23% מכלל המקצועות בעולם ישתנו בעקבות מהפכת ה-AI

השפעת הבינה המלאכותית על כל תחומי החיים בעולם מתקדמת בקצב מהיר. הטכנולוגיה המתקדמת כבר משפיעה על כל שוק העבודה בעולם, כמו גם בישראל. בכנס השנתי לכלכלה וחברה על שם אלי הורוביץ, שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה, הוקדש מושב מיוחד להשפעת הבינה המלאכותית היוצרת (GenAI) על שוק העבודה בארץ ועל רמת המוכנות של ישראל למהפכה שכבר נמצאת עבר לדלת.

ד"ר דפנה אבירם ניצן, מנהלת המרכז לממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה הציגה בפתיחת המושב נתונים השוואתיים על ההערכות שקיימו לגבי השפעת ה-AI על המקצועות שקיימים היום, ועל אלו העתידיים. על פי דו"ח של הפורום הכלכלי העולמי, ש-ד"ר אבירם ניצן הציגה, בשנים הקרובות 152 מיליון משרות – שהן בסך הכל 23% מכלל המשרות בעולם – צפויות להשתנות. מתוכן, 83 מיליון משרות צפויות להיעלם, אבל לעומת זאת, 69 מיליון משרות חדשות צפויות להיווצר, בזכות השימוש בבינה מלאכותית יוצרת, ביניהן משרות בקצועות הקשורים בלימוד מכונה, קיימות, אנליטיקה ליישומים עסקיים, אנליסטים לתחום אבטחת מידע, סייבר ופינטק.

14 מיליון משרות, בעיקר בתחום השירותי, יצומצמו באופן חלקי אבל לא ייעלמו. בין המקצועות האלו נכללים מורים, מפעילי ציוד חקלאי, מרצים באוניברסיטה ועוד. בנוסף, בעלי המקצועות הבאים צריכים להיערך לכך שהבינה המלאכותית תחליף חלק גדול מהפעילות שלהם: פקידי הזנת מידע, רואי חשבון, קופאים ומוכרי כרטיסים, מחסנאים, פועלים ופקידי דואר. החדשות המרגיעות הן שהשינוי יקרה בחמש השנים הבאות ולא מחר בבוקר.

כיצד משיגים תקומה כלכלית ותעסוקתית לאזורי הצפון והדרום? דפנה אבירם-ניצן, מנהלת המרכז לממשל וכלכלה, המכון הישראלי לדמוקרטיה #כנסהורביץ2024: "המציאות הישראלית עלתה על כל דימיון, בן לילה עשרות אלפי ישראלים מצאו את עצמם רחוק מביתם, וגם ממקום עבודתם. מקומות עבודה נסגרו בדרום ובצפון,… pic.twitter.com/xUgVx6BCA4

— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) May 22, 2024

מה מידת המוכנות של ישראל למהפכת ה-AI?

בהקשר זה נשאלת השאלה מה מידת המוכנות של ישראל למהפכת הבינה המלאכותית, למרות ועל אף המובילות שלנו בפיתוחי AI, בהון אנושי ובמחקרים.

לדברי ד"ר אבירם ניצן, "אנחנו ממקומים במקום ה-30 – לא הכי רע, אבל השכנים שלנו הם סעודיה וצ'כיה". היא הוסיפה כי "מדינות ופירמות שתהיינה הראשונות להתאים עצמן למהפכת הבינה המלאכותית, תהיינה מובילות עולמיות בפריון וצמיחה".

בציינה את האיזון בין יתרונות של הבינה המלאכותית לסכנותיה, ציינה ד"ר אבירם ניצן שבצד היתרונות, ה-AI יכולה לסייע בהקטנת אי השוויוניות, הגדלת היעילות והצמיחה, וכאמור – גם ביצירת מקצועות חדשים.

"לעומת זאת, אי אפשר להתעלם מסכנות", ציינה ד"ר אבירם ניצן, "והן לא מעטות: אובדן עבודה לבעלי מקצועות שיפגעו, הגדלת הריכוזיות בתחום ה-AI בצד של היצרניות, הגדלת פערי הכנסות… זאת לצד חשש שיש פה איום ממשי לאנושות, בעיות אתיקה ודיסאינפורמציה".

לדבריה, ההיערכות של ישראל צריכה להיות מובלת הן על ידי הממשלה והן על ידי התעשיה והחברה.

על פי מתווה שפרסם לא מזמן בנק ישראל, המשימות שצריכות להתבצע במקביל הן: הכשרת הון אנושי לתחום המחשוב, קליטת אנשי סגל ושילוב ה-AI בכל הפקולטות, והגברת ההטמעה בממשלה ובתעשייה.

דוברים נוספים באותו מושב היו שרת המדע והחדשנות, ח"כ גילה גמליאל, שאמרה כי "ברור שהבינה המלאכותית תשנה את שוק העבודה ויש להיערך לכך ולדאוג שהיא לא תדלג על אף אזרח ותשמר את העליונות העולמית של ישראל".

פרופ' יותם מרגלית, שדיבר על מיומנויות העתיד, הביע פסימיות לגבי הסיכויים שמדינת ישראל תיערך למהפכת ה-AI, כל עוד לא תקום ממשלה שתהיה מחויבת לכך וכל עוד המצב הביטחוני יימשך.

כמו כן השתתפו דדי פרלמוטר, יו"ר הוועדה להגדלת ההון האנושי, שהגישה המלצות לממשלה בנדון לפני שלוש שנים, וחנן ברנד, סמנכ"ל הזנק ברשות החדשנות.