מ-8200 ועד לעסקת מיליארדים עם גוגל – אסף רפפורט לא עוצר

בעת שיטפונות, אחד המקומות בארץ שבהם זורמים מי הגשמים בשאון ובעוצמה הוא גשר עד הלום שליד אשדוד. הגשר נבנה בסוף המאה ה-19 על ידי הטורקים, כחלק מהדרך בין יפו לעזה. במלחמת העולם הראשונה האנגלים כבשו את הגשר, באחד הקרבות הבולטים שהביאו לסיום שלטון האימפריה העות'מאנית על ארץ ישראל. לאחר הכרזת העצמאות ב-1948, הצבא המצרי פלש למדינה, נעצר באזור הגשר ולבסוף נסוג דרומה. כך קיבל הגשר את שמו – עד הלום. עד כאן הגיע האויב.

ב-2015, בחלוף 67 שנים ממלחמת העצמאות, אדאלום נרכשה על ידי מיקרוסופט תמורת 320 מיליון דולר. הייתה זו הרכישה הגדולה ביותר של הענקית מרדמונד בישראל. אדאלום הוקמה ב-2012 על ידי שלושה יוצאי יחידות מחשוב צה"ליות: אסף רפפורט, שהיה מנכ"ל החברה, עמי לוטבק ורועי רזניק. שנתיים וחצי קודם לכן היא התפרסמה לאחר שחשפה פרצת אבטחה ב-Office 365 של מיקרוסופט.

רכישת אדאלום הייתה חלק מהקמת גוף הגנת סייבר כבד משקל במיקרוסופט. הענקית מרדמונד הרחיבה משמעותית את עיסוקה בתחום, רכשה כמה חברות ומינתה את רפפורט למנהל מרכז המו"פ של החברה בארץ.

ההצלחה שהביאה להתעניינות של גוגל

אתמול (א') דווח שגוגל מתכוונת לרכוש את וויז הישראלית תמורת 23 מיליארד דולר. וויז הוקמה על ידי רפפורט, לוטבק, רזניק וינון קוסטיקה, שפועלים יחד מזה שני עשורים. החברה, שמספקת פתרונות אבטחה בעולם הענן, צמחה בקצב אדיר, על אף שהוקמה רק לפני ארבע שנים. במאי השנה היא הוערכה ב-12 מיליארד דולר, לאחר שגייסה בסבב E סכום עתק של מיליארד דולר. בגיוס האחרון שלה, וויז שקלה לצאת להנפקה בורסאית, ומסרה שיש לה 350 מיליון דולר בהכנסות חוזרות שנתיות (ARR). מאז שהוקמה היא גייסה 1.9 מיליארד דולר.

מייסדי וויז. מימין: רועי רזניק, עמי לוטבק, אסף רפפורט וינון קוסטיקה. צילום: אבישג שאר ישוב

הצלחת החברה הייתה בזיהוי מגמת ההגירה המאסיבית לענן והצורך הנלווה לאבטחתו בסייבר. אם תמומש הרכישה, היא תהיה הגדולה ביותר של גוגל, שלא מרבה לערוך רכישות – בניגוד, למשל, ליבמ, סיסקו ומיקרוסופט. הרכישה הגדולה ביותר של גוגל הייתה של מוטורולה מוביליטי תמורת 12.5 מיליארד דולר, ב-2012. בנוסף, תהיה זאת הרכישה הגדולה ביותר בתולדות ההיי-טק הישראלי, והיא תהיה גבוהה משמעותית מהשיא הקודם: רכישת מובילאיי על ידי אינטל תמורת יותר מ-15 מיליארד דולר.

למה לרכוש את וויז?

נראה כי בכירי גוגל הגיעו לכמה תובנות בטרם החליטו ללכת על רכישת וויז. האחת: עם כל הכבוד לשיח האינסופי על בינה מלאכותית בכלל ובינה מלאכותית יוצרת בפרט – עתיד המחשוב הארגוני הוא בענן. השנייה: מיקרוסופט צדקה בהליכתה לתחום הגנת הסייבר, עם השקעות מסיביות בתחום, לצד רכישות. השלישית: אין ענן בלא אבטחת ענן. הרביעית: רכישת וויז יכולה לסייע לגוגל במאבקה בשתי ענקיות הענן המובילות – AWS ומיקרוסופט. כך, גוגל עסקה בהרחבת פעילותה באבטחת הסייבר בכלל ובענן בפרט, ורכשה ב-2022 את ענקית הייעוץ ומודיעין האיומים בסייבר מנדיאנט תמורת 5.4 מיליארד דולר במזומן, לאחר שניצחה את מיקרוסופט במאבק לרכישתה. מנדיאנט ומיקרוסופט היו הראשונות לחשוף שהן נפגעו מפריצת הענק לסולארווינדס בתחילת העשור. לפי כמה מהפרסומים הבוקר, גוגל סבורה כי היא יכולה לעשות טוב יותר בתחום לעומת "כשלי האבטחה" של מיקרוסופט. הענקית מרדמונד התמודדה באחרונה עם כמה אירועי אבטחת סייבר בפרופיל גבוה.

עוד כחלק מהמאבק של גוגל ב-AWS ובמיקרוסופט, היא רכשה באותה השנה את סימפליפיי הישראלית, שפועלת אף היא בעולם ההגנה בענן, בכחצי מיליארד דולר – הרכישה הראשונה שהיא ביצעה של חברת סייבר בישראל.

נסיך הסייבר הישראלי, אסף רפפורט, שמסמל את הדור הבא בתחום הסייבר בארץ – זה שאחרי ניר צוק, גיל שויד, מריוס נכט, שלמה קרמר, שלמה טובול, ינקי מרגלית ומיקי בודאי, רוצה לאבטח את הענן, כי המושגים "ענן" ו-"אבטחה" שלובים זה בזה, והם ההווה, ועוד יותר מזה העתיד

אנליסטים ציינו כי "מנהלי אלפבית, החברה האם של גוגל, רואים ברכישת וויז דרך לבצר את עסקי הענן של החברה". אלה צמחו ברבעון הראשון של השנה ב-28% ועמדו על 9.57 מיליארד דולר.

אם תושלם, העסקה תדגיש את ההימור – הברור והמתמשך – בהליכה לתחום אבטחת הסייבר, בתקופה שבה מדינות ופושעי סייבר שפועלים ממניעים כספיים-פליליים הצליחו ומצליחים לשבש במתקפות את הפעילות של גופי ממשל וארגונים גדולים.

המכשול הרגולטורי

מכשול לעסקה מגיע מכיוון הרגולטורים והביקורת של רשויות ההגבלים העסקיים. משרד המשפטים בארצות הברית תבע את גוגל פעמיים על רקע דומה. אף שהעסקה "נראית סבירה", לפי הניו יורק טיימס, אנליסטים ציינו כי היא עלולה להיכשל ולהיחסם על ידי הרגולטורים האמריקניים.

אם העסקה תבשיל ותצלח את המכשול הרגולטורי, גוגל תמצא את עצמה פועלת בשתי חזיתות בעולם אבטחת המידע והגנת הסייבר. האחת, למול שחקניות אבטחה "טהורות" דוגמת קראוד סטרייק, הממצבת עצמה כ-"סימנטק החדשה", ופאלו אלטו של ניר צוק. שתי החברות הללו מתהדרות בכך שהן היחידות בעלות פלטפורמת הגנת סייבר אחת, אחודה ומוכללת. בחזית השנייה, היא תמצא את עצמה מול כמה ענקיות טק שיש להן גופי הגנה גדולים, בהן מיקרוסופט, יבמ, סיסקו ו-AWS.

לקראת סיום, נסיך הסייבר הישראלי, אסף רפפורט, שמסמל את הדור הבא בתחום הסייבר בארץ – זה שאחרי ניר צוק, גיל שויד, מריוס נכט, שלמה קרמר, שלמה טובול, ינקי מרגלית ומיקי בודאי, רוצה לאבטח את הענן, כי המושגים "ענן" ו-"אבטחה" שלובים זה בזה, והם ההווה, ועוד יותר מזה העתיד. לכך מתווספת העובדה שגוגל מבינה שכדי להצליח במאבק במיקרוסופט וב-AWS, עליה להעלות הילוך.

ולסיכום, בחזרה לאדאלום: לאחר ההודעה הרשמית על רכישתה כתב טאקשי נומוטו, סגן נשיא לשיווק ענן ומוצרים לארגונים במיקרוסופט, כי "התקשורת מלאה בכותרות על אירועים של מתקפות סייבר מתקדמות. הדאגה של הלקוחות הארגוניים נמשכת והנושא נמצא בעדיפות עליונה. זהו אתגר אמיתי ל-IT, שנדרש לספק הגנה בעולם משתנה, שפונה למובייל". לא בטוח שנומוטו ידע שכל מילה בדבריו, מלפני תשע שנים – נכונה לרכישה, אם תתממש, של גוגל את חד הקרן של רפפורט.