"אנחנו צריכים להגיע למצב בו ה-AI משרתת אותנו"

"כולם חייבים להיות עם בינה מלאכותית, כי כבר הכל זה בינה מלאכותית. סאפ (SAP) החלה את דרכה בעולמות המקומיים, עברה עם הלקוחות שלה לפתרונות מקוונים, ואז לתחום החיזוי, ועכשיו היא מגיעה גם לעולמות המודרניים של ימינו, כשאנחנו, כאמור, לא מפסיקים לדבר על בינה מלאכותית. עם זאת אנחנו לא פועלים על סמך זה שהבינה המלאכותית אומרת לנו תעשו את זה ואת זה וגם זה, אלא מזינים אליה נתונים, אומרים זאת התוצאה, ועכשיו אנחנו רוצים לדעת מה יהיה בפעם הבאה", כך אמר איתמר שמיר, יועץ פתרונות בכיר ב-סאפ ישראל, במסגרת ההרצאה שלו בכנס ERP & CRM 2024 של אנשים ומחשבים, שנערך בשבוע שעבר בהנחייתו של אבי עסיס, יו"ר ועדת התכנים של הכנס.

תחת הכותרת 'עתיד ה-ERP בענן עם SAP Business AI', הזכיר שמיר שעם כל העניין שהכניסה הבינה המלאכותית לחיים של כולם, מהצרכן הקטן ועד התאגידים הכי גדולים בעולם, החברות לא חיכו עד לשנים האחרונות כדי להציע פתרונות חכמים, ורק המילים שמתארות את התחום משתנות.

"מה שבאמת חשוב הוא שאנחנו צריכים להגיע למצב בו ה-AI משרתת אותנו", אמר שמיר, "אבל צריך לעשות את זה בזהירות. אסור לקחת את מה שה-AI נותנת כברירת מחדל שזה נכון. אני קורא לזה 'בינה מלאכותית מרצה'. זה לא שקר, אם אתה מאמין בזה, והבינה המלאכותית מאמינה שהמידע שהיא מספקת נכון, כי היא לא רוצה שתעברו לפתרון של המתחרים", הוא אמר.

שמיר הציג את Joule, כלי בינה מלאכותית אותו הוא מכנה ה-ChatGPT של סאפ. "הסייע הזה מאפשר לנו לעבוד בכל מסך ובכל מודל בלי לצאת, בתוך המודל עצמו, בהתאם להרשאות של כל אחד, והאינטראקציה ממש מהירה. הוא לא יחליף את המפתח, אבל יעניק לו בסיס מצוין להתחיל את העבודה על פיו. ברכש הוא יכול להמליץ עם איזה ספק לעבוד, ובלוגיסטיקה לבדוק מתי פריט באמת יגיע, וכל הכלים גם מדברים אחד עם השני וכולם יישבו על אותו Joule. הוא גם יודע לדבר עם Copilot של מיקרוסופט".

עדי שחף גלעד, מנהל תחום ה-CRM בקופת חולים מאוחדת. צילום: אשר אזולאי

פרויקט ה-CRM המתגלגל של קופת חולים מאוחדת

עדי שחף גלעד, מנהל תחום ה-CRM בקופת חולים מאוחדת, סיפר על פרויקט ה-CRM המתגלגל של הקופה בשלוש השנים האחרונות, שהתחיל את דרכו לאחר תקופת הקורונה המסיבית, כשבקופה ביקשו קפיצה קדימה.

"חיפשנו מודל חדש שילווה את הלקוחות בכל מה שהם צריכים, שיעזור להוביל לבריאות טובה יותר, ובהיבט הזה העיקר זה חיזוי – איזה טיפולים ובדיקות טרם מחלה לעשות וגם לשפר אך השירות שנותנים לכל המבוטחים בדרך, וגם להגיע לקישוריות מול כל החברים ברמה אחידה וגבוהה", סיפר שחף גלעד. "הבחנו שאנחנו צריכים לשדרג את יכולות ה-CRM, ולעשות את זה באופן אחוד, שנוכל להישאר במסך אחד ולא לקפוץ בין מסכים ומערכות שונות, וזה היה מה שהקופה הגדירה, וזה גם כלל מהפך מלמטה למעלה של מערכות המידע".

לדבריו הפרויקט מצליח. "לדוגמה, צמצמנו ב-15% את התופעה של לקוחות שלא מגיעים לתורים שקבעו, וזה המון. אנחנו גם מאפשרים כעת ללקוח לחפש בצורה חופשית, כמו 'אני צריך אורתופד ביום רביעי בחדרה', ואחד היתרונות הגדולים היא שבכל גישה זו אותה מערכת, ולא משנה אם השיחה מגיעה מריבוי ערוצים או באופן פנימי או בשאילתה של הבוט. הכל באותה מערכת. מאוד קל ומאוד פשוט. בוט אחד לכל הערוצים".

צבי קספו, מוביל פרויקט מזור. צילום: אשר אזולאי

הטכנולוגיה גם בשירות ניהול החומרים המסוכנים

צבי קספו, דיבר על ניהול חומרים מסוכנים ברשת בתי החולים הכלליים – פרויקט שהוא מוביל כחלק מפרויקט מזור. "היתר רעלים, להסביר, קובע מה זה חומר מסוכן, כל מוצר נוזל או גז שיוצר סכנה לאדם ו/או לסביבה. המדינה, כמובן, מאפשרת שימוש בחומרים מסוכנים מהרבה מאוד סיבות מגוונות, אבל כל ארגון חייב לקבל היתר רעלים כדי שיוכל להחזיק חומרים מסוכנים, כולל בתי חולים, וההיתר מסתכל על הכל, כל מה שיש באתר ובמקביל בוחנים את כמות החומרים שאפשר להחזיק, כמות החומרים שאפשר לרכוש לאורך תקופת ההיתר, וכיוצא בכך".

לדבריו, האתגר היה לעבור מעבודה ידנית ברוב בתי החולים. "גם אם יש אדם ייעודי, קשה להבין מה המצב הקיים ונגזר על זה שאתה מתקשה לעמוד בהיתר, כמו למשל לא לעשות טעויות רכש. היינו צריכים למחשב מקצה לקצה כדי לנהל באופן אוטומטי את ניהול החומרים", הוא סיפר.

לדבריו, "אנחנו מספקים כעת בדיקות ברמת הרכש האם יש היתר, האם עומדים לחרוג וגם מחשבים האם בנקודות האספקה לא תהיה חריגה, כלומר לבדוק עמידה בחוקים לאורך כל נקודה. המשתמש מקבל כלי מקיף שמאפשר לדעת בכל רגע מה מצבו באותו רגע וגם בעתיד ולא להגיע למצב בו יעבור על תנאי החוק".