מעיר חכמה לעיר קוגניטיבית

זה 12 שנים שהמונח "עיר חכמה" נמצא בשיח של עולם ההיי-טק הישראלי, ופה ושם הוא מבליח גם לשיח הישראלי הכללי. מי שהעלה אותו לארץ היה אורי בן ארי, יועץ בכיר לערים חכמות, כשעיריית אילת החלה לבצע פרויקטים בתחום, עם מעורבות רבה שלו. בכנס Smart Cities 3.0 של אנשים ומחשבים בשנה שעברה הוא החל להחדיר לשיח מונח חדש – עיר קוגניטיבית. בן ארי הסביר אז את המונח הזה באומרו ש-"עיר קוגניטיבית זוהי עיר שבה כל המערכות מחוברות, כמו במוח, ובאמצעות טכנולוגיות מתקדמות היא יכולה ללמוד ולחזות מראש תופעות אפשריות – מה שמשפר את השירות שהעירייה נותנת לתושבים וחוסך להם זמן. מקבלי ההחלטות בעיר קוגניטיבית עושים זאת על ידי הפיכת המידע לידע, ובצורה קוגניטיבית – הידע מוביל את קבלת ההחלטות". אלא שבעוד שאשתקד הוא אמר שיש צורך לעבור מערים חכמות לערים קוגניטיביות, בכנס הנוכחי, שהתקיים אתמול (ד') בלאגו בראשון לציון, הוא ציין שהמעבר הזה כבר קיים בפועל.

בן ארי אמר באירוע, שהנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים, כי "מטרות העל של עיר חכמה, ובוודאי של עיר קוגניטיבית, הן קיימות, תעסוקתיות, חינוך, איכות חיים וביטחון. כשעירייה נכנסת לפרויקט כזה, עליה לבחון בכל תחום מה קיים בעיר ולאן כדאי לקחת אותה".

"בינה מלאכותית היא עוד טכנולוגיה שנכנסת לאסטרטגיה של עיר חכמה ולשימת התושב במרכז", ציין.

לדברי בן ארי, "דובאי ניסתה להיות 'עיר מאושרת', אבל זה לא התקדם. לאט לאט, גם הם הגיעו לשיתוף תושבים, חוסן, חדשנות ויזמות – ומכאן הגענו לעיר קוגניטיבית, מבוססת ידע. משמעותה של המילה 'קוגניטיבי' היא תהליכי חשיבה רציונליים, עם פעולות שעושה המוח ומלוות לפעולות החשיבה. בעצם, המהות של עיר קוגניטיבית היא איך יוצרים פעולה מהדאטה. בעיר קוגניטיבית, כל המערכות מחוברות, ובאמצעות הטכנולוגיות המתקדמות אפשר ללמוד ולחזות מראש דברים שעומדים לקרות ולפתור בעיות".

"התושב חייב להיות במרכז, גם בעיר קוגניטיבית, וההחלטות חייבות להיות מבוססות על ידע", הוסיף. "העיר הקוגניטיבית חשובה לאזרח הממוצע קודם כל מאחר שהיא שמה אותו, כאמור, במרכז, אבל גם כי היא מביאה את העיר להיות חיה יותר וכלכלית יותר".

"המנמ"ר הוא בין התפקידים החשובים ביותר ברשויות המקומיות – בין אם מדובר בעיר חכמה, קוגניטיבית או שהיא עדיין לא שם", ציין בן ארי. "יש בקושי 80 מנמ"רים ממונים ב-256 הרשויות המקומיות בארץ, מה גם שבדרך כלל, מעמדו של המנמ"ר הוא של ראש אגף ולא סמנכ"ל. צריך להיאבק כדי שזה ישתנה".

פרופ' איל יניב, ראש המרכז לערים חכמות באוניברסיטת בר אילן. צילום: אלעד גוטמן

דובר נוסף באירוע – פרופ' איל יניב, ראש המרכז לערים חכמות באוניברסיטת בר אילן – התמקד בדבריו בכנס בבינה המלאכותית ובהשתלבותה במרחב העירוני. "כללית", ציין, "ניתן לומר שהערים מתפתחות במהירות, עם ביקוש הולך וגדל למענה לצרכים שונים, כגון תשתיות ואיכות הסביבה. זה מעודד שימוש בבינה המלאכותית".

הוא אמר ש-"המוח שלנו מוצף בקלט. אמצעי החישה קולטים את כל הסביבה, התפיסה שלנו מותנית בקיומם. הקשב הוא המסננת והתפיסה היא מה עבר את אותה מסננת. את חלק מהמידע נזכור כדי שנוכל בהמשך לעבד מידע נוסף".

"זה נכון להרבה מאוד מערכות, למשל לערים", הוסיף פרופ' יניב. "במיוחד בעיר החכמה יש הרבה אמצעי חישה, כאשר רק חלק קטן מהחיישנים עובר את המסננת של פרנסי העיר. כאן נכנסת הבינה המלאכותית: היא מאפשרת טיפול בכל אחת ואחת מהמערכות, והפניית קשב למערכות שחשוב 'להקשיב' אליהן באותו רגע. מערכות ה-AI עוזרות למנהלי העיר 'להקשיב' טוב יותר לאוסף המידע שברשותם".

הוא אמר כי "אם עירייה משתמשת נכון בבינה מלאכותית באחת המערכות בעיר, יש פוטנציאל עצום שגם המערכות האחרות יעברו אליה. זה מאפשר שירותים מותאמים אישית, החלטות מבוססות נתונים, שיתוף ציבור טוב יותר ועוד".

"ה-AI זה לא עוד שילוב של עוד טכנולוגיה"

עם זאת, פרופ' יניב הוסיף הסתייגות: "ה-AI זה לא עוד שילוב של עוד טכנולוגיה. אם רוצים באמת להפיק ממנה תועלת, צריכים להכין את העיר ליישומה – מה שנקרא מוכנות ל-AI. מדובר בתהליך חשוב ומורכב. המנמ"ר בהחלט לוקח חלק בתהליך המוכנות ל-AI, אבל זה לא נגמר אצלו, משום שלא מדובר רק בתהליך טכנולוגי. יישום של בינה מלאכותית בעיר מתחיל בחזון וביכולת להגדיר יעדים שנובעים מצרכים, ולכן חייבת להיות מעורבות בתהליך של גורמים נוספים ברשות המקומית, לרבות ראש העיר והמנכ"ל. המנמ"רים הם אלה שצריכים לשקף להם את הצרכים, יחד עם מנהלי המחלקות והאגפים האחרים".

זאת ועוד, אמר פרופ' יניב, "כדי שיהיה שימוש נכון בבינה מלאכותית צריכים לבנות ידע, הבנה ותשתיות לטיפול בדאטה. זה לא קיים כיום ברמה שבה אפשר להפיק תועלת מה-AI. כמו כן, יש צורך בכוח אדם בעל מיומנויות ומומחיות מתאימות, ובאנשי ניהול ורגולציה".

"בסופו של דבר", ציין, "צריך לזכור שהעיר החכמה היא לא המטרה אלא האמצעי לשיפור איכות החיים והחוסן העירוני. עיר חסונה היא עיר שיודעת להתמודד עם משברים. יש לערים תפקיד חשוב בהתמודדות עם משברים, וה-AI תסייע בהשגת המטרה הזאת".