פיקוד העורף ישלח הודעות חירום לניידים – בלא אפליקציה

ברקע הכוננות ולקראת מתקפה של איראן ושלוחותיה, ובראשן, חיזבאללה – פיקוד העורף יפעיל את מערכת "מסר אישי", שתשלח התרעות לטלפונים ניידים של אזרחי ישראל השוהים בתא שטח מסוים, גם אם לא הורידו את האפליקציה של פיקוד העורף.

ההודעה תתקבל בטלפונים הניידים גם בלא קליטה סלולרית ובלא קליטת GPS.

בהינתן ההחלטה, פיקוד העורף ישלח את ההתרעה לטלפונים שנמצאים בתא שטח מסוים. ההתרעה תקפוץ על המסך, לצד חיווי וצליל חזק וייחודי, ויהיה בה פירוט של הנחיות התגוננות.

ההודעות תישלחנה באמצעות טכנולוגיית Cell Broadcast (שידור תאי) על גבי הרשת הסלולרית. כך הן יוכלו להישלח גם אם יהיו שיבושי GPS, או שלא תהיה קליטת אינטרנט, או שהטלפון יהיה במצב שקט.

שידור תאי היא טכנולוגיה סלולרית, המאפשרת לשלוח הודעה למנויים רבים בו-זמנית, כאשר הם נמצאים באזור הכיסוי של אותו תא שטח סלולרי. הטכנולוגיה עובדת ברמה הבסיסית של רשת הסלולר והיא ותיקה מאוד, משנות ה-80' של המאה הקודמת.

הודעות חירום כאלו יוכלו להישלח במצבי חירום שונים, במקרה של ירי טילים או במקרה של רעידת אדמה. בעולם, המערכת פועלת בכמה מדינות כחלק ממערכות התרעה לאומיות. כך, בארה"ב נעשה שימוש בטכנולוגיה זו מ-2006 – להודעות חירום על מזג אוויר קיצוני, חטיפת ילדים ואירועי חומרים מסוכנים. בעקבות סדרת פיגועי טרור שאירעה בבריטניה ב-2005, הוחלט על הקמת מערכת שכזו בממלכת האי. זאת, כי לאחר הפיגועים בלונדון, מיליוני אזרחים באזורים אלה, כמו גם כוחות ההצלה שפעלו באזור, לא הצליחו לקיים שיחות או לשלוח מסרונים – כי רשתות הסלולר קרסו.

לא ברור מתי ובאילו מקרים יוחלט להפעיל את ההתרעה. המערכת לא תחליף אמצעי התרעה אחרים, דוגמת אזעקות והתרעות מאפליקציית פיקוד העורף.

לגבי החשש לפגיעה בפרטיות אזרחי המדינה, הסבירו גורמים לאנשים ומחשבים, כי כיוון שמשלוח ההתרעות נעשה על בסיס מיקום האנטנה הסלולרית, אין לצה"ל יכולת לקבל מידע על בעלי הטלפונים הניידים. לצד החיוב, ציינו כי יתרון המערכת הוא בהגעה מהירה להיקף נרחב מאוד של האוכלוסייה בלא תלות במצב התקשורת, או בהורדת אפליקציות.

רבותיי ההיסטוריה חוזרת

ב-2011 מבקר המדינה דאז, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס ז"ל, קבע, כי קיימים ליקויים רבים במערכות השו"ב של פיקוד העורף, הפוגעים בתפקודה. הליקויים הם בקישור בין מערכות IT מרכזיות, לרבות ממשקים, למערכות השו"ב של גורמי ההצלה האחרים, כמו גם הטמעה בלתי מספקת של המערכות הקיימות".

באותה שנה אמר סא"ל גיל הופמן, ראש מחלקת התקשוב (מנמ"ר) של פיקוד העורף, לאנשים ומחשבים: "אנחנו רוצים לספק את ההתרעה על אירועים ביטחוניים בכמה ערוצים… הגדלנו את כמות הצופרים במדינה ל-3,000… מטרתנו להשבית את המדינה כמה שפחות… נפעיל משלוח התרעה בסלולר שלא באמצעות SMS. המטרה שלנו בכך היא להשתמש בתווך הסלולרי מבלי להיתקע בצווארי הבקבוק שהוא יוצר. אנחנו נעזרים בטכנולוגית CB, שמדלגת על כל מערכי התוכן, הבילינג והעיבוד של הסלולר. אנחנו יכולים להוציא באמצעותה הודעות לציבור, גם אם הרשת הסלולרית קורסת, כי המערכת מחוברת ישירות לתאים הסלולריים". אלא שלפי דיווחים שונים, יותר ממחצית (55%) מהאזרחים לא קיבלו את ההודעות, זאת בשל סיבות שונות, בהן חוסר תאימות של מכשירי הסלולר ומוכנות חלקית של רשתות הסלולר בארץ.

ביולי 2014 הפעיל פיקוד העורף את המערכת באופן רשמי במהלך מבצע "צוק איתן". ב-2016 הודיע צה"ל, כי לאור קשיים טכניים שהתגלו במהלך התרגולים, השימוש בשידור תאי נזנח לטובת אפליקציה לסלולרי.

ב-2022, גבירותיי ורבותיי, מהפך: פיקוד העורף חזר לעשות שימוש במערכת, אולם רק לשם משלוח הנחיות לאוכלוסייה הנמצאת באזור סכנה (כגון אסון טבע) ולא למתן התרעה בזמן אמת.

בדיוק לפני חמש שנים, בקיץ 2019, פרסמנו אודות מאמר שכתב האלוף תמיר ידעי, מפקד פיקוד העורף אז. להלן פנינים ממנו: "עד 2017 הפיקוד החמיץ את הפוטנציאל שב-IT… הפיקוד יכול להתבסס במידה רבה מאוד על רשתות תקשורת, מאגרי מידע, חיישנים ומשאבים ואמצעים שזמינים ממילא במרחב הלחימה שלו… אבל, ככל שעמדנו על הפוטנציאל, במסגרת בדיקה שעשינו, כך חשנו את גודל ההחמצה עד כה".

האם זו הייתה ההחמצה האחרונה? לחמינאי הפתרונים.