מה נבחרי הציבור עשו למען ההיי-טק בחודשים האחרונים?

מושב הקיץ של הכנסת ננעל בתחילת השבוע, למרות המחאות על כך שבימים של מלחמה וחטופים שנמצאים בעזה, הח"כים יוצאים לשלושה חודשים של פגרה. במהלך המושב נערכו דיונים שקשורים לענף ההיי-טק במסגרת שלוש ועדות: ועדת המדע והטכנולוגיה, בראשותו של ח"כ איימן עודה, ועדת המשנה שלה לבינה מלאכותית, בראשותה של ח"כ אורית פרקש הכהן, שהייתה שרת המדע, ו-ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לקידום ההיי-טק, בראשותו של ח"כ אביגדור ליברמן. על סדר היום של ישיבות הממשלה היו כמה החלטות על תקציבים לסיוע מיידי לענף, ביוזמת שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל.

ועדת המדע והטכנולוגיה הייתה מאז ומתמיד, והיא עודנה, הלובי הלא רשמי של ענף ההיי-טק, על זרועותיו השונות. מאז ה-7 באוקטובר, הדיונים בה העלו לסדר היום את האתגרים שהענף נאלץ להתמודד איתם על רקע המלחמה. הוועדה קיימה דיון על מצב ההיי-טק בצפון, שמופגז מאז ה-8 באוקטובר. בדיון זה אמרה ח"כ מטי צרפתי הרכבי, מ"מית יו"ר הוועדה, שניהלה אותו: "מדינת ישראל כשלה בהגנה על אזרחיה והפקירה שני חבלי ארץ – בצפון ובדרום. הישובים ריקים ויש בהם רק כוחות צבא. זה מצב של קריסה כלכלית וחברתית, תוך תחושת אי ודאות וחשש שאזרחים ועסקים לא ירצו לחזור". הוועדה קיימה דיון גם על מצב הענף בדרום, בדגש על שילוב החברה הערבית בו.

יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, ח"כ איימן עודה. צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

דיון מעניין עסק בהשפעות של הרשתות החברתיות על ההסתה והשיח האלים בחברה הערבית, עם דגש על טיקטוק, שעל פי מה שעלה בו, היא אחת מהזירות הפעילות של ארגוני הפשע בחברה זו, שאחראים על חלק ניכר ממעשי האלימות והרצח בה. רשויות החוק לא ממהרות לנטר את ראשי הפשע, מסיבות שאינן בהכרח מבצעיות, אלא קשורות בזהותו של השר הממונה על המשטרה.

גם כאן: הבינה המלאכותית במרכז

ללא ספק, הנושא הדומיננטי מבין נושאי הטכנולוגיה וההיי-טק שנדונו במושב זה היה מהפכת הבינה המלאכותית. ועדת המשנה לבינה מלאכותית קיימה שורה של דיונים מרתקים, בהשתתפות אנשי מקצוע, מומחי AI, נציגי חברות, נציגי ממשלה וח"כים. הדיונים שעסקו בזוויות השונות של מהפכת הבינה המלאכותית, בין היתר במרוץ הגלובלי בעולם התשתיות שעליהן מפתחים את כלי ה-AI.

ח"כ אורית פרקש הכהן, יו"רית ועדת המשנה לבינה מלאכותית. צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מהדיונים בוועדת המשנה עלה שישראל ממוקמת גבוה ברשימת החברות שמפתחות ומיישמות כלי AI, אבל מידרדרת בצורה עקבית במדד המדינות שמשקיעות בתשתיות מחשוב ומחקר – אלה שמאפשרים את המשך הפיתוח של אותם כלים. הפיגור מתחיל בתחומי המחקר, בגלל מחסור במשאבים ובתקציבים, שלא מאפשר להגדיל את מספר החוקרים, וגם לאלה שכבר קיימים אין תשתיות מחקר מספיקות, אין מעבדות, ובעקבות המלחמה והחרם האקדמי שהתפתח בעקבותיה, אין להם גם גישה לתשתיות מחשוב שונות בעולם.

דיון נוסף עסק בהשפעת ה-AI על כוח העבודה. היו"רית, ח"כ פרקש הכהן, ציינה את שתי הגישות הקיימות לכך: האחת, הפסימית, שקובעת שהבינה המלאכותית תוציא עובדים רבים משוק העבודה ושהמדינה תצטרך לשלם להם דמי אבטלה, והשנייה, המקלה, שלפיה ה-AI תסייע לבעלי תפקידים ותייצר מקצועות חדשים. בדיון התברר שאין בישראל היערכות לאף אחת מהגישות האלה.

בסוף מושב הקיץ הוקמה בכנסת שדולה למען הבינה המלאכותית, בראשותם של הח"כים בועז טופורובסקי ומיכל שיר, וחברים בה ח"כים מסיעות שונות, וכן נציגים מהתעשייה. הדוברים בדיון הראשון של השדולה ציינו כי על הממשלה להעמיד את הנושא בסדר עדיפות עליון, כדי להאיץ הכנת תשתיות שיאפשרו לישראל לא להימצא מאחור במרוץ הטכנולוגי העולמי.

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל. צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הציפייה של ההיי-טק: גידול ניכר בתקציב המיועד לענף

השרה גמליאל, שהחליפה לפני חודשים אחדים את אופיר אקוניס, שמונה לקונסול בניו יורק, הצהירה על תוכנית בתחום הבינה המלאכותית והקימה אגף מיוחד במשרדה לנושא. זאת, לצד גיוס משאבים ותקציבים כדי לסייע לענף, בעיקר דרך רשות החדשנות, לאחר שהיא הבינה שהמשבר בהיי-טק הוא אמיתי, ואם הממשלה לא תתעשת – הוא עלול להיות חמור הרבה יותר.

בכירי הענף אומרים שהתוכניות והכוונות נכונות, אבל ללא שינוי תפיסה מצד הממשלה, על ידי הגדלת משאבים, מדינת ישראל לא תוכל לשקם את עצמה ביום שאחרי המלחמה

עוד פעולה מבורכת של גמליאל היא חידוש של ועדת השרים לענייני מדע וטכנולוגיה, שלא התכנסה זמן רב. הוועדה אישרה תקציבים למלחמה בחרם האקדמי, וכן מסלולי השקעה של רשות החדשנות לסיוע לחברות ההיי-טק במסגרות השונות. בין היתר אושר תקציב לקרן יוזמה, שתמריץ השקעת של גופים מוסדיים בהיי-טק.

יו"ר ועדת המשנה להיי-טק, ח"כ אביגדור ליברמן. צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

נושא שילוב המוסדיים נדון גם בוועדת המשנה להיי-טק בראשות ח"כ ליברמן. נציגי התעשייה ויזמים אמרו שם שעל הממשלה לשפוך הרבה יותר תקציבים כדי למנוע משבר חמור יותר, שישפיע על כל המשק. ח"כ ליברמן אמר שכניסת המוסדיים היא חשובה, והציע כמה רעיונות כדי לסייע להם להשתלב, וכדי להתגבר על חסמים שמונעים מהם השקעה רחבה יותר בענף.

השורה התחתונה: הקו המשותף בין הדיונים והוועדות שעסקו במושב הקיץ של הכנסת בענף ההיי-טק הוא הציפייה, שלא לומר הדרישה, שבתקציב המדינה הבא, התקציב המוקדש לחדשנות ולטכנולוגיה יגדל בשיעור ניכר – בין אם מדובר בתקציב משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, בתקציב רשות החדשנות ובתקציבי החדשנות שקיימים במשרדי הממשלה השונים. גמליאל פועלת בימים אלה מול פקידי האוצר כדי לייצר תשתית תקציבית קבועה, שתחייב, החל מהשנה הבאה, הפנייה של 0.8% מתקציב הממשלה לחדשנות ולהיי-טק.

בכירי הענף אומרים שהתוכניות והכוונות נכונות, אבל ללא שינוי תפיסה מצד הממשלה, על ידי הגדלת משאבים, מדינת ישראל לא תוכל לשקם את עצמה ביום שאחרי המלחמה. בינתיים, הח"כים יצאו לפגרה והשאירו את הדיונים בנושא הזה לאחרי החגים.