מדינת ישראל עומדת לאבד את ההיי-טק בצפון

בקרוב לשבעת החודשים שבהם מתנהלת המלחמה בצפון (נכון שקוראים לה לחימה, אבל זאת מלחמה לכל דבר ועניין), מדברים בעיקר על המצב הביטחוני, הרס הבתים ביישובים באצבע הגליל ובגולן, הנזק הכלכלי והנזק הנפשי. בצדק – מצב שבו במשך תקופה כה ארוכה שני חבלי ארץ חשובים, ויפים מאוד, פשוט מופקרים על ידי המדינה הוא מצב בלתי נסבל. מה שכמעט בכלל לא מדובר הוא מצב ההיי-טק בצפון.

ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת שמה את הזרקור על מה שעובר על החברות והאנשים מהצפון בענף בדיון מיוחד שקיימה אתמול (ג'). ישיבה זו הייתה חלק מיום דיונים שהתקיים בנושא בוועדות הכנסת, ביוזמת הח"כים אליהו רביבו (הליכוד) ואפרת רייטן (העבודה).

במשך חודשים, ראשי היישובים בצפון מתריעים על קריסה כלכלית של עסקים, חברות ותעשיות שלמות, שעלולות פשוט להיעלם. כך גם ההיי-טק באזור זה, שגם לפני ה-7 באוקטובר מצבו היה לא מזהיר, בלשון המעטה. אמנם, בשנים שלפני כן נעשו מאמצים לעודד את ההיי-טק בגליל ובגולן, ולהקים שם חממות ואזורי תעסוקה, בין היתר ביוזמת הממשלה, אך גם הם היו מעט מדי. מתוך אלפי חברות סטארט-אפ ישראליות שהיו ערב המלחמה, מנתוני איגוד ההיי-טק הישראלי עולה שרק 82 (!) פעלו מהגליל העליון.  מתוך אותן חברות, 60 עסקו בעולמות הפודטק והאגריטק, והיתר – בתחומי ה-IT, הביו-טק, המים ועוד. זאת, בנוסף לשמונה האבים, ארבעה מרכזי ייצור משותפים ו-114 חוקרים בארבעה מוסדות מחקר.

ההיי-טק בצפון גוסס

אזור הצפון התמודד מאז ומתמיד עם מחסור בכוח אדם, גם בהיי-טק. מחסור במקורות תעסוקה, תשתיות ויחידות דיור הביא לכך שלא הגיעו לשם מספיק עובדי היי-טק. אלא שמאז פרוץ המלחמה, המצב הלך והחריף, עד כדי כך שכיום הוא חמור מאוד. כמו התושבים האחרים ביישובים שקרובים לגבול עם לבנון, גם עובדי ההיי-טק שם עזבו, חברות נסגרו ומפעלים צמצמו מאוד את פעילותם. אפשרות העבודה מרחוק לא ממש סייעה לחלק ניכר מהעובדים והמנהלים, שחייבים להיות במשרד או במפעל. לכן, לא יהיה זה מוגזם לומר שההיי-טק באזורים אלה גוסס.

מדינת ישראל עומדת לאבד את אחד העוגנים החשובים שלה – תעשיית ההיי-טק בצפון, ולמחוק את מעט ההישגים שהושגו. כמו בדרום, במלחמה בעזה, גם כאן מדובר במידה רבה בתוצאה של העדר מדיניות והעדר תכנון כיצד לעזור ומה יקרה ביום שאחרי

מי שאמורה לעזור כדי שהגוסס לא ימות היא הממשלה. נכון שרשות החדשנות נתנה מתחילת המלחמה מענקים לחברות סטארט-אפ, כולל בצפון, ונכון שבוצעו פעולות נוספות, אבל עד היום, הממשלה לא קבעה מנגנוני פיצוי מסודרים לחברות היי-טק – בפרט לאלה הצעירות, שלא הספיקו להתחיל למכור לפני המלחמה. לזה צריך להוסיף את הפגיעה ביכולת המחקרית של החוקרים שהיו בצפון, שנובעת גם מהחרם האקדמי ההולך ומתרחב על ישראל. כל המארג הזה מרחיק משקיעים להתעניין בחברות שם ולסייע להן.

במצגת שהציג איגוד ההיי-טק בישיבת הוועדה הוצגו רעיונות לפתרון הבעיה: כך, למשל, מוצע לתת מענקים חד פעמיים לחברות היי-טק שפעלו מהצפון טרם ה-7 באוקטובר ויחזרו לשם – בהתאם למתווה שייקבע. עוד מוצע לתגבר את המסלולים שרשות החדשנות מפעילה מאז תחילת המלחמה להענקת מענקים לחברות סטארט-אפ שזקוקות להם, ולהתאים את המסלולים הללו לפריפריה. ההצעה מתכתבת במידת מה עם החלטת הממשלה מאתמול, שלפיה תיבחן האפשרות של הגדלת המרחק מהגבול, כתנאי למענקים, עד ל-15 ק"מ. עוד מוצע לפתוח בהליך תחרותי להקמת מעבדות חדשות לעולם הפודטק, שדי פרח בצפון ערב המלחמה.

"זה שהממשלה ויתרה עלינו לא אומר שאנחנו מתייאשים"

בדיון השתתפה אור נדב ארגוב, נציגת מרגלית סטארט-אפ גליל, שהיא חלק מרשת של חללי עבודה לחברות היי-טק ואחרות, שיזם ח"כ לשעבר אראל מרגלית. ארגוב נדב דיברה בדיון בהתרגשות ואמרה: "ברור שהיינו רוצים לחזור לרגעי השיא שלנו ולהצלחות, אבל עבר הרבה זמן והנושא הביטחוני לא קיבל מענה. מאז ה-8 באוקטובר עדיין לא הייתי בבית שלי בצפון, ואני ומשפחתי עדיין מפונים. אולם, זה שהממשלה ויתרה עלינו, ועל ההיי-טק בצפון, לא אומר שאנחנו מוותרים או מתייאשים".

יש לברך את נדב ארגוב על האופטימיות שלה, אבל היא לא שיקפה את התחושות של יתר הדוברים בדיון. מדינת ישראל עומדת לאבד את אחד העוגנים החשובים שלה – תעשיית ההיי-טק בצפון, ולמחוק את מעט ההישגים שהושגו. כמו בדרום, במלחמה בעזה, גם כאן מדובר במידה רבה בתוצאה של העדר מדיניות והעדר תכנון כיצד לעזור ומה יקרה ביום שאחרי. למרבה הצער, בגלל ההתנהלות הזאת, יש חשש אמיתי שההיי-טק לא יחזור לצפון לאחר המלחמה.