נמשכת המגמה: כחצי מהסטארט-אפים הישראליים מתאגדים בחו"ל

המגמה של העברת פעילות כלכלית ענפה וצעירה אל מחוץ לישראל עדיין בולטת בקרב הסטארט-אפים הישראליים שהוקמו ב-2023 (44%) וגם ברבעון הראשון של 2024, אם כי המספרים מראים שיפור מסוים (38%).

נתונים אלה עולים מתוצאות הסקר התקופתי שפרסם האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI), שנערך במסגרת האיגוד על ידי ועדה מקצועית קבועה של משרדי עורכי דין ורואי חשבון, אשר מייצגים את חברות ההיי-טק ואשר בראשה עומד עו"ד דן שמגר ממשרד מיתר. הסקר נערך על מנת לאסוף נתונים עובדתיים ברורים באשר לסוגיה חשובה, המשקפת מגמות עדכניות בכל הקשור לפעילות  מגזר ההיי-טק הישראלי. הואיל והמשרדים אשר השתתפו באיסוף המידע מייצגים באופן קבוע חלק ניכר מאוד מהסטארט-אפים בישראל, המידע שנאסף הינו אינדיקטיבי באשר למגמה השלטת בתעשייה בתקופות הרלוונטיות.

לצורך השוואה, מתוך הסטארט-אפים החדשים שהוקמו בשנת 2022 – רק 19.92% התאגדו מחוץ לישראל, והשאר (80.8%) – בישראל.

יצוין, כי הסקר שנערך בעבר ביחס לחציון הראשון של שנת 2023 הצביע על יחס של 55.69% של סטארט-אפים שהתאגדו בישראל לעומת 44.31% שהוקמו מחוץ לישראל, וכי הסקר הנוכחי באשר לנתוני החציון השני של 2023 מצביעים על יחס דומה של 57.05% של סטארט אפים שהתאגדו בישראל לעומת 42.95% שהוקמו מחוץ לישראל.

נתוני הרבעון הראשון של שנת 2024 מראים שיפור מסוים, כאמור, ומצביעים על יחס של 62.45% של סטארט-אפים שהתאגדו בישראל לעומת 37.55% שהוקמו מחוץ לישראל.

הכמות הכוללת של הסטארט אפים החדשים שהוקמו על ידי המשרדים המשתתפים בסקר בתקופות הללו ואשר לגביהם ניתנו הנתונים באשר למקום ההתאגדות היא 490 סטארט-אפים בשנת 2022 ו -442 סטארט-אפים בשנת 2023. מספר הסטארט-אפים הנסקרים ברבעון הראשון של שנת 2024 הינו 127.

המשרדים שהשתתפו בסקר העדכני הם: אפשטיין רוזנבלום מעוז, ארדינסט בן-נתן טולדנו, ארנון תדמור-לוי, גולדפרב גרוס זליגמן, הירש-פלק, מיתר, נשיץ ברנדיס אמיר, עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ, ש. הורוביץ, פישר בכר, שיבולת, Sullivan & Worchester ועוד.

לדברי קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות, "השנה וחצי האחרונות היו קשות למשק הישראלי כולו וכל שכן לקטר הצמיחה של המשק, ענף ההיי-טק, ובתוך כך גם לחברות הישראליות הפועלות בארץ ובחו"ל. לצערי, הסקר מציג תופעה רחבה שמצביעה על העברת פעילות כלכלית ענפה וצעירה מחוץ לישראל. הגורמים ידועים לנו, וכך גם ההשלכות על הכלכלה ועל החברה הישראלית. אני מאמינה שהאתגר הגדול הזה יכול להביא איתו פתרונות וצמיחה וגם להשיב את האמון ואת המשקיעים, ובמיוחד את המשקיעים הזרים. פתרון יתאפשר רק תוך כדי צעדים משמעותיים, כמו שיפור תנאי המיסוי, מתן עדיפות לאומית לתחומי פיתוח וטכנולוגיה שונים, חיזוק המחקר האקדמי, שיתוף פעולה עם שחקנים בינלאומיים ועוד. תעשיית ההיי-טק הוכיחה את עצמה בעשור האחרון וממשיכה להשפיע רבות על קידום החינוך, הבריאות, הביטחון והרווחה במדינה, ועלינו להמשיך לחזק את ההמשכיות והודאות העסקית על מנת להחזיר את התעשייה לפסים של צמיחה".

עו"ד שמגר, שותף במשרד מיתר ויושב ראש ועדת עורכי הדין ורואי החשבון ב-IATI, ציין ביחס לממצאים: "במחצית הראשונה של שנת 2023 זוהה שינוי דרמטי של מעבר להתאגדות של סטארט אפים חדשים מחוץ לישראל בניגוד למגמה ששלטה במשך שנים רבות, אולם נתונים אלו שיקפו שישה חודשים בלבד. בחינה של נתוני שנת 2023 במלואה והרבעון הראשון של שנת 2024 מעידים על כך שאין המדובר בתופעה קצרת מועד אלא בהתגבשות של דפוס קבוע ולפיו כ 40% מן הסטארט אפים החדשים (כ 240 חברות בתקופה הנסקרת), פי שניים מהנתון ההיסטורי של 2022, מתאגדים מחוץ לישראל. על אף שינוי קל ברבעון הראשון של 2024 אשר מוקדם להעריך את פשרו, היקפה של התופעה משמעותי והיא משקפת מציאות אשר לאורך זמן מסיטה פעילות כלכלית מחוץ לישראל ושוחקת את המותג של ההיי-טק הישראלי. לא ניתן להתעלם מן התופעה. חובתם של קברניטי המשק לפעול על מנת לאמץ מנגנונים ותמריצים אשר ישיבו את המצב לקדמותו ויחזירו את המותג הטכנולוגי הישראלי למקומו במרכז הבמה".