ישראל ערכה מבצע השפעה סמוי נגד מחוקקים אמריקנים

ממשלת ישראל ערכה מבצע השפעה רחב, שכוון למחוקקים אמריקנים שחורים ולצעירים פרוגרסיבים בארה"ב ובקנדה. המבצע החשאי החל לאחר פרוץ המלחמה בעזה ונועד לדברר את זוועות החמאס ולהסביר מדוע המלחמה מוצדקת. לאחר מכן הקמפיין השתנה והחל להשמיץ אוכלוסיות התומכות בפלסטינים; כך לפי חשיפת הארץ.

העיתון חשף את המבצע במרץ, ולאחריו נערך מחקר המשך של ארגון פייק ריפורטר, שהתפרסם אתמול (ד') בהארץ ובניו יורק טיימס, ולפיו, המבצע עשה שימוש נרחב באתרים מזויפים ובחשבונות פיקטיביים בשלל רשתות חברתיות כדי לקדם תוכן פרו-ישראלי ואנטי-פלסטיני, תוכן אנטי-מוסלמי ומידע לא מבוסס על אנטישמיות בקמפוסים בארה"ב.

לפי העיתון, המבצע נערך על ידי חברה ישראלית – "קולותיה של ישראל" – המתמחה בקמפיינים פוליטיים, והוזמן על ידי משרד התפוצות כדי להסתיר את מעורבות הממשל הישראלי.

משרד התפוצות הכחיש מעורבות במבצע וטען, כי "אינו עוסק בקמפיינים של דיסאינפורמציה".

"ההשפעה ככלי נמצאת בשימוש ממשלות, שמטרתן לייצר תמיכה פנימית במדיניותן"

לדברי עמרי וקסלר, חוקר במרכז הסייבר של אוניברסיטת תל אביב, חוקר בכיר בסדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון, "המקרה מעלה את השאלות, עד כמה רווחת התופעה של קמפיינים הממוקדים בהשפעה ובהטיית דעת קהל ומה יעילותם". הוא ציין כי "קמפיינים ברשתות החברתיות, העושים שימוש בבוטים ובחשבונות מזויפים על מנת להדהד מסרים ונרטיבים, הפכו בעשור האחרון לתופעה רווחת. ההשפעה ככלי נמצאת בשימוש חברות מסחריות, פוליטיקאים המחפשים תמיכה וממשלות, שמטרתן לייצר תמיכה פנימית במדיניותן, או להטות את דעת הקהל במדינות ובאזורים גיאוגרפיים שונים כחלק מהאינטרס הלאומי שלהן".

לפי וקסלר, "מאז המעורבות הרוסית בבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2016, עלתה שאלת היעילות של קמפיינים אלו להטות את דעת הקהל. חוקרים סברו כי אלה אינם יעילים וכי הם עוסקים ב'לשכנע את המשוכנעים' – בשל נטיית המשתמשים ברשתות החברתיות להתבצר בעמדותיהם ולקלוט מידע התומך מלכתחילה בדעותיהם".

עם זאת, ציין, "ישנן כמה טכניקות שנועדו להגדיל את סיכויי ההצלחה של קמפיינים אלה. טכניקות אלו כוללות התמקדות בקהלי יעד המועדים יותר להשפעה, לדוגמה – קמפיינים שמטרתם לפלג את החברה ולפגוע באמון הציבור ברשויות מתמקדים באוכלוסיות מיעוט, שמידת האמון שלהן ברשויות ובממשלה נמוכות יותר. טכניקות אחרות, שיוחסו לגופי מודיעין זרים, משלבות תקיפות סייבר כדי להגביר את מידת האמון של קהל היעד בקמפיינים אלו. דוגמה לכך הם מבצעי Hack & Leak, שבהם האקרים פורצים למערכות של אנשי מפתח, גונבים מידע, משלבים במידע הגנוב מידע ומסמכים מזויפים – ומדליפים אותם לציבור ולתקשורת באמצעות חשבונות מזויפים ברשתות החברתיות".

וקסלר ישתתף החודש בשבוע הסייבר באוניברסיטת ת"א, במושב ייעודי בנושא פייק ניוז. הוא סיכם באומרו, כי "באחרונה נשמעו אזהרות בנושא השימוש בכלי בינה מלאכותית יוצרת ליצירת מסרים רהוטים, המותאמים לקהלי יעד באופן אוטומטי, או ליצירת קטעי וידיאו וקול מזויפים. כמענה לאיום, מדינות בעולם הקימו גופים המורכבים מנציגי קהילות המודיעין ואכיפת החוק, לצורך איסוף מודיעין ומתן מענה לקמפיינים של השפעה המתנהלים ברשתות. עם זאת, אתגרים רבים נותרו: המתח שבין הסרת תכנים שקריים, או מפלגים – לבין שמירה על חופש הביטוי, התפתחויות בטכניקות ובכלים הטכנולוגיים העומדים לרשות גורמים זדוניים וכן תמריצים שמטרתם לעודד את חברות המדיה החברתית להגביר את מאמציהן להיאבק בתופעה".