ועדת המדע והטכנולוגיה דנה מדוע לבדואים בנגב אין לשכות תעסוקה

רוב מכריע של התושבים הבדואים בנגב, למעט תושבי רהט, נאלצים לנסוע למקומות מרוחקים, בדרך כלל ליישוב יהודי, כדי לקבל שירותים של לשכת התעסוקה. זאת במציאות שבה גם אמצעי הנגישות ביישובים אלו כמעט שלא קיימים. למרות זאת, גם תוכניות מחשוב שמתוכננות בשירות התעסוקה לא יסייעו לחלק גדול מתושבי הנגב הערבים, בשל היעדר תשתיות פיזיות לאינטרנט וסלולר.

טענה זו ואחרות הועלו אתמול בדיון בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת בראשות ח"כ איימן עודה, שעסקה במחסור בלשכות התעסוקה ביישובים הבדואים בנגב.

לוועדה הוגש מסמך של פורום דו-קיום בנגב לשוויון אזרחי, שהציג את האפליה הבולטת במיפוי לשכות התעסוקה היהודיות, לעומת הערביות.

בין היתר צוין שם לדוגמה, כי במצפה רמון, שם חיים חמשת אלפים תושבים, ובירוחם, אשר בה מתגוררים 11 אלף תושבים – יש לשכת תעסוקה בכל אחד מהיישובים, ואילו בשש המועצות המקומיות הבדואיות שמשרתות כ-80 אלף תושבים, אין לשכות תעסוקה. בנוסף לכך נתון ידוע הוא ש-65 אחוז מדורשי העבודה בנגב הם מהחברה הערבית.

עוד צוין במסמך, שבעקבות עתירה שהוגשה לבג"צ על ידי מספר עמותות שעוסקות בנושא, מנכ"ל שירות התעסוקה הודיע לבית המשפט בשנת 2021 כי "השירות עורך תהליך אסטרטגי למיפוי מחדש של הלשכות, והנהלת שירות התעסוקה אף קבעה כי יש הצדקה להקים חמש לשכות ביישובי הבדואים, אבל תוכניות אלו נדחו על ידי שר הכלכלה, ניר ברקת, בטענה כי השירות 'הולך לכיוון מהפכה דיגיטלית' שבסופה תצמצם את הצורך להתייצב בלשכה".

בהקשר זה העיר היו"ר ח"כ עודה, כי הדרישה היא שיהיו לשכות תעסוקה גם בדימונה וגם בערד, וגם לבדואים. "לכל ישוב ולכל אזרח במדינה מגיע שירות שווה, ועינינו לא צרה חלילה בתושבי ישובים אלו, מגיע להם שירות. אבל החלוקה צריכה להיות שוויונית לכולם", אמר ח"כ עודה.

חלק מהם נוטלי תשתיות פיזיות ותשתיות אינטרנט. ישובים בדואים בנגב. צילום: אילוסטרציה. Shutterstock

האם הדיגיטציה תעזור לבדואים?

קובי הלפרן, סמנכ"ל שירות לקוחות בשירות התעסוקה, אישר כי "מתנהל כיום תהליך רוחבי בשירות התעסוקה, במטרה לייצר ערוץ דיגיטלי כולל, שיאפשר רציפות בנושאים הקשורים בעבודת הלשכה, וכן יחבר בין הגורמים השונים שעוסקים בכך מעבר ללשכה". הוא ציין כי התהליך מתנהל בין היתר בעזרת חברת הייעוץ EY.

חבר הוועדה ח"כ יאסר חוג'יראת זעם על דברי ההסבר של נציג הלשכה, ואמר כי "דיגיטציה לא תפתור את בעיות הנגב. לפני שאתם רוצים למחשב את השירות, תדאגו שיהיו ביישובים שם תשתיות פיזיות ותשתיות אינטרנט".

ח"כ חוג'יראת ציין כי אמנם יש כעת מכרזים לסיבים אופטיים, אבל "בחלק גדול מהכפרים הלא מוכרזים אין אפילו תשתיות סלולר", אמר. עוד ציין כי כמו בחברה היהודית גם בחברה הערבית יש אוכלוסיות הזכאיות לקצבה או דורשי עבודה שלא יודעים להשתמש באינטרנט, ולכן, הדיגיטציה תמנע מהם לממש את זכויותיהם ובפועל תגביר את הפערים.

חבר הכנסת עודה, יו"ר הוועדה, הביע תרעומת על כך שנציגי שירות התעסוקה לא הגיעו עם תשובות מפורטות, לגבי לוח זמנים, תוכניות הדיגיטציה, פירוט הקריטריונים ועוד. "מדובר על החלטה שהייתה ב-2021 ושום דבר לא נעשה. אנחנו צריכים לקבל את הנתונים ולוודא שמטפלים הזה", אמר עודה.

בסיכום הישיבה הוועדה דרשה מנציגי שירות התעסוקה לספק לה נתונים בתוך שבוע, וכן למסור מידע על תקציבים, כדי לעקוב ולוודא שלא תהיה אפליה במתן שירותי לשכות התעסוקה.