסת התוכנה וה-AI במשרד החינוך, החליטה להרים מיזם שמטרתו למנוע את הנשירה ולעזור לאותם בני נוער, שיש להם מוטיבציה גבוהה ובחרו ללכת למגמות המורחבות, להישאר מעל המים ולא לוותר. זאת, באמצעות סיוע בלימודי המקצועות הללו. היוזמה באה במקביל ובנוסף למסגרות הלימודים שכל אחד מהתלמידים השתייך אליה, במקום שבו הוא שוהה.

הרעיון של המיזם, שקיבל את השם קוד מנצח, היה להצמיד לתלמידים מנטורים – סטודנטים להוראת המדעים, מורים, אנשי היי-טק ומתנדבים אחרים. הלימודים נערכו בשני מסלולים: מסלול אחד – לימודים מקוונים בזום, עם מנטור קבוע, שמלווה את התלמידים לאורך כל הדרך ומסייע להם בכל מה שהם זקוקים לו. המסלול השני היה שילוב התלמידים בחברות היי-טק יום בשבוע, שם נערכו מרתונים של מפגשים עם עובדי החברות, תרגול החומרים הנלמדים, הרצאות העשרה ועוד.

פרלמן הצליחה לגייס את רינת רוזנברג-קימה מהפקולטה לחינוך ומדע בטכניון, שסיפקה חלק מהמנטורים, את קרן טראמפ, עמותת נובל למצוינות בחינוך וגוגל. כולם נרתמו למשימה: להוביל את אותם הצעירים אל מבחני הבגרות ולהצליח בהם. התלמידים בוגרי המיזם ייגשו למבחני הבגרות הללו בחודש הבא.

"האתגר המרכזי היה למתן את הירידה במספר הנבחנים"

"אני עובדת במשרד החינוך 15 שנה ובין היתר, אנחנו עוסקים באופן שוטף במיזמים של הטמעת תהליכים ותוכניות לימודים בתחומי המדעים", אמרה פרלמן לאנשים ומחשבים. "בשנה רגילה ניגשים למבחני הבגרות במדעים כ-11 אלף תלמידים. היה ברור לנו שהשנה המספרים יהיו קטנים יותר, והאתגר המרכזי היה למתן את הירידה במספר הנבחנים, בין היתר בעזרת אותם תלמידים שמשתתפים במיזם קוד מנצח".

כלקח מהקורונה, הצוות שאחראי על היוזמה הבין כי לימודים מקוונים בלבד לא מספיק יעילים, ולכן אנשיו חיפשו מסגרת שתשלב בין השניים. הפתרון היה, כאמור, אירוח בחברות היי-טק, שהלהיב את הדור הצעיר של המתכנתים והמהנדסים.

כיצד גייסתם את המתנדבים?
"חיפשנו אנשים שהם לא רק מומחים בתחומי ההיי-טק, אלא גם יודעים להעביר חומרים ולתקשר עם התלמידים. בנוסף, דרשנו מהם התמדה, כלומר – שמנטור שלוקח על עצמו לעבוד עם התלמידים ילווה אותם עד לבגרות.

מלאכת הגיוס נעשתה בעזרת הטכניון וגם בעקבות קולות קוראים שפרסמנו ברשתות החברתיות. בסך הכול גויסו צוותים הטרוגניים של סטודנטים, מרצים, מורים, שחלקם גם הם מפונים, עובדי הוראה אחרים ומתנדבים".

משתתפים במרתון שנערך כחלק מהמיזם באחת מחברות ההיי-טק. צילום: דוברות משרד החינוך

מהלך נוסף שנדרש כדי לפתוח את המיזם היה לוגיסטי: איתור התלמידים, ומיפוי היכן הם נמצאים והיכן נמצאים המורים שלהם. לא היה דאטה בייס שריכז את כל זה, והיה צורך לאסוף את הרשימות מהיישובים ומבתי הספר של התלמידים, להצליב מידע ולייצר טבלה מסודרת, שבה משובצים התלמידים עם המנטורים שלהם. "זו הייתה עבודה מאוד מורכבת, שדרשה השקעות של שעות על גבי שעות, ואני שמחה שכל השותפים למיזם התגייסו על מנת לסייע", אמרה פרלמן.

פרלמן הודתה שבהתחלה, לא מעט אנשים היו סקפטיים בנוגע להצלחת המיזם, אבל היא החליטה לא לוותר. "בשלב הראשון נרשמו 100 תלמידים, אבל מהר מאוד הגענו למספר הנוכחי – 270", אמרה.

"העיקרון: שזה לא יהיה עוד שיעור של מורה מול כיתה"

מה שסייע להנעת מיזם קוד מנצח ולהכנסתו למסלול מסודר ומפוקח על ידי משרד החינוך הוא העובדה שיש במשרד ארסנל גדול של תוכניות לימוד ומצגות, שחלקן נכתבו בעקבות הקורונה, וזה אפשר להכין קורסים עם סילבוסים מובנים. "העקרון שהנחינו את המנטורים לנהוג לפיו הוא לא להפוך את השיעורים למודל של עוד מורה וכיתה עם מטלות ומבחנים. את זה יש להם במסגרות שלהם", ציינה פרלמן.

גם למנטורים וגם לצוות המשרד היה ברור שיש כאן עניין מנטלי, שחלק מהפתרון שלו הוא החזרתם לאחר ה-7 באוקטובר של התלמידים למסגרת לימודים מסודרת עד כמה שניתן, במהירות רבה ככל הניתן. "יש לזכור שהפעם האחרונה שהם למדו במסגרת כיתה ומורה הייתה לפני חג הסוכות, ומאז החיים שלהם השתנו", הוסיפה פרלמן.

"מה שהכי ריגש אותי הוא שאחרי שהתלמידים חזרו למסגרות מסודרות, הוצפנו בהודעות ווטסאפ מהם שביקשו להמשיך את המיזם. חלק מזה הוא מכיוון שברגע שהתלמידים פוגשים בצד השני לא רק מורה אלא איש היי-טק, זה מגביר את המוטיבציה שלהם. היו ללא ספק מיזמים שונים כדי לסייע להם ולתת להם הפוגה מהמתח, אבל התלמידים האלה רוצים ללמוד ולא להיות בהפוגה", אמרה.

כאמור, בחודש הבא ייגשו בני הנוער הללו לבחינות הבגרות במדעים. נראה שהמדד להצלחה שלהם הוא לא רק הציון, אלא גם עצם העובדה שלקחו את עצמם בידיים, בסיטואציה קשה ומורכבת, והתכוננו לבגרות בעזרת הצוותים והמורים.