נגיד בנק ישראל הציג תחזית אופטימית להתאוששות ענף ההיי-טק

בכנס המגזר העסקי, שנערך היום (ה') בתל אביב, אמר נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, כי היקף הגיוסים בארץ גבוה מבשאר העולם וכי אין חשש לחזרה על משבר הדוט קום

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון.

נגיד בנק ישראל, הפרופסור אמיר ירון, הציג היום (ה') תחזית אופטימית לגבי הצמיחה של ענף ההיי-טק בשני הרבעונים הראשונים של השנה.

פרופ' ירון דיבר בכנס נשיאות המגזר העסקי שנערך היום בתל אביב, שם הציג הנגיד מצגת בושא "כלכלת ישראל, אתגרים והזדמנויות". בהתייחסו לענף ההיי-טק, ציין הנגיד כי המשבר העולמי בענף זה, וההשפעות של האירועים בישראל, כולל המלחמה, העלו חשש כי ההיי-טק עלול להיקלע למשבר הדומה למשבר הדוט קום, כתוצאה ממנו שוק ההיי-טק המקומי נפגע, וחברות רבות נסגרו.

נגיד בנק ישראל שלל בדבריו את החשש ממצב זה, וטען כי חברות ההיי-טק של היום לא דומות במבנה שלהן לחברות שהיו בתקופת הדוט קום. 

בנוסף התייחס הפרופ' ירון בכנס בין היתר גם למצב היי-טק. "ב-דוט קום הענף התאפיין בריכוזיות בתת סקטורים בודדים, כאשר חלק מהחברות התאפיינו בחוסר בשלות עסקית", אמר הנגיד. לדבריו, כיום, ההיי-טק הרבה יותר מבוזר ורוב גדול של החברות נמצא כבר בשלב הייצור. על פי נתונים רשמיים, 59 אחוזים מחברות הטק כבר פעילות בשוק עם מוצרים שפותחו, 18 אחוזים הן בשלבי בטא, אלפא וניסוי, והיתר הן עדיין חברות מו"פ.

אחרי ירידה – עלייה בגיוסים ברבעון השני של 2024 בישראל

הנגיד הציג בכנס שקף של התפלגות חברות ההיי-טק לפי סקטורים. הסקטור הגדול הוא המד-טק – טכנולוגיות רפואיות שכולל פיתוח מכשירים ותוכנות. שני הסקטורים הגדולים אחרי המד-טק הם שירותי תוכנה ופינטק. יתר הסקטורים הם תרופות, אגרו-טק, IT, פתרונות תוכנה ארגוניים, סייבר ופרסום.

בהמשך הסקירה על ענף ההיי-טק חזר הנגיד על התחזית האופטימית לגבי היקף הגיוסים, כפי שפורסמו בדו"חות שונים של הלמ"ס, רשות החדשנות ו-IVC.

לדבריו, "לאחר ירידה בהיקף הגיוסים בשנה החולפת, ניכרת עלייה ברבעון השני של 2024 בישראל, יותר מבשאר העולם. גם נתוני הפעילות הריאלית של הענף השתפרו, וניכרת עלייה במדדים מובילים כגון מדד הפדיון בענף, וכן בהיקף הייצוא לעומת 2023 והתייצבות במספר מהמועסקים בענף. 

הנגיד גם הציג את ההמלצות העיקריות מהתוכנית האסטרטגית של בנק ישראל, כפי שהוצגה בפני ראשי המגזר העסקי. בין היתר קרא להגברת הדיגיטליזיה בשירותי הממשלה, במיוחד בכל מה שקשור לשירותים למגזר העסקי, ביטול רגולציה עודפת ואימוץ תקינה בינלאומית.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים