סדרת פודקאסטים חדשה: על רגולציה ותקינה בינלאומיות בתחום ה-AI

למרוץ החימוש בתחום הבינה המלאכותית נוסף רכיב חדש, שהולך וגובר, והוא זה הרגולטורי-תקני, שנועד לייצר סטנדרטים בינלאומיים שיחייבו את כל מי שמפתח ומטמיע מערכות AI בכלל ו-GenAI בפרט. סדרת הסכתים חדשה שלנו, עם יואב אבנשטיין, מנכ"ל Axitrack.AI, ויועץ ומומחה בינלאומי לתחום הבינה המלאכותית, שמייצג את ישראל בוועדות תקינה בעולם, עוסקת בנושא. אבנשטיין מסביר בפרק הראשון על המשמעות של הרגולציה והתקינה המתגבשת בעולם החם של הבינה המלאכותית, איך זה משפיע עלינו ומדוע, בניגוד למה שמקובל לחשוב, היא רלוונטית לא רק ליועצים משפטיים, אלא גם למנמ"רים, סמנכ"לי טכנולוגיות, מפתחים ועוד. עורך הפודקאסט: ניר מטרסו מאנשים ומחשבים.

לפני שנצלול לנושא הפרק, ספר קצת על עצמך.
אבנשטיין: "אני מהנדס בהשכלתי, בוגר אוניברסיטת תל אביב, עם היסטוריה ארוכה של פעילות באוניברסיטה. בין היתר, הייתי חלק מהצוות של פרופ' איציק בן ישראל, שהכין דו"ח על בינה מלאכותית, ושיתפתי פעולה עם צוותים של רמות – חברת המסחור של האוניברסיטה.

בפעילות השוטפת שלי אני מייצג את ישראל בוועדות תקינה לנושא הבינה המלאכותית, כנציג מכון התקנים, ובכובעי השני אני משתתף בוועדות לוקאליות במדינות שונות, שעוסקות בהכנת תקינה ורגולציה לתחום, כמומחה ויועץ. זה מאפשר לי לסייע לעסקים בישראל ביישום התקינה האירופית ובכלל, שבתוך זמן לא ארוך תחייב גם את החברות והארגונים בארץ. לכן, חשוב שהם ייערכו לזה, בדיוק כמו שהם נערכו לקראת ה-GDPR (תקנות הגנת הפרטיות של האיחוד האירופי – י"ק).

בינה מלאכותית היא נושא שכולם מדברים עליו ואין ספק שהוא יעצים את העתיד בצורה שלא כולם, כולל המומחים, עדיין מבינים. יש אינפלציה של מומחים בתחום, אבל אני יכול להעיד על עצמי בצניעות שאני עוסק בו שנים רבות, ומתמקד במרוץ החימוש שמתחולל בו בין המעצמות".

מהי אותה ועדה בינלאומית לתקינה ומתי היא הוקמה?
"הוועדה הוקמה ב-2017 והמושב הראשון שלה היה בסין. היא אחראית על סטנדרטיזיציה בתחום הבינה המלאכותית ומספקת הנחיות לוועדות תקינה נוספות – IEC ,JTC ו-ISO, שעוסקות גם בתחום זה.

הקווים המנחים שהיא מספקת מיועדים גם למנמ"רים ואנשים טכנולוגים, ולא רק ליועצים משפטיים. בכלל, צריך להפריד בין רגולציה לתקינה. נכון שברגולציה יש אלמנטים משפטיים, אבל התקינה כוללת הרבה מאוד רכיבים נוספים, שעומדים בפני עצמם. אפשר לומר שהשיח הרגולטורי-משפטי הוא ציר, ויש ציר נוסף של תקינה, והם לאו דווקא נפגשים. לפעמים התקינה מתחילה מלמטה. יש דוגמאות לחקיקה ייעודית בתחום הטכנולוגיה, שתפיסת העולם שלה אומרת: אלה הם הכללים, ועכשיו כל מדינה וכל אחד צריכים לבצע פעולות על מנת להתאים את עצמם אליהם, מה שאנחנו קוראים קומפליינס. הדוגמה היותר מוכרת לכך היא ה-GDPR, שהוא מוצר חקיקתי שהשוק מנסה להתאים את עצמו אליו, ויש לו היבט משפטי.

המחוקק רוצה להוריד חסמים, לדבר בשפת הלקוח, והכלי שנראה הוא תקינה ייעודית. בעוד שנתיים כבר יהיו תקנות וחקיקה שכולם יצטרכו לאמץ.

יש לציין שה-GDPR הוא דוגמה אחת לרגולציה שכבר עובדת. כעת מתגבשת דרך אחרת, באמצעות תקינה, שתנגיש למשתמשים את הכלים כדי שיעמדו בדרישות – בניגוד לדרך הראשונה, שבאה מלמעלה".

באילו כובעים אתה מופיע בוועדות הבינלאומיות?
"בכובע בינלאומי בשם המדינה, ובמקומות אחרים, ועדות לוקליות של מדינות – בכובע המומחה. שם אני מביע את דעתי האישית כבעל ניסיון. אמנם אין לי זכות הצבעה, אבל אני משפיע מאחורי הקלעים. את הידע שאני שואב משם אני מביא לארגונים בישראל".

האם אתה משפיע גם על הממשלה?
"אחרי שנכנסתי ל(ועדה של ה; י"ק) OCED פנו אליי מרשות החדשנות ואני מסייע להם".

אנחנו, אם כן, מבינים שהרגולציה תהיה מרכיב מרכזי ביישום הבינה המלאכותית. אם אני מנמ"ר, איך אני מתחבר לזה?
"יש מורכבות גיאו-פוליטית, שהיא חלק מהמלחמה בין המעצמות. זה נושא שהולך להיות רלבנטי בתוך שנתיים, ולכן לא רק מנמ"רים, אלא כל מנהל טכנולוגי צריך להיות ערוך לכך. אז נכון, תמיד יהיו הציניקנים, שיעדיפו להמתין, אבל כל מפתח יודע כיום שאי עמידה בתקן מסוים פוגש את החברה אחר כך בשיווק, כי הלקוחות רוצים מוצר מוגמר. יש כיום הרבה בלבול, מנמ"רים עדיין לא יודעים איך לאכול את זה, ולכן נמשיך בסדרת הפודקאסטים הזו להאיר זוויות שונות".

הפרק הבא בסדרת הפודקאסטים יפורסם ביום א' הקרוב.