"המשימה: לקחת דאטה ארגונית ולהפוך אותה לשכל"

"המטרה היא לקחת את הדאטה הארגונית ולהפוך אותה לתובנות עסקיות בעלות משמעות. אנחנו נמצאים בעולם ה-BI זה שלושה עשורים והפיתוח לא נגמר, וכעת אנחנו עומדים בפני אתגר שיביא לקפיצת מדרגה נוספת, של מינוף יכולות ה- AI לשיפור הדאטה", כך אמר עמית סיון, מנכ"ל קליק (Qlik) ישראל.

סיון פתח את הכנס השנתי שערכה קליק ישראל היום (ד') במתחם האירועים גבריאל בנס ציונה, בהשתתפות מאות נציגים של לקוחות החברה ושותפיה העסקיים. בתחילת דבריו הוא ציין שהחברה תפתח ברבעון הרביעי של השנה אזור ענן מקומי בישראל, "מה שיאפשר ליותר מ-1,500 הלקוחות הארגוניים של קליק בארץ להסתייע בו לטובת טיפול בנתונים רגישים, או לעבודה מול נימבוס, מכרז הענן הממשלתי".

"אחת הנקודות המשמעותיות בתחום היא איכות הנתונים", הסביר. "בסופו של דבר, 'אם הכנסת זבל – תקבל זבל': נתונים עסקיים לא נכונים יניבו תוצאה עסקית שגויה. הבינה המלאכותית תביא לגידול מעריכי בהיקף הנתונים השגויים. לכן, איכות הדאטה חשובה לביסוס אסטרטגיית טיפול במידע עם שכבת AI. עלינו לוודא שהנתונים נקיים ומטויבים".

"זאת הסיבה שקליק העולמית רכשה את חברת האינטגרציה טאלנד (Talend) ושילבה אותה בפלטפורמה שלה", אמר סיון. "זו מכילה מערך כלים לניהול תהליכי אינטגרציה ואיכות נתונים, ובכך מבטיחה נתונים מהימנים, שמגיעים לניתוח עם יכולות ה-AI". הוא הוסיף כי קליק ישראל רכשה את פעילות טאלנד בישראל והיא מייצגת אותה בארץ, על מאות לקוחות החברה.

אתגרים, כישלונות וקפיצה למים

"האתגרים בתחום", ציין, "הם: יכולת של כוח עיבוד משמעותי; עבודה בענן, או לא; טיפול במידע הנכון למניעת בזבוז משאבים; שלא יהיה מעט מדי דאטה, כדי שיהיה ממה ללמוד; מענה לרגולציה – האם מותר לנו להשתמש בתוצרי AI ולמי שייכות הזכויות; והתערבות אנושית בנתונים".

לדברי סיון, "יש לא מעט כישלונות בתחום חדש זה, של אסטרטגיית בינה מלאכותית, ולמרות זאת, המלצתי לארגונים היא להתקדם ולקפוץ למים, כי ה-GenAI תהווה חלק משמעותי מהליכי קבלת החלטות בהם. זאת, על אף שנכון לעכשיו, רק 39% מהארגונים החלו לחשוב על הטמעת בינה. מי שלא יטמיע AI ב-BI שלו – חוטא לעסק שלו".

הוא הוסיף כי "בשלב הראשון יש לנטרל נתונים מלוכלכים. אז יש לבחון מה הערך שיתקבל. אנשי הדאטה יהפכו לחשובים ביותר בארגונים, כי התפקיד שלהם בבניית תשתית הדאטה הופך משמעותי יותר. מי שלא ידע מה לעשות – לא יהיה קיים. לאחר ניקוי הדאטה, יש להטמיע כלי חזק שיידע לנתח ולהציג תובנות. או אז, הארגון יהיה מוכן לעבוד עם שילוב AI. אנחנו מציעים פתרון מקצה לקצה לתחום – עם הבאת הנתונים, ניקוי שלהם, סידור, ניתוח והצגתם עם יכולות מיכון, וכעת אנחנו ערוכים לפריצה הבאה, עם בינה מלאכותית – שלב שנערכנו אליו בחמש השנים האחרונות. אנחנו מציעים כלי BI שמתמחים בתרחישים מסובכים ומוטים לעבודה של ארגוני אנטרפרייז, ועובדים בכל סביבות המחשוב והעננים".

צביקה גלעדי, ה-CDO של מכבי שירותי בריאות. צילום: ניב קנטור

צביקה גלעדי, ה-CDO של מכבי שירותי בריאות, ציין שיש לקופה 2.7 מיליון מבוטחים, ושהיא פועלת בעולם הנתונים מזה שני עשורים. הוא אמר כי "האתגר שלנו בקורונה היה לא רק לאסוף מידע בצורה טובה, אלא גם לדעת מה קורה עם המחוסנים, ולקבל מידע בזמן אמת. פעלנו גם באתרים ניידים, ונדרשנו לדעת הכול על המחסן.נת, המחוסן.נת והחיסון – ובזמן אמת. נדרשנו לספק מידע גם להנהלה וגם לרגולטור, משרד הבריאות".

"בתוך שבועות", אמר, "פיתחנו אפליקציית מובייל על הפלטפורמה של קליק, על מנת להבין כמה התחסנו, מהי התפוקה של החיסונים, האם ניתן להגדיל אותה ואיך לייעל את התהליך. האתגר היה גם לנצח את הקורונה, וגם לעשות זאת מהר".

גלעדי תיאר את HVA (ר"ת Healthcare Virtual Assistant – עוזר וירטואלי לתחום הבריאות): "זה מודל ה-BI של מכבי למדידה. כארגון שחושב ומדבר מידע, מודל זה מספק מידע חשוב להנהלה, עם פילוחים, חיתוכים ומיקודים לפי תחומי העניין שלהם, עם דו"חות פרטניים על פעילות במחוזות, ביצועים או מדדים".

לסיכום הוא אמר כי "מכבי שירותי בריאות היא ארגון מוטה BI, שבו הכול מבוסס על מידע, הוא אמין וגם מחלחל מטה. בדרך זו אנחנו יכולים להשתפר יותר ובאופן מתמשך".