"ענף ההיי-טק עלול להיכנס לקיפאון ולחזור לתקופת הדוט קום"

"ההיי-טק הישראלי עומד בפני פרשת דרכים, לאחר תקופה של צמיחה מהירה מאז 2018. השאלה היא האם, במבט קדימה, ההיי-טק יחזור למתווה של צמיחה, או שהוא עלול להיכנס לקיפאון כמו בעשור שלאחר פיצוץ בועת הדוט-קום ב-2001, או חלילה יעבור לנתיב של צמצום" – זוהי אחת מסקנות שעולה מהדו"ח השנתי על ענף ההיי-טק, שפרסמה רשות החדשנות היום (ג').

הדו"ח כולל נתונים על שנת 2023; השפעת המשבר העולמי, הרפורמה/המהפכה המשפטית והמלחמה על הענף; וכן סקר שנערך בקרב 500 מנכ"לי היי-טק ומנהלי קרנות הון סיכון.

על פי אותם סקרים, המבוססים על שאלונים שהופנו לחברות, ההשפעה המרכזית של ה-7 באוקטובר על חברות היי-טק באה לידי ביטוי בפעילות העסקית של החברות, בעיכובים בפיתוח המוצר או באי עמידה ביעדי החברה. סטארט-אפים ישראלים דיווחו שצמצמו את תוכניות גיוס כוח האדם שלהם לשנה הקרובה, ורק 39% מהסטארט-אפים שמגייסים הון, מעריכים בסבירות גבוהה שיצליחו לגייס את הסכום לו הם זקוקים.

בשבועות האחרונים ערך האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות IATI סקר בקרב 30 קרנות הון-סיכון ישראליות, כחלק מהעבודה על הדו"ח השנתי של רשות החדשנות. הסקר מציג נתונים מדאיגים; כמעט 40% מקרנות הון-הסיכון עדות למגמה שבה לפחות אחת מחברות הפורטפוליו שלהן העבירה את פעילותה לחו"ל עקב חוסר יציבות בישראל.

סיכום ממצאי דו"ח מצב ההיי-טק 2024 של רשות החדשנות. צילום: דו"ח רשות החדשנות

ירידה של 55 אחוזים בהשקעות בחברות הזנק

לגבי שנת 2023, מניתוח נתונים שנעשה ברשות עולה תמונת המצב הבאה – למרות הטלטלה הגיאופוליטית והביטחונית, ב-2023 חלה עלייה מתונה ברוב מדדי הענף, ביניהם גידול בתוצר, אבל בשיעור נמוך לעומת שנים קודמות.

לעומת זאת, הרפורמה/מהפכה המשפטית והמשבר הכלכלי העולמי בשנת 2023 הביאו לירידה של 55 אחוזים בהשקעות בחברות הזנק, ביחד לנתוני 2022, כאשר רוב הירידה הייתה בסבבים בשלבים מתקדמים.

ראשי הרשות מביעים דאגה ואף פסימיות לגבי יכולתו של הענף להיות בולם זעזועים כלכלי במשק, שתרם להתאוששות מהירה יחסית ממשברים כמו הקורונה ומשברים אחרים. מ-2018 ההיי-טק תרם ל-40 אחוז מהצמיחה במשק והנתונים שהתקבלו ברבעון הראשון של השנה מטילים צל גדול על היכולת של הענף להמשיך ולהשפיע על הכלכלה.

"חשיבות ההיי-טק גוברת בתקופה בה צרכי המימון הביטחוניים והאזרחיים של המדינה עולים, ולכן יש חשיבות לשמור על היקף הפעילות הכלכלית המשמעותית של הענף, אשר מייצרת זרם תקבולי מס משמעותיים למדינה", נכתב בדו"ח.

על פי הדו"ח, בענף ההיי-טק מועסקים 396 אלף עובדים ב-9,178 חברות, ישראליות. חוסר הגיוון התעסוקתי נמשך גם ב-2023 ועל פי נתוני הדו"ח 64.3 אחוז מהמועסקים בענף הם גברים יהודים, ומשקלן של הנשים הוא עדיין כשליש (31%) ואת סך כל המועסקים מאפיין תת ייצוג בולט לחרדים (1%) וערבים (1.4%).

המלצות הרשות לממשלה

כדי להתמודד עם האתגרים הרבים, הרשות ממליצה על צעדים בטווח הרחוק והקרוב.

בטווח הרחוק – ממליצים להשקיע בחינוך איכותי לכלל קבוצות האוכלוסייה בכל רחבי הארץ, ובשלבים שונים לאורך המסלול החינוכי והמקצועי.

בטווח המיידי – הדו"ח מציין את הצעדים שננקטו מאז המלחמה, ביניהם השקת הערוץ המהיר, השקת קרן ההזנק בהיקף של חצי מיליארד שקל, וקרן יוזמה בסכום של כ-600 מיליון שקל.

עוד נתונים בולטים מתוך הדו"ח

• מספר המועסקים בענף ב-2023 מייצג גידול של 2.6%, בהשוואה ל-2022. הגידול במספר העובדים הוא אם כן חיובי – במהלך השנה הצטרפו כעשרת אלפים עובדים ועובדות לענף. יחד עם זאת, קצב הגידול ב-2023 היה נמוך משמעותית מקצב הגידול השנתי מאז 2018.
• בישראל כ-9,200 חברות היי-טק, מתוכן: 600 חברות חדשות שהוקמו ב-2023.
• בישראל פועלים 515 מרכזי פיתוח של חברות רב-לאומיות, המעסיקות קרוב ל-90 אלף עובדים.
• למעלה מ-70% מהעובדים בחברות רב-לאומיות מועסקים בחברות תוכנה או מוליכים למחצה.
• למרות המשבר, השכר החודשי הממוצע בהיי-טק ב-2023 היה 30,217 שקל – פי 2.74 מהממוצע במשק, לאחר שעלה ב-7% בשנה זו. מאז 2013 ועד 2023 עלה השכר החודשי הממוצע בהיי-טק ב-10,460 שקל – כמעט פי 4 מעליית השכר הממוצעת ביתר ענפי המשק.
• נתון מעניין נוסף, בהקשר של שוויון בנטל ומכתב ההיי-טקיסטים לראש הממשלה בנימין נתניהו: ברבעון הרביעי של 2023 שירתו במילואים 28 אלף היי-טקיסטים – 60% מתוכם בתפקידי מו"פ (יותר מחלקם בקרב העובדים). בינואר ובפברואר מספר זה הצטמצם לפחות מ-12 אלף איש – כ-3% מהמועסקים בהיי-טק.
• בעקבות ה-7 באוקטובר חלה ירידה במספר המשרות הפנויות בהיי-טק, בעיקר במחוזות ת"א והמרכז. ברבעון הראשון של 2024 התחילה התאוששות וחזרה לרמה שלפני המלחמה – שהייתה הנמוכה ביותר מאז תחילת 2019.

"נדרשת מעורבות ממשלתית משמעותית לשימור המובילות" 

ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות. צילום: אלון פרל, סטודיו 18

גילה גמליאל, שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה: "כדי להבטיח שההייטק הישראלי ימשיך לצמוח ולשגשג, עלינו כממשלה להמשיך לתמוך בחברות ולפתח את התשתיות הנדרשות. אנו נמשיך לפעול בנחישות ובשיתוף פעולה עם כל הגורמים הרלוונטיים כדי לשמור על מעמדנו כמובילים חדשנות טכנולוגית בעולם".

אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות: "רצף האתגרים והיעדר גיוון הון אנושי וגיאוגרפי, מביאים אותנו לנקודה רגישה בה נדרשת מעורבות ממשלתית משמעותית לשימור המובילות. יש לחזק את איתנותו של מגזר ההיי-טק, באמצעות תוספות תקציביות ממקורות מגוונים, גם ממשלתיים, לטיפול בכשלי שוק וצמצום רגישותו של מנוע צמיחה מרכזי זה להשקעות הון חיצוניות". 

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות. צילום: חנה טייב

דרור בין, מנכ"ל הרשות: "מהדו"ח עולה כי ההיי-טק הישראלי מצוי כעת בפרשת דרכים: נתוני הבסיס המצוינים של ישראל לא השתנו, יש כאן יזמים, משקיעים וחוקרים מהשורה הראשונה בעולם. אולם התלות הגבוהה בהשקעות זרות מחד, והתחרות הגוברת, המגובה בהשקעות עתק של ממשלות, מצד "האבים" אחרים של חדשנות בעולם מאידך, מחייבים אותנו לחשוב מחדש על האופן בו משקיעה ממשלת ישראל בענף האחראי".

ד"ר אסף קובו, הכלכלן הראשי של רשות החדשנות: "הדו"ח משקף בצורה נאמנה את מצב השוק, הן בגלל ניתוחי הנתונים על מצב הענף בשנה שעברה, והן בגלל הסקרים המקיפים שנערכו, שמבטאים את רחשי השוק. הדו"ח הוא קריטי, כי ענף ההיי-טק הוא אחד הגורמים המרכזיים לצמיחת המשק".