אין לרשתות החברתיות במה להתגאות

הרשתות החברתיות הפכו כבר מזמן לכר פורה לשנאה, על רקעים שונים: מאנטישמיות ותמיכה בטרור ועד לתיעוב בעלי דעות פוליטיות מנוגדות (בפרט אם הן שמאלניות), ממיזוגניה ועד לשנאת פלסטינים וערבים בכלל. א.נשים יכולים.ות לכתוב בהן כמעט ככל העולה על רוחם.ן, ומאמצי אכיפת הכללים של הרשתות החברתיות שאוסרים על גילויי השנאה האלה לוקים בחסר, אם אפשר בכלל לקרוא להם מאמצים.

אחת הקבוצות שחוטפות את גילויי השנאה הרבים ביותר, הן במרחב הפיזי והן באינטרנט, ובפרט ברשתות החברתיות, היא שלי ושל חבריי וחברותיי, הלהט"בים.ות. "הומו" היא עדיין הקללה הנפוצה ביותר ברחוב, וגילויי שנאה נגד להט"בים.ות הם בין הנפוצים ביותר במדיה החברתית. יתרה מזאת, לפי הדו"ח השנתי של האגודה למען הלהט"ב, שפורסם בשבוע שעבר, 50.3% מכלל הדיווחים על מקרי להט"בפוביה שהגיעו למרכז הייעודי שהיא הקימה לצורך זה היו על פגיעות באינטרנט. "רק" 15.9% היו על להט"בפוביה במרחב הציבורי הכללי – ברחוב, בשכונה או במקומות בילוי.

GLAAD, אחד הארגונים הלהט"ביים הבולטים והוותיקים בעולם, מפרסם מדי שנה מחקר שבו הוא מדרג עד כמה כל אחת מהרשתות החברתיות המובילות בטוחה ללהט"בים. הדו"ח האחרון מצביע על כך שהרשת הבטוחה ביותר לקהילה הגאה (גם אם יש שירימו על כך גבה) היא טיקטוק, אבל גם בה מדובר ב-67% בלבד. אחריה פייסבוק, יוטיוב ואינסטגרם עם 58% כל אחת, ת'רדס עם 51% ו-X (לשעבר טוויטר) של אילון מאסק מקבלת 41% בלבד. הנתון הנמוך הזה די הגיוני בהתחשב בעובדה שלאחר שמאסק הפך להיות הבעלים של החברה, הוא התיר כמעט את כל הרסנים שהיו בה על ביטויי שנאה, כולל על בסיס נטייה מינית וזהות מגדר.

הנתונים האלה לא מפתיעים, בהתחשב בעובדה שהרשתות החברתיות מרוויחות משנאה. מחקרים שונים מצאו שהאלגוריתמים שלהן מקדמים שנאה, כולל להט"בפוביה, ומפנים א.נשים שקראו תוכן של שנאה לתוכן עוד יותר קיצוני. שלא לדבר על החשבונות של ארגונים שונים, בעיקר מהימין הקיצוני בעולם, שמשגשגים ברשתות המדיה החברתית השונות. אלה שונאים כל מה שזז והוא לא הם, כולל להט"בים.

הצביעות של הסושיאל מדיה

הרשתות החברתיות מתהדרות במדיניות פרו-להט"בית, דבקות בגיוון והכללה בהן פנימה ותמיכה במאבקים גאים. מטא, הבעלים של פייסבוק, אינטסגרם ות'רדס (וגם ווטסאפ), וגוגל, הבעלים של יוטיוב, עושות את זה כבר שנים, ומארק צוקרברג היה בין הבכירים הראשונים בחברות טק ובעולם העסקי בכלל לצעוד במצעד הגאווה. אלא שלצד זה, האלגוריתמים שלהן מקדמים להט"בפוביה, שעלולה להביא לבעיות נפשיות בקרב הקורבנות שלה, ואף ליותר מזה. זוהי דו פרצופיות, צביעות לכל דבר ועניין.

בשני המקרים, היא תוצאה של מבט על שורת הרווח: החברות מבינות שקידום תכני שנאה בפלטפורמות שלהן מניב להן שטרות ירוקים, אבל גם תמיכה בקהילה הגאה ובעובדים הלהט"בים שלהן. וכאמור, כללי המדיניות של כל הרשתות החברתיות אוסרות על להט"בפוביה, אבל הן לא עושות מספיק כדי לנקות את הפלטפורמות שלהן מתכנים אנטי להט"ביים.

האם לחץ ציבורי יצליח? ספק מאוד גדול. שורת הרווח משיח השנאה עדיין נראית מעולה בדו"חות שהמנכ"לים וסמנכ"לי הכספים של החברות האלה מסתכלים עליהם. אבל אם הרשתות החברתיות יסרבו להילחם באמת בלהט"בפוביה, שווה לנסות את זה

מי יכול לפעול לתיקון המצב?

אפשר היה לצפות מהרגולטור שיתערב. הוא צריך להתערב. כאן אמנם נכנס הנושא של פגיעה אפשרית בחופש הביטוי, אבל אם ממש רוצים, אפשר לנסח חוקים שיאזנו איזון נכון בינו לבין הצורך בהפסקת שיח השנאה ברשתות החברתיות. אלא שבעידן שבו הימין הקיצוני נמצא בעלייה במקומות רבים בעולם, ממשלת ישראל מורכבת ממפלגות שחלקן הגדול הן אנטי להט"ביות מוצהרות ויש אפשרות ממשית שדונלד טראמפ יחזור בעוד כמה חודשים להיות נשיא ארצות הברית, זאת עלולה להיות ציפיית סרק. יש לא מעט פוליטיקאים, בפרט בדרגים בכירים, שניזונים משנאה ושותפים בעצמם לשיח שכזה.

כמו כל העולם, גם הרשתות החברתיות צריכות להיות מקום ידידותי יותר ללהט"בים.ות. צילום: ShutterStock

כדי שהרשתות החברתיות יעשו מעשים אמיתיים כדי למגר את השיח הלהט"בפובי, ואת שיח השנאה בכלל, שקיימים בתוכן, עליהן להבין שהשיח הזה לא מביא ואף גורע מהן הכנסות. לכן, נדרש לחץ ציבורי בנושא – מפוליטיקאים שבעד הקהילה, ארגונים אזרחיים שמצביעים על הבעיה ומנסים בכוחותיהם הדלים לפעול לפתרונה, עובדים ומנהלים באותן חברות ואנחנו, הציבור הרחב. כלומר, אלה מאתנו שהם להט"בים.ות או תומכים.ות בזכויות להט"ב.

הלחץ הזה לא חייב להיות דווקא בדמות הפגנות, עצומות וכיוצא בזה – אם כי גם זה טוב. הוא יכול, וצריך, להיות בדמות פניות ומכתבים של פוליטיקאים וארגונים, לחץ מצידם של מנהלים בכירים, מנהלים פחות בכירים ועובדים בתוך אותן חברות – ולא חסרים מהם במטא, טיקטוק, גוגל ואפילו ב-X, ושטף של דיווחים על תכנים להט"בפובים ברשתות החברתיות, כדי שהן ירגישו לא נעים ובעיקר יחושו סכנה לפגיעה בפן העסקי.

האם המהלך הזה יצליח? ספק מאוד גדול. שורת הרווח משיח השנאה עדיין נראית מעולה בדו"חות שהמנכ"לים וסמנכ"לי הכספים של החברות האלה מסתכלים עליהם. אבל אם הרשתות החברתיות יסרבו להילחם באמת בלהט"בפוביה, שווה לנסות את זה. בהצלחה.