מי בעל הסיכויים הגדולים לקבל מכתב פיטורים ועל אילו עובדים שומרים?

עובדים טכנולוגיים מפוטרים פחות מאחרים, והם ברמת סיכון נמוכה יותר לאבד את מקום עבודתם  לעומת אחרים. עובדים בתחום העסקי חשופים יותר לפיטורים. עובדים ותיקים, בעלי ותק של חמש שנים ומעלה, מפוטרים בשיעור נמוך יותר, ואילו עובד בעל ותק של 10 שנים ומעלה – הסיכון שלו ביחס לעובד צעיר יורד ב-70%.

כך עולה  ממחקר שמפרסם היום מכון RISE ישראל, שבדק את גורמי ההשפעה והסיכון של עובדים לאבד את מקום עבודתם. כמו כן בדק המחקר כמה זמן לוקח למפוטר למצוא  עבודה חלופית והיכן המפוטרים מצאו עבודה חדשה.

הדו"ח מנתח 168 "אירועי פיטורים" שהתרחשו בחברות היי-טק ישראליות ובמרכזי מו"פ של חברות רב-לאומיות בישראל ממרץ 2022 ועד מאי 2023, כלומר לפני המלחמה, ומתבסס בעיקרו על נתונים של יותר מ-30 אלף עובדים מהרשת החברתית לינקדאין.

נתונים נוספים: גברים הם בעלי סיכון גבוה יותר בשיעור של 10% משל נשים, ועובדים ללא השכלה אקדמית בסיכון גבוה יותר לפיטורים.

לגבי מציאת זמן עבודה – על פי המחקר, כמחצית מהמפוטרים הצליחו ל מצוא עבודה בתוך שלושה חודשים מאירוע הפיטורים, ואילו עובדים צעירים נאלצים לחפש עבודה זמן ארוך יותר. הזמן החציוני למסיימי תואר ראשון וניסיון של פחות משנתיים עומד על ממוצע של שמונה חודשים. עבור עובדים  שסיימו תואר ראשון לפני שנתיים עד חמש שנים הזמן מעט ארוך יותר (3.8 חודשים), ומחמש שנים ומעלה אין הבדלים משמעותיים. עובדים טכנולוגיים ובעלי תואר ראשון נקלטים מהר יותר בשוק: זמן ממוצע של שלושה עד ארבעה חדשים. נתון מעניין נוסף: בוגרי מכללות מוצאים עבודה מהר יותר מבוגרי אוניברסיטאות.

המחקר בדק גם את שיעור הנטישה של מפוטרים, והעלה ממצא שלפיו 84% מהמפוטרים נשארו בענף. לעומת זאת, עובדי תפעול הם בעלי סיכוי נמוך להישאר בענף. 74% אחוזים מהמפוטרים בחברות רב-לאומיות נקלטו בחברות מקומיות, ואחוז ניכר עבר לחברות קטנות. אולם למרות המגמה הזו, המחקר מצביע על כך, שמסתמנת תנועה של עובדים אל חברות רב-לאומיות, כי שם היקף הפיטורים היה גדול יותר.

לדברי ד"ר אסף פתיר, הכלכלן הראשי של מכון RISE, "על אף שמדובר בתופעה מאתגרת עבור עובדים רבים, חלק ניכר מהמפוטרים מוצאים עבודה בתוך מספר חודשים ורובם נשארים בהיי-טק".   עוד אמר פתיר, כי "המחקר מראה שההיי-טק מפגין נאמנות לעובדים ותיקים, והוסיף, כי "התמונה שעולה ממחקר זה היא מורכבת – מצד אחד הוא מצביע על דינמיות של ההיי-טק הישראלי תוך חלוקה מחדש של ההון האנושי בתוכו, ומצד שני מדגיש את הפערים המשמעותיים הקיימים בין קבוצות עובדים שונות בתעשייה".