כיצד ה-IT מסייע לנמל חיפה להיערך להתקפות מצפון ומאיראן?

נמל חיפה הוא בין התשתיות הקריטיות של ישראל, והאיומים עליו רבים גם בעתות שגרה, ובוודאי בימים אלה של חירום. החיזבאללה "שם עליו עין", והוכחה לכך קיבלנו לפני כחודש וחצי, כאשר ארגון הטרור פרסם צילומים מכטב"מ שלו שטס מעל שמי מפרץ חיפה וצילם אותו ממעל, כולל את הנמל.

מאז תחילת המלחמה, ובפרט לאור האיומים של איראן והחיזבאללה בנקמה על החיסולים שאירעו בשבוע שעבר, מובעים חששות האם התשתיות הקריטיות של ישראל ערוכות למתקפות פיזיות ולמתקפות סייבר עליהן, בניסיון של האויבים שלנו לפגוע בכלכלה ובציבור הישראליים. בכל הקשור לנמל חיפה, אפשר להיות רגועים – לפחות לפי רון גסטר, סמנכ"ל מערכות המידע החדש של הנמל. גסטר אמר בראיון לאנשים ומחשבים כי "אנחנו ערוכים לכל תרחיש – הן ברמת הסייבר ומערכות המחשוב, והן ברמה הפיזית. בין היתר, ביצענו לא מכבר תרחיש עלטה, שבמסגרתו תרגלנו מצב שבו לא יהיה לנו חשמל, וניתן יהיה לממש המשכיות עסקית בנמל ולבצע חלק מהעבודות ידנית – באופן מוגבל, עד כמה שעבודה ללא מערכות מחשוב מאפשרת".

"בהיבט של הגנה מפני סייבר", ציין, "על אף שאנחנו כיום חברה פרטית, אנחנו כפופים למערך הסייבר הלאומי, ופועלים באופן צמוד אתו ובהתאם להנחיות שלו".

נמל חיפה. צילום: ליאור פתאל

נמל חיפה הוא אחד הנמלים המרכזיים בישראל. הוא משמש כשער יציאה לאוניות נוסעים, ובנוסף מתפקד כנמל סחורות ומטענים. מועסקים בו כ-750 עובדים. בינואר אשתקד הושלם תהליך ההפרטה של הנמל, ובמכרז זכתה הקבוצה הישראלית-הודית אדני-גדות. מנכ"ל הנמל הוא אודי שרון ויו"ר הדירקטוריון שלו הוא ד"ר רון מלכא, בעבר מנכ"ל משרד הכלכלה ושגריר ישראל בהודו.

גסטר מונה לתפקיד לפני כשלושה חודשים, כשמאחוריו 25 שנות ותק וניסיון בתפקידי ניהול בכירים בשורה ארוכה של חברות במשק, ביניהן סימנס, לומניס ומיטרלי. בראיון הוא מספר כיצד ה-IT מאפשר ואף מסייע לנמל חיפה למלא את ייעודו ולאנשי הנמל לבצע את המשימות שלהם.

מה הביא אותך לתפקיד המורכב הזה, לאחר שנים רבות של ותק?
גסטר: "הגעתי לתפקיד בעקבת פנייה שקיבלתי. זיהיתי אתגר מעניין, וזה דבר שתמיד חיפשתי, בכל התפקידים שלי. נמל חיפה נמצא בתקופה מעניינת. בעקבות ההפרטה החליט המנכ"ל לשדרג את מעמד מערכות המידע ולהפוך את זה לאגף, שאני עומד בראשו. מעבר לזה, עם כניסתי לתפקיד, הנמל עמד בפני אתגר חדש מבחינת התפעול שלו: טיפול בכלי הרכב שמיובאים מחו"ל, שבעבר הגיעו לנמל אילת וכיום לא יכולים להגיע לשם, בגלל המלחמה. זה סוג של תהליכים שלא הכרנו בעבר, והאגף שלי נותן את התמיכה והכלים הטכנולוגיים כדי להיערך לזה. בנוסף, בעתיד, הנמל אמור לקלוט לשטחו את ממגורות דגון – מסוף הגרעינים והתבואה הראשי, שיעבור מהמקום ההיסטורי שבו הוא נמצא כיום, וגם זה מחייב היערכות שלנו".

מהי הסביבה התפעולית, ה-OT, שלכם, ואיך היא מתממשקת ל-IT?
"הממשקים עם הלקוחות נעשים בעזרת מערכת של נמלי ישראל, שממנה אנחנו מקבלים את כל המידע על התעבורה הצפויה בנמל. בנוסף, יש לנו מערכת לתפעול טרמינלים (TOS) של נאוויס ומערכת לניהול שערים (GOS) של קאמקו. כמו כן, יש לנו מערכות מסרים מול המערכות של נמלי ישראל ומערכת ביליניג מבית קומטק.

בעקרון, קיימת אצלנו הפרדה בין ה-OT ל-IT, אבל אנחנו, כאגף, נותנים את התמיכה הנדרשת לשתי הסביבות. טכנאים שלנו נמצאים ברציפים ומסייעים בכל מה שאפשר".

ספר בקצת יותר הרחבה על האתגרים שאיתם אתה מתמודד.
"האתגר הראשון הוא לייצב את הסביבה התפעולית ולהדק את אבטחת המידע. אנחנו מצויים בתהליכים מתקדמים של הקשחת סביבות העבודה, כדי להיות ערוכים לכל תרחיש. הנמל הוא יעד למתקפות כל הזמן, ולא רק בעתות מלחמה, ואנחנו עושים כל מאמץ על מנת להגן עליו.

האתגר השני הוא ארגון מחדש של האגף שאני עומד בראשו. זה כולל טיפול בצוות שלי, שמונה 30 עובדים. לחלקם יש הסכמים קיבוציים שדורשים התאמות, כי הנמל הוא כעת חברה פרטית. זה אתגר, משום שיש פה עובדים עם ידע אדיר.

המשימה הנוספת היא חדשנות. בכל מקום שבו עבדתי, תמיד חיפשתי את הערך המוסף, ובמסגרת זו אנחנו מקיימים מגעים עם לא מעט סטארט-אפים, שמציעים לנו פתרונות לתהליכים קיימים ולתהליכים עתידיים, וזה מאוד מאתגר וחשוב".

מה לגבי מעבר לענן?
"אנחנו בוחנים את הנושא מזוויות שונות. כנראה שבקרוב נעבור לענן 365 של מיקרוסופט. כרגע אנחנו עדיין עובדים עם מודל הרישוי שלהם, וגם בודקים את ענן הנימבוס הממשלתי. בינתיים, הכול מצוי בשלבים התחלתיים בלבד, אבל ללא ספק, הענן יהיה חלק מהפעילות שלנו בעתיד".

ומה לגבי בינה מלאכותית?
"אנחנו מקבלים פניות רבות מהלקוחות הפנימיים שלנו לפעול בעולם הזה, ועושים לא מעט פיילוטים. אנחנו בוחנים בימים אלה את ה-Copilot של מיקרוסופט. אנחנו בודקים כל דבר בזהירות, אבל אין ספק שנהיה גם שם".