הטובות לסייבר: נשים באחד הענפים היותר "גבריים" בהיי-טק

תחום הסייבר הפך לאחד התחומים המבוקשים והרווחים בעולם ההיי-טק, אבל עדיין יש בו רוב גברי ברור. יש לזה מגוון סיבות, כאשר שתיים מהבולטות הן העובדה שלא הרבה נערות לומדות את מקצועות הסייבר במערכת החינוך, ושמדובר בענף שמתבסס במידה רבה למדי על "חבר מביא חבר". לא סתם, רבים ממקימי הסטארט-אפים בתחום הסייבר, כולל אלה מהם שהפכו לחברות גדולות, הם שני גברים, או יותר, שהכירו ב-8200 או ביחידת עלית צה"לית אחרת.

מה עובר על נשים בתחום הסייבר? ביקשנו משלוש בעלות תפקידים בכירים וניהוליים בעולם זה לספר על מה שהן עושות, העבודה היום יומית שלהן, האם הן חושבות שיש בו ייצוג ראוי לנשים, ואיך אפשר אפשר למשוך יותר נשים ונערות לעבוד באחד התחומים הצומחים בעולם ההיי-טק.

ילנה לוין, אחראית SDLC (Secure Development Life Cycle) במרכז המו"פ של מוטורולה סולושנס בישראל

מהו התפקיד שלך?
"אני אחראית על תכנון, פיתוח, בדיקה והטמעה (SDLC) של אמצעי אבטחת סייבר בפתרונות התקשורת של מוטורולה סולושנס, במרכז המחקר ופיתוח של החברה בישראל. ביום יום אני עובדת מול צוותים שונים במרכז, כולל מנהלי מוצר, מפתחים ובודקי QA, כדי לוודא שהפתרונות שלנו עומדים בתקני אבטחת המידע והסייבר הנדרשים".

כיצד הגעת לתחום הסייבר?
"לפני כ-17 שנה התחלתי לעבוד כארכיטקטית מערכת במרכז הפיתוח של מוטורולה בישראל. באותה התקופה הייתה לי מנהלת מוכשרת, שידעה איך להכשיר את העובדים, וגם לספק לנו כלים להצלחה. ממנה קיבלתי את התפקיד הראשון בתחום הסייבר – אחראית על אבטחת המידע של יחידות קשר רדיו, שפותחו אז בישראל. משם המשכתי לתפקיד דומה בפיתוח מערכות תקשורת אחרות, ובהמשך הפכתי לחברה בצוות שהיה אחראי להגדרת תהליכי עבודה בתחום הסייבר, והייתי אחראית על נושאי הסייבר גם במסגרת פיתוח פתרונות תקשורת נוספים של מוטורולה סולושנס".

ילנה לוין, אחראית SDLC במרכז המו"פ של מוטורולה סולושנס בישראל. צילום: יח"צ

מה דעתך על ייצוג הנשים בתחום הסייבר?
"בדומה למצב הקיים בכלל מקצועות התכנות והתקשורת, גם בתחום הסייבר יש יותר גברים מנשים. אולם, אני שמחה לראות, במיוחד בשנים האחרונות, יותר ויותר נשים עוסקות בתחום. סייבר הוא מקצוע אטרקטיבי עבור נשים, שמספק יעדים ואתגרים חדשים בכל יום. אשמח לראות עוד נשים עובדות בתחום, כי הגיוון מביא לסיעורי מוחות פוריים יותר – מה שמוביל לרעיונות ולפתרונות יצירתיים".

איך אפשר לגרום לכך שיותר נשים ישתלבו בתחום הסייבר?
"אחת הדרכים החשובות, כחלק מעידוד נשים להשתלב במקצועות טכנולוגיים באופן כללי ובסייבר בפרט, היא באמצעות חשיפת מודלים של נשים שמרגישות שהן מממשות את עצמן בעבודה מאתגרת, נהנות וחשות סיפוק בעבודה, וגם מתפרנסות בכבוד. אני מקווה שדרך הכתבה הזו עוד נשים ונערות יחשפו לנושא, ואולי מישהי תקבל בזכותה השראה לעבוד בתחום הסייבר".

סימה כהן, מנהלת אבטחת לקוח ביחידת אבטחת המידע של אמדוקס

מהו התפקיד שלך?
"תפקידי הוא לוודא שהפתרונות והשירותים שאמדוקס מציעה הם מאובטחים – עומדים בתקנים ובקרות של אבטחת מידע, על מנת למנוע פגיעה במערכת אצל הלקוח או אצלנו. אני מוודאת שהמוצר לא מכיל פגיעויות אבטחת מידע, שעלולות, חלילה, לאפשר פריצה או פגיעה בתפעול המוצר אצל הלקוח, וכנ"ל במוצרים שנמצאים בשימוש בתוך הארגון. בנוסף, אני אחראית לוודא שאנחנו מגנים על הלקוח, המידע שלו וזמינות השירות, על פי ההתחייבות מולו".

איך הגעת לתחום הסייבר?
"גדלתי בעולמות הפיתוח – אני נמצאת באמדוקס 25 שנה, והתחלתי את עבודתי בה כשהייתי סטודנטית למדעי המחשב. במהלך השנים צמחתי בארגון – מעולם התשתיות לניהול גרסאות לקוח, ומשם לעולמות ה-DevOps, ולפני 10 שנים עברתי לתחום אבטחת המידע. בהתחלה, הקמתי והפעלתי את תוכנית זיהוי וניהול סיכוני אבטחת המידע בארגון, אבל משם התפתחתי לעוד הרבה אזורים בעולמות האלה, כגון עמידה בחוקי פרטיות, מודעות ולמידה, ניהול אירועי סייבר, טיפול בחברות נרכשות, ניהול גישה וזהויות, טיפול באיום הפנימי והמשכיות עסקית".

סימה כהן, מנהלת אבטחת לקוח ביחידת אבטחת המידע של אמדוקס. צילום: יח"צ

מה דעתך על ייצוג הנשים בתחום הסייבר?
"המצב לא טוב. רוב הזמן אני האישה היחידה סביב שולחן הדיונים בכל הקשור לסייבר. תחום הסייבר התפתח לפני כ-20 שנה מתחום התשתיות, שהיה גם הוא גברי ברובו, ולכן, ייצוג הנשים היה בחסר בו מלכתחילה. העובדה שאני אישה רק עזרה לי למלא את התפקיד – כשיכולתי להבטיח שלפחות אדם אחד סביב השולחן לא מונע מאגו.

לצערי, כשאני מגייסת, מעטות המועמדות שאני מקבלת לבחינה. כלומר, גם אם אני מאוד רוצה לקדם נשים בתחום, הן לא נמצאות שם כמועמדות, בטח לא לתפקידים בכירים".

איך אפשר לגרום לכך שיותר נשים ישתלבו בתחום הסייבר?
"מאוד חשוב לשלב נשים מוכשרות בכל התחומים במשק, ובכלל זה בסייבר, כדי להביא לידי ביטוי את החשיבה השונה, את דרכי הניהול והפעולה – ובכלל, כמו כל דבר בחיים, חשוב לאזן. לכן, גם בתחום הטכנולוגי, לא נכון לגבש צוותים שלמים על טהרת הגבריות, בוודאי שלא בעידן שבו נשים מובילות גדודים במלחמה.

יש דרכים רבות ומגוונות להרחיב את הנוכחות הנשית בתחום הסייבר – החל מלימוד רחב יותר של התוכניות הרלוונטיות בבתי הספר התיכוניים, עבור בחשיפת הנערות לנשים בתחום ולעובדה שנשים בסייבר הן לא רק האקריות בקפוצ'ון במוסך של ההורים, וכלה בתוכניות הסבה לנשים שכבר נמצאות בתפקידים טכנולוגיים אחרים ויכולות, בהכשרה קצרה וממוקדת, להצטרף לתחום ולהרחיב את הנוכחות הנשית סביב שולחן הדיונים".

קטיה שרעבי, מנהלת SecOps בנס

מהו התפקיד שלך?
"אני מובילה את היבטי התכנון, הארכיטקטורה והיישום של פתרונות ה-MDR (תגובה וניטור מנוהלים) בנס. צוותי ואני בוחנים את הצרכים הטכנולוגיים ונותנים מענה בהתאם, באמצעות פתרונות אבטחת מידע ושירותים מנוהלים".

איך הגעת לתחום הסייבר?
"מאז השירות הצבאי. אני בתחומי התקשורת ואבטחת המידע כ-16 שנים. ב-2010 עשיתי רילוקישיין לניו יורק, שם עבדתי בחברת סטארט-אפ בתחום התקשורת. במסגרת תפקידי, הקמתי מחלקת NOC בחברה – מוקד בקרה שפועל 24/7, מנטר ומאתר אירועים ותקלות. כשחזרתי ארצה החלטתי להיכנס באופן מלא ומקצועי לאבטחת מידע וסייבר, מפני שהתחום מאתגר ומעניין אותי. לקחתי קורסים ולאחר מכן השתלבתי בתפקידים שונים בחברות מובילות בתחום, והמשכתי להעמיק את הידע בתחום על ידי ביצוע הסמכות מקצועיות רבות".

קטיה שרעבי, מנהלת SecOps בנס. צילום: יח"צ

מה דעתך על ייצוג הנשים בתחום הסייבר?
"ייצוג הנשים בהיי-טק בכלל ובסייבר בפרט עדיין לא שוויוני, אבל יש מגמה מעודדת: הייצוג הנשי בתחום הסייבר עומד על כ-25% ועל פי הערכות, בשנים הקרובות הוא יעלה ל-35%. גם ביום יום, אני פוגשת יותר ויותר נשים בתחום הסייבר, וזה חשוב ומבורך. ככל שהייצוג יעלה, תפיסות מיושנות נעלמות".

איך ניתן לגרום ליותר נשים להשתלב בתחום הסייבר?
"המפתח הוא חינוך וחשיפה, בעיקר בתקופת התיכון. אז צריך לחשוף נערות למקצועות הטכנולוגיים, שהן ידעו שיש דבר כזה – סייבר, תקשורת ואבטחת מידע. צריך לזכור שהצעירות והצעירים בתיכון הם.ן לפני בחירת מסלול בצבא, שמהווה לא פעם יריית הפתיחה של הקריירה. גם לכן חשוב לכוון יותר נערות ונשים לתחום המרתק הזה.

החשיפה צריכה להימשך גם אחרי הצבא, כאשר הצעירים והצעירות מקבלים החלטה מה הם רוצים לעשות 'כשיהיו גדולים'".