"המענה לפגיעה בייצור – תעשייה חכמה"

"מלחמת 'חרבות ברזל' הביאה ללא מעט פגיעות במשק: ממחסור בירקות ובפירות, ועד מפעלים הפועלים באופן חלקי, או מושבתים. הגענו למצב בו אנו נדרשים לדאוג לעצמנו. הפתרון היחידי למצב הוא תעשייה חכמה. רק בעזרתה ישראל תוכל להיות בעלת בסיס כלכלי איתן, שיאפשר לנו להמשיך להתקיים גם כשלא ניתן להגיע לשדות החקלאיים ולתפעל נמלים. הכנסת טכנולוגיות חכמות לעולמות אלה – היא הפתרון", כך אמר אילן אלתר, מנכ"ל אלתרנט (AlterNet).

אלתר דיבר בפתח וובינר תעשייה חכמה 4.0 ו-RPA. הוובינר, ביוזמת אנשים ומחשבים נערך היום (ב'), ופתח אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. אלתר, יושב ראש ועדת התכנים של הוובינר – אף הנחה אותו.

לדבריו, "אנו נמצאים במקום שבו העולם השתגע: טורקיה מגבילה לפתע הסחר עם ישראל, זה משפיע על ענפי הבנייה השונים. יש מחסור בפועלים זרים, לרבות פלסטינים. יש פגיעה בענפי החקלאות, והדבר מביא להתחלות של ייבוא של פירות וירקות". אלתר הוסיף, כי "יש בעיית הובלה בכל העולם. כך, באחרונה, איראן השתלטה על ספינה ישראלית. החות'ים חתכו ארבעה מתוך 15 כבלים תת-ימיים, מה שהביא לצמצום של כרבע מתעבורת הרשת בעולם. כל אלה משפיעים על עולם התעשייה. לצד זאת, נמשכת מגמת ההשתלטות הזרה על נכסים לאומיים – מבעלות על מפעלים כתנובה, הוצאת במבה מהארץ ועד בניית נמלים על ידי סין. כך, אנו נמצאים במצב של מדינה שהורגת עצמה לדעת: ענפים שלמים בעולמות התעשייה השונים, לרבות חקלאות, חדלים לתפקד. על כל זה, יש בעיות בעולם הסחר הבינלאומי".

"תעשיה חכמה לא גורמת ל-ייתור של עובדים", ציין אלתר, "כל המחקרים מעידים כי הבעיה היא הפוכה: תעשייה חכמה מגדילה את הצורך בעובדים ויש לה השלכות רבות. חקלאות היא תעשייה – והיא נפגעה באופן חזק מהמלחמה. התעשייה עצמה פגיעה ונפגעה: מפעלים הושבתו, נשרפו, יש מחסור בעובדים, כי חלקם גויסו. יש פגיעה בשרשראות האספקה. נדרש לשמור על אספקה רציפה של מים, חשמל ודלק".

אלתר הביא כדוגמה את הנקודות הפוטנציאליות לפגיעה במפעל לייצור יין. "נדרשת שליטה ובקרה לאורך כל הדרך", אמר, "מהכרם שבו גדלים הענבים, ועד הגעתם למכלים. מדובר בתהליך ייצור, הכולל כמה שלבים: יצירת היין, ערבוב שלו, בקבוק לבקבוקים, אריזה, ניהול מלאי, הוספת מתסיסים, ניהול התסיסה, בקרה על רמת הסוכר, ניהול הערבובים, ועוד".

"איך ממשיכים?" סיכם אלתר, "המלחמה כאן כדי להישאר. היא לא תסתיים בקרוב. יש ללמוד לחיות לצדה. אל לנו, כמדינה – למכור נכסי ייצור, כי זה יביא לחוסר עצמאות כלכלית של ישראל. יש להיכנס כאן ועכשיו לעולם התעשייה החכמה – זה כבר לא 'נחמד שיש' כי אם הכרח וחובה. על הממשלה לדאוג להענקת מענקים ותמריצים לכל מי שמיישם הכנסה של היבטים של תעשייה חכמה. יש להביא להקלה בקריטריונים לגבי מי שזכאי לקבל תמריצים אלה ולקצר את משך הגעתם. כך נגיע לעצמאות כלכלית ולתעשייה יעילה וחכמה".

איגוד ההיי-טק למען החברות בענף

מריאן כהן, יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים, פתח את הוובינר בדברי ברכה, ואמר, כי "אתמול (א') 400 עצמים מאיימים עפו לעברנו וכעבור יממה, היום (ב') אנו מדברים על העתיד. זה נס".

מריאן כהן, יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. צילום: פלי הנמר

איגוד ההיי-טק, אמר כהן, "מייצג את החברות בענף מטפל בהן ודואג לקדם אותן". הדבר נעשה, ציין, בשלוש דרכים. האחת, "חקיקה – אנו מסייעים כלכלית לחברות לפעול למול הרגולציות שמשרדי הממשלה השונים השיתו. הדרך השנייה היא לסייע בקשרים, ולסייע למצוא הזדמנויות עסקיות לחברות – בארץ ובעיקר בעולם. הדרך השלישית היא באמצעות סיוע פרטני לחברות".

"הבאנו לשינויים שונים", סיכם כהן, "מקיצור ההמתנה לתשלומי ביטוח לאומי ועד החזר עלויות סוציאליות למעסיקים. אנו פועלים גם לקדם את תחום התעשייה החכמה במגוון אופנים, יש לנו הרבה דרכים לתרום לשיפור הפריון של חברות ומפעלים בעולם זה. אנו שותף ובית לכל התעשייה בישראל".