איום החרם לא יוסר: ארה"ב סירבה להצעות פשרה מטיקטוק

ממשלו של ג'ו ביידן דחה באחרונה הצעה מטעם חברת האם של טיקטוק (TikTok), בייטדאנס (ByteDance), אשר ניסתה לספק פשרה להמשך פעילות הרשת החברתית שלה בארה"ב, לנוכח החרם המאיים עליה שם.

כחלק מהתוכנית – שכונתה 'פרויקט טקסס' (Project Texas) – הציעה החברה הסינית לאפשר לפקידים פדרליים לבחור חברי דירקטוריון לחברה הבת האמריקנית שלה, לסקור את קוד המקור של אפליקציית המדיה החברתית המצליחה, ואף להיות בשליטה על 'מתג סגירה' (Kill switch), שבו יוכלו השלטונות האמריקנים לעשות שימוש, במידת הצורך. במילים אחרות, בייטדאנס הציעה לאפשר הרבה יותר שליטה של הממשל בה ובפלטפורמה שלה.

אלא שאנשי הבית הלבן סירבו, כאמור, להצעה, ולפיכך איום החרם – שעוגן בחודש מרץ האחרון בחקיקה שעברה גם בסנאט בסוף אפריל, ועתיד להיכנס לתוקפו בעוד מספר חודשים – נותר על כנו.

Our CEO Shou Chew's response to the TikTok ban bill: pic.twitter.com/7AnDYOLD96

— TikTok Policy (@TikTokPolicy) March 13, 2024

טיקטוק על הכוונת: מחשש להיותה משת"פית של הממשל הקומוניסטי

החלטת הבית הלבן לסרב להצעת בייטדאנס מגיעה כחלק ממאבקים משפטיים מתמשכים ודיונים אנסופיים, שהחלו עוד בעידן טראמפ, סביב עתידה של פלטפורמת טיקטוק בארצות הברית.

פרויקט טקסס נועד לתת מענה לדאגות האבטחה וביטחון המולדת של האמריקנים, שמקורן בכך ש-טיקטוק נמצאת בבעלות סינית.  

היוזמה נתקלה בהתנגדות ספציפית מצד הוועדה להשקעות זרות בארצות הברית, ה-CFIUS, וטיקטוק מבקשת כעת להבין מדוע התוכנית שהציעה לא התקבלה.

לנוכח החששות שטיקטוק אוספת מידע אודות 170 מיליון משתמשיה האמריקנים, ומסייעת בריגול אחריהם, משרד המשפטים הביע כבר בעבר ספקנות בנוגע לפרויקט טקסס. גם חבר הקונגרס האמריקני, ג'יי אוברנולטה הרפובליקני, הטיל ספק עקרוני באפשרות ש-בייטדאנס תוכל למצוא פשרה מתקבלת על הדעת לסוגיה, ועשה זאת במהלך שימוע בקונגרס בשנה שעברה, בו נוכח מנכ"ל החברה, שו זי צ'ו.

כבר כאשר צ'ו הופיע בפני הקונגרס אז, הרגולטורים הבהירו שלא השתכנעו להאמין ולתמוך בתוכנית שטיקטוק תכננה להציע.

Lead sponsor of the TikTok bill, Rep. Mike Gallagher (R-WI) admits the real reason they're rushing to ban TikTok — because it's "becoming the dominant news platform for Americans under 30" and the US government doesn't control it like other platforms pic.twitter.com/MQcD3PQd51

— Michael Tracey (@mtracey) March 13, 2024

האמריקנים מתעקשים על מכירה לבעלים מקומיים

בהצהרה שנמסרה כעת לוושינגטון פוסט, הבהיר פקיד בממשל ביידן הבית הלבן "קבע לפני יותר משנה שהפתרון שהציעו הצדדים באותה עת לא יהיה מספיק כדי לטפל בסיכוני הביטחון הלאומי החמורים שהוצגו. בעוד שעסקנו בעקביות (במגעים – ג"פ) עם החברה לגבי החששות והפתרונות הפוטנציאליים שלנו, התברר שמכירתה מהבעלותה הזרה הייתה ונשארה הכרחית".

כאמור, למרות שטיקטוק דחפה את הפרויקט בפומבי כהצעה הוגנת וטובה, ממשל ביידן הדגיש כי שינוי הבעלות הזרה נותר תנאי הכרחי כדי לטפל בסיכוני הביטחון הלאומי מהם חוששת ארה"ב. עמדה זו תואמת את רוח החקיקה שמחייבת את מכירת טיקטוק לבעלים אמריקנים, ואם המהלך הזה לא יתבצע – היא תוחרם מפעילות בארה"ב בינואר 2025.

בתגובה לדחיית פרויקט טקסס, דובר בייטדנאס הצהיר שהחברה ניהלה קשר עקבי עם הממשל לגבי החששות והפתרונות הפוטנציאליים שלה למצב המורכב. לפיכף לדבריו לא ברור מדוע הגיע הממשל למסקנה כי התוכנית המוצעת אינה מספיקה כדי להפחית את הסיכונים הביטחוניים הלאומיים שלדעת גורמי הביטחון כרוכים בפעילות טיקטוק בארה"ב.

🔥 BREAKING: Eight TikTok creators sue the US government, claiming that the law forcing the sale or ban of the app violates the First Amendment. Quotes:

"Petitioners are among the 170 million Americans who create, publish, view, interact with, and share videos on TikTok. They… pic.twitter.com/ms13Q804XW

— Luiza Jarovsky (@LuizaJarovsky) May 16, 2024

האם החרם יפר את התיקון הראשון לחוקת ארה"ב?

בספטמבר הקרוב עתיד בית המשפט האמריקני להתערב בקביעת גורלה של טיקטוק בארצות הברית, וזאת לנוכח תביעה בה גם טיקטוק וגם קבוצה של יוצרים ומשפיענים מקומיים הפעילים בה מאתגרים את החוקתיות של חוק ההגנה על אמריקנים מפני יריבים זרים (PAFFAA). העותרים טוענים כי חוק זה פוגע בזכויות התיקון הראשון שלהם, המבטיחות להם זכות ביטוי ומגינות עליהם מפני הפרת חופש הדיבור שלהם. לתוצאות ההליכים המשפטיים הללו צפויות להיות השלכות מרחיקות לכת על עתידה של טיקטוק בארה"ב, ועל יכולתה לפעול בשוק האמריקני.

ככל שהסאגה המשפטית-שלטונית סביב הפרשה ממשיכה להתפתח, המצב מצטלב עם המתיחות הגיאופוליטית הרחבה יותר בין ארצות הברית לסין, וזאת במסגרת מאבקי המעצמות על שליטה בסחר העולמי וכן המאמצים להגנה מפני פעילות עוינת הדדית, כדוגמת ריגול או סייבר.