"נדמה כאילו אנחנו טובעים ב-AI – אבל גילה כגיל ה-IT"

אילן ינובסקי, סמנכ"ל פתרונות אסטרטגיים ב-נס, סוקר את ההיסטוריה וההווה של הבינה המלאכותית

אילן ינובסקי, סמנכ''ל פתרונות אסטרטגיים ב-נס.

"ההיפך של בינה מלאכותית הוא טיפשות טבעית. נדמה לנו כאילו בחודשים האחרונים אנחנו טובעים ב-AI, אבל גילה של הבינה המלאכותית הוא עשרות רבות של שנים, כמו הגיל של ה-IT", כך אמר אילן ינובסקי, סמנכ"ל פתרונות אסטרטגיים ב-נס.

ינובסקי דיבר על "בינה מלאכותית יוצרת כמענה לצרכים עסקיים" במפגש של C3 – פורום המנמ"רים והמנכ"לים מבית אנשים ומחשבים. המפגש נערך לפני ימים אחדים ביורדי הסירה בתל אביב. פתח אותו פתח פלי הנמר, יזם ומנהיג הקבוצה, והמנחה שלו היה רונן זרצקי, יו"ר הפורום. נושאו היה "אתגרי המנמ"ר – עשה יותר ושלם פחות".

צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין

לדברי ינובסקי, "מבחן טיורינג הוא כינוי למבחן שהציע אלן טיורינג ב-1950, כמדד אפשרי למידה שבה יש למכונה כלשהי בינה. במקור, טיורינג כינה אותו 'משחק החיקוי' – שבחלוף השנים היה לשם הסרט על חייו. המונח נטבע ב-1956 על ידי פרופ' מרווין לי מינסקי, מדען אמריקני-יהודי ואחד מאבות תחום הבינה המלאכותית".

"המקום המעניין בחקר התחום הוא בשילוב שבין המחקר ליישום – ותחום לימוד המכונה היה הראשון שבו זה קרה, כבר ב-1960", ציין. "כאשר הלמידה הממוחשבת פגשה דאטה – אז התחום היה למעניין יותר. ב-2011, מחשב העל ווטסון של יבמ ניצח בשעשועון ג'פרדי, שכונה בישראל מלך הטריוויה, את מתחריו האנושיים. מאוחר יותר הופיעו מודלי שפה גדולים (LLM), ולפני פחות משנתיים פרצה לחיינו הבינה המלאכותית היוצרת (GenAI)".

"הסיבה שזה קורה כעת", הסביר, "היא בשל התלכדות של שלושה וקטורים: הענן, שמשאביו זמינים וזולים יחסית, בכמויות כמעט אינסופיות; המלחמות הטכנולוגיות ה-'לוהטות', המניבות הכרזות דרמטיות; והופעת כלי אחסון ותשאול ברמות שלא הכרנו".

לפי ינובסקי, "כיום, ניתן להשתמש בכל סוגי הנתונים, ולשאוב מהם ידע בצורה מהירה. אפשר לעשות זאת גם עם וידיאו כחומר גלם. כך, ארגונים יכולים לשלב את היכולות השונות ואת התוצרים שלהן בצורה פשוטה".

"הבנו, ב-נס, שכדי לסייע ללקוחות בתחום, עלינו להרים גוף מקצועי – מרכז של מצוינות, עם צוות מומחים מגוון. המטרה היא לסייע ללקוחות הארגוניים לבנות מערך IT מודרני, באמצעות גישות זריזות ללכידה וליישום של הדרישות העסקיות. מרכז המצוינות מביא אנשים מתחומים שונים, על מנת לסייע ללקוחות לפצוח בצעד הראשון – חיקור עם חלימה, לטובת חשיבה משותפת עם הלקוחות והבנת הבעיות. חלק מהבעיות ניתן לפתור עם AI", סיכם ינובסקי.

"חיסכון לארגונים בעלויות התמיכה"

שרון בן רפאל, מנהל שותפים ופיתוח עסקי ברימיני סטריט ישראל, ציין בכנס כי החברה, שמונה 2,200 עובדים, מספקת זה 15 שנים שירותי תמיכה לתוכנות ארגוניות עבור 5,500 לקוחותיה. לרוב, התמיכה היא במערכות אורקל וסאפ, לצד תמיכה במערכות אינפורמטיקה, סיילספורס, אופן טקסט, קליק ו-MongoDB.

"אנחנו מניבים לארגונים חסכון משמעותי בעלויות התמיכה", אמר, "והדבר בא לידי ביטוי במדד שביעות רצון הלקוחות שלנו, שעומד על ציון 4.9 בסולם 5. אנחנו מתחייבים למתן מענה בתוך 10 דקות, ובפועל, זמן התגובה הממוצע שלנו עומד על דקה ו-41 שניות. כך, הנבנו ללקוחות הארגוניים חיסכון מצטבר בסך של שמונה מיליארד דולר. מדובר בחיסכון ישיר של כ-50%, שאליו נוסף חיסכון עקיף". הוא ציין שלסניף של החברה בישראל יש 70 לקוחות, ביניהם סלקום, אגד, משרד הבריאות ובנק ישראל.

בן רפאל סיים באומרו כי "בעקבות מודל הרישוי החדש של VMware, שכולל חבילת רישיונות שנכפית על הארגונים, הם מרגישים מעורערים. התחלנו באחרונה להציע שירותי תמיכה גם למוצרי VMware – בתגובה לביקוש משמעותי בשוק. הבחירה בשירותי התמיכה שלנו מקנה לארגונים את הזמן הנדרש להם, לצד מחיר שהם יכולים להרשות לעצמם".

תגובות

(2)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. גיא

    זה די קשקוש. נכון שהיו דברים בשנות השישים כמו הפרספטרון אבל לא היה לזה שום שימוש מעשי ועסקי. ההתקשמות המשמעותית היתחיחה סביב 2012.

אירועים קרובים