מה-7 באוקטובר: ירידה בנכונות להעסיק עובדים ערבים בהיי-טק
בוועדת המדע הוצגו נתוני מחקר בקרב מעסיקים יהודים בענף, שהעידו כי מתחילת המלחמה רמת האמון בעובדים ערבים ירדה ● 50% מהנסקרים לא יסכימו לכהן תחת מנהל ערבי ● מנגד עומדת דוגמה להתייחסות אחרת ב-אמדוקס
ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, בראשותו של חבר הכנסת איימן עודה קיימה אתמול (ב') דיון המשך בנושא הרחבת הפוטנציאל האנושי בהיי-טק בחברה הערבית. בדיון הוצגו נתונים לפיהם מאז תחילת המלחמה, ב-7 באוקטובר, חלה ירידה בולטת בסינטימנט של מעסיקים לקבל בוגרי מדעים מהמגזר הערבי, בעיקר למשרות ג'וניור.
שאדי חדד, סמנכ"ל אסטרטגיה בעמותת קו אימפקט (Co Impact) הציג בדיון מחקר שנערך בשיתוף עם חברת אקורד. מהמחקר עולה כי רמת האמון של מנהלים בעובדים מהמגזר ירדה מאז ה-7 באוקטובר. 46 אחוזים מהמשיבים אמרו כי לא יסכימו לנהל עובד ערבי, לעומת 69 אחוזים לפני אירועי השבת השחורה והמלחמה. 50 אחוזים מהנסקרים אמרו כי לא יסכימו לעבוד תחת מנהל ערבי, לעומת 35 אחוז טרם המלחמה.
חדד ציין כי הנתונים הם גם על רקע העובדה שהקשב הכללי בחברה הישראלית ירד בכל מה שקשור לגיוון והכלה, וכן משום שסדרי העדיפויות בגיוס עובדים השתנו. בנוסף ציין שבעקבות המלחמה החברה הערבית התכנסה בתוך עצמה, עקב פחד וחוסר ביטחון. הוא עדכן כי 'עמותת קו אימפקט' פועלת במספר מישורים כדי להגדיל את חלקם של ג'וניורים מהחברה הערבית מקרב המועסקים, על ידי חשיפה למקצועות ההיי-טק ופעילות מול מעסיקים.
ממשיכה לשלב ערבים בסניפיה. אמדוקס. צילום: יח"צ
באמדוקס נותנים דוגמה אחרת
בדיון השתתפה נועה הוכמן, מנהלת אחריות חברתית באמדוקס. היא ציינה כי שמונה אחוזים מכלל עובדי אמדוקס הם מהמגזר, שלושה אחוזים מהם בניהול ואחד אף נכלל בהנהלה הבכירה.
"אנחנו משקיעים הרבה בהכשרות לתפקידים שונים", סיפרה, "ומעסיקים צעירים מהמגזר בשלוחות של החברה ברחבי הארץ, כולל בישובים ערבים".
לגבי השפעת המלחמה אמרה הוכמן: "צלחנו את המשבר, קיימנו שיח פתוח, עובדים שלנו מהמגזר תומכים במשפחות החטופים". הוכמן קראה לעוד חברות מהענף לפתוח שלוחות באזורים ערבים.
בדיון לקחת חלק גם חיר עבד אלראזק, מנהלת תכניות לקידום נשים וערבים בהיי-טק ויזמות ברשות החדשנות, שאמרה כי המגזר סובל בין היתר מההאטה בגיוס עובדים בכלל הענף, במיוחד ג'וניורים, אולם ציינה כי לא ידוע לה על חסמים מיוחדים בגיוס הצעירים דווקא מהמגזר הערבי. הוא הוסיפה כי הרשות תומכת בהקמת מרכזי תעסוקה בישובים ערבים, כדי לעודד צעירים מהמגזר להשתלב בענף.
הקשב הכללי בחברה הישראלית ירד בכל מה שקשור לנושא. גיוון והכלה. צילום: ShutterStock
"לגייס שניים שלושה עובדים מהמגזר- שישפיעו גם על אחרים"
רביע זיוד, מנכ"ל עמותת חאסוב, שפועלת לקידום היזמות והטכנולוגיה בחברה הערבית, אמר כי "הסיכוי של צעיר אקדמאי מהמגזר להשתלב בחברת הזנק הוא אפסי". לדבריו, "רוב הסטארט-אפים מרוכזים בין שדרות רוטשילד למרכז שרונה בתל-אביב ושיטת הגיוס שם היא חבר מביא חבר, ואצלנו במגזר זה לא קיים".
"כל מה צריך שזה לגייס שניים שלושה עובדים מהמגזר, כדי שהם ישפיעו גם על אחרים", המשיך ואמר זיוד.
מריאן כהן, יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים, אמר בדיון כי "אי אפשר להסתכל על המצב בהיי-טק, מבלי לנתק ממה שקורה בעולם ואצלנו. הענף הושפע ממה שקרה בעולם, עקב האטה כללית, אירועי המשבר בארץ בנושא הרפורמה המשפטית ופרוץ המלחמה". הוא דחה את הטענות שיש אפליה מכוונת בגיוס מהמגזר ואמר: "אנחנו בתעשייה צריכים את האנשים הכי טובים, ואין אפליה לגבי אם זה ערבי או יהודי, מעבר לכך יש לנו חובה חברתית. ממה שאני יודע, בתוך התעשייה אנחנו עובדים כתף אל כתף".
יו"ר הוועדה, ח"כ עודה, סיכם את הדיון באומרו כי "דווקא בתקופה שבה ענף ההיי-טק חווה משבר ומחסור בכוח אדם, יש למצוא דרכים להגדיל את חלקם של בוגרי מדעים מהחברה הערבית בענף. ספסלי הלימודים באוניברסיטאות מאוישים במספר הולך וגדל של סטודנטים מהמגזר, אבל רבים מהם לא מצליחים להשתלב אח"כ בענף".
ח"כ עודה הוסיף כי "יש כאן מיעוט חכם ובעל פוטנציאל גדול, שיכול לתרום לתעשייה, וחייבים למנף את זה, אולם למרות דיונים רבים שנערכו בכנסת בנושא, כולל דיון שערכנו לפני שנה, למרבה הצער אין שינוי במצב".
הוועדה החליטה לקיים דיון נוסף ולקראתו להכין תוכנית מעשית שתאפשר שינוי המצב ותוגש לממשלה.
אם יש למישהו טענות על זה שיישלח אותן לסינוואר ולכל המנהיגים של הפרו-פלסטינים בחו״ל שתומכים בהשמדה של ישראל
מי צריך את המחבלים האלה? בלי אפליה מתקנת הם היו צובעים עצים