הישרדות גרסת ה-IT: איך להגר לענן ולהצליח

"ישנן סיבות רבות למעבר לענן. ישנן סיבות לא מעטות למה לא להגר לענן. אבל כיוון שכולם הולכים לענן, יש לחשוב איך לעבור לענן באופן מוצלח, מהיר ופשוט", כך אמר מוטי פנחס, CTO קבוצת מלם-תים.

פנחס דיבר במפגש 3C,  פורום המנכ"לים והמנמ"רים מבית אנשים ומחשבים. עשרות מחברי הפורום התכנסו היום (ג') בבית הקבוצה בפתח תקוה למפגש שנושאו המסע לענן. את המפגש פתח פלי הנמר, יזם ונשיא אנשים ומחשבים, והנחה אביחי בליצקי, מנהל השיווק של מלם-תים.

לדברי פנחס, "כל ארגון שגילו יותר מחמש שנים, צריך לערוך את הדיון על המעבר לענן, למעט חברות הזנק, או ארגון ביטחוני, או כזה הדורש יישום בקרקע. הסיבות למעבר לענן הן רבות וחשובות: שיפור ברמות אבטחת המידע והגנת הסייבר, יכולות גידול אינסופי, זמן הגעה מהיר יותר של מוצרים ושירותים, TTM, מיטוב של ניצול המשאבים, הזרקת חדשנות, ושינוי בהיבטי העלויות".

מנגד, ציין פנחס, "ישנן גם סיבות כבדות משקל שלא לעבור לענן. העלות היא אחת מהן – בסופו של יום, ענן זה תמיד יקר יותר. הבט נוסף הוא השיהוי, במקרים מעטים יש ישומים שנדרש להפעילם מהקרקע, לטובת שיהוי נמוך. עוד סיבה היא החשש מ'התמכרות'. הענן הוא מעין סם, ויש לוודא יכולת עבודה איתו ובלעדיו. עוד יש לשקול את העובדה שכאשר עוברים לענן, מאבדים מעט שליטה".

המסע לענן, אמר פנחס, "כולל כמה שלבים: האחד, של הניסוי: אז יש לבחון את המשמעויות ולבחור עומס עבודה לא קריטי. יש להסיר מחסומים ולתת 'לרוץ'. יש להחליט האם לעשות זאת לבד, או עם שותף, כמונו. אז מגיע שלב הניסוי והתעיה ולאחריו, תיקון, תיעוד לטובת שימור ידע והקמת CCOE, מרכז מצוינות בענן, עם ה'קטר' שיוביל את המהלך".

שלב שני, ציין פנחס, "הוא האסטרטגיה. תוכנית העבודה תכלול כמה היבטים – תעדוף בהגירה, מה מעבירים ומה לא, האם עוברים לענן אחד, או לסביבה מרובת עננים. רצוי לבחור יישום הדורש שינויים, למשל אתר או משהו הפועל מול הלקוח".

לדברי פנחס, "ההגירה לענן מכילה בתוכה שאלות רבות: מה כדאי להעביר מהדאטה סנטר הארגוני לענן, ואיך להעביר; העברה לענן ברמת תשתית; העברת יכולות ברמה האפליקטיבית, כגון קוברנטיס; חידוש – האם לקחת את העומסים ולפרקם למיקרו-שירותים, שזה בהגדרה כתיבה מחדש של חלקים נרחבים, מה ניתן לגרוט, או לא לגעת; שינוי מבנה הצוותים; אימוץ תרבות מבוססת מתודולוגיות של DevOps ו-DevSecOps. עוד יש לטפל בהבטי הכשרה, מיומנויות ותפקידים; החלטות ברמת המשילות הארגוני, רתימה של ההנהלה, גיוס והסמכות ענן".

על פי פנחס, "יש לטפל בהבט אבטחת מידע, ניהול זהויות ובניית תשתיות אבטחה, ניטור, הצפנה ועוד יכולות הגנה בענן. אז יש להביט על החיובים והעלויות ולדאוג גם לייצר קישוריות בין הדטה סנטר המקומי והענן. יש לחגוג ולתקשר הצלחות – שהארגון ישמע עליהן וישתנה תרבותית. יש לבחור אזורים בארגון שיניבו ערך במהירות, כי אנו רוצים להצליח – ומהר".

לבסוף, סיכם פנחס, "יש להעלות את מערכות הליבה לענן לאחר שהן עברו חידוש. פה נראה ערך רב, אבל זה מסע לא פשוט, כואב ואורך זמן. עוד יש לטפל בהבט העלויות, עם כלי ושירותי FinOps, כדי שהמשתמשים לא יקבלו הלם מהחשבון שיוגש להם בסופו של יום, ויהיה ניטור של ההוצאות. ארגונים – לא כולם – שהמסע שלהם הצליח, יגיעו לשלב של גזירת הסרט, שלאחריו הם יוכלו לערוך מיטוב וניטור תוך כדי ריצה, עם אבטחה סביב השעון – והזרקת חדשנות".