"לכל לוחם.ת בשטח צריך שיהיו באפוד מצפן, משקפת – וקשר עם מסוק"

"אנחנו אמונים על החיבור התקשורתי של הכוח בקצה עם חיל האוויר, בין אם באמצעות מערכת ממוכנת ובין אם קשר קלאסי. התפיסה הרב זרועית גורסת שלכל מפקד.ת ולוחם.ת בשטח יהיה אפוד ובו משקפת, פנס ומצפן, וגם קשר ישיר – ופשוט – עם חיל האוויר", כך אמר רס"ן ב', ראש מדור תקשוב ביחידה לשיתוף פעולה בחיל האוויר, בראיון לאנשים ומחשבים.

המוטו של היחידה לשיתוף פעולה (יחשת"פ 5620) מעיד על מהות פעילותה: "ניצחון בתמרון". היחידה אחראית על שיתוף הפעולה בין חיל האוויר לזרוע היבשה ועל סיוע לתמרון. היא מאיישת אנשי צוות אוויר, המשמשים כקציני קישור בכל מפקדות היבשה ותאי השליטה שמפעילים את כוחות חיל האוויר במרחב שבו מתבצעת הלחימה הקרקעית. אנשיה משלבים את השתתפות חיל האוויר בנהלי הקרב המשולב – מהערכת המצב ועד למימוש בפועל של מהלכי הלחימה. היחידה הוקמה ב-1974 כאחד מלקחי מלחמת יום הכיפורים – כיצד חיל האוויר יכול לסייע בצורה טובה יותר לכוחות היבשה, כחלק ממימוש של תפיסות השילוביות והרב זרועיות.

לדברי רס"ן ב', "עד ה-6 באוקטובר היינו עסוקים באימונים, בביטחון שוטף ובהפעלות מבצעיות באיו"ש ובעזה. בבוקר השבת הארורה ההיא מצאתי את עצמי בבור בקריה, מנהל את החיבור בין כוחות האוויר ל-'לקוחות' בשטח. זה היה מאוד אינטנסיבי – בתוך שעה כבר היה תא שליטה פתוח, והתחלנו לתת מענה של סיוע אווירי לאוגדת עזה ולכוחות שבמרחב". הוא ציין כי "בשלב הראשון התחלנו לחלק משימות ובמקביל, לראות מתחקירי עבר היכן יש פערים וכיצד ניתן לצמצם אותם".

"האתגרים", אמר, "היו בתרגום של היכולות שלנו לטובת הכוחות הלוחמים, למשל בנייה של יכולת התקשרות ישירה בין מפעיל קרון של כטב"מ, שיוכל לדבר באופן ישיר עם איש זרוע היבשה".

"לשמחתנו", הוסיף, "לאורך השנים יצרנו שיח קבוע ופורה עם המפקדים בשטח, וזה הקל על צמצום הפערים ומתן מענה טוב לצרכים. מדובר בתהליך שכולל שני צירים, האחד אג"מי – בין מפקדי החטיבות והגדודים ליחידה, והשני, ציר תקשובי-טכני, שבו אנחנו נמצאים בקשר הדוק עם כל מפקדי התקשוב ביחידות. המטרה היא לתת כיסוי קשר מרבי בשטח הלחימה, בכל תווך, מקשר רדיו ועד לתווך רשתי".

רס"ן ב' הסביר ש-"כיום, כל מפקד יחידה לוחמת בשטח יודע שיש כלי שעוקב אחריו ומזהיר מפני איום במהירות, ויודע לסכל את האיום, משמע, לפגוע במטרה שמהווה סכנה על כוחותינו – בתוך דקות".

התאמה טכנולוגית למאפיינים הייחודיים של רצועת עזה

"לרצועת עזה", הוסיף רס"ן ב', "יש מאפיינים ייחודיים, ולכן נדרשת התאמה טכנולוגית, כדי שהלוחמים יוכלו להתבסס על קשר רדיו עם כלים טקטיים. עם פרוץ המלחמה התחלנו לפרוס תק"שים (תאי קשר), שכיום פרוסים סביב הרצועה. ביצענו פעולות להגדלת כיסוי הקשר, בין השאר בעזרת מנופים גבוהים. לאורך הלחימה המשכנו בתהליכי בנין כוח, בהיבטי החיבוריות והקישוריות. יצרנו לטובת זה יכולת קישוריות בין רשתות רדיו של זרועות האוויר והיבשה. כך, מג"די התקשוב (המנמ"רים) באוגדות הם חלק אינטגרלי מהתכנון. יוצא שאנחנו גוף שחציו 'ירוק' וחציו 'כחול' (משמע, משלב בין חילות האוויר וכוחות היבשה – י"ה), ואנחנו צריכים לפעול בשני השדות, עם תפעול של מערכות תקשוביות שיש בשתי הזרועות, תוך סנכרון תהליכים ביניהן".

"ראינו את התוצאות של הפעילות התקשובית", אמר. "אם בעבר, למשל בצוק איתן ב-2014, משך הזמן להטלת חימוש ארך כארבע שעות – כיום אנחנו יודעים לקצר אותו לדקות. כלומר, לצמצם בעשרות עד מאות אחוזים את תפיסת ה-Sensor2Shooter".

הוא ציין שיש לפעילות של היחידה גם ערך רפואי. "ברפואה הצבאית יש מושג – 'שעת הזהב': מתן טיפול רפואי לפצועים בשדה הקרב בשעה הראשונה מהפציעה מציל את חיי רובם", אמר רס"ן ב'. "אחד השיפורים שעשינו במהלך המלחמה היה למצות יותר מידע ולהפיק יותר תובנות ממערכות ה-IT הרפואיות. הגדלנו משמעותית את כמות הפצועים שטופלו באותה שעה ראשונה וקריטית לפציעה שלהם. בשל הציר המחבר בין תא השליטה, החמ"ל, ובין פלוגת הרפואה בשטח, הבאנו לזירוז הקבלה של מידע רפואי. כך, כוחות הרפואה בשטח יכולים, למשל, להחליט באופן מושכל ומבוסס נתונים לאיזה בית חולים לפנות את הפצוע".

איפה עוד אתם נוכחים?
"לצד הלחימה בדרום, אנחנו עובדים עם כל האוגדות – גם המתמרנות וגם המרחביות. בצפון אנחנו נמצאים בכוננות מלאה, גם אם ההיערכות שונה שם בהיבט הטכני. אנחנו נלחמים בשתי הגזרות".

מה עם תחום הסייבר?
"אשמח שלא להתייחס לכך".

כיצד אתה מסכם את הפעילות שלכם עד כה, בשני משפטים?
"הצלחנו לשפר ולחזק את שיתופי הפעולה בין חילות האוויר והיבשה. מג"ד שנלחם בעזה מקבל מעטפת של כיסוי אווירי באופן מלא".