עקב המחסור במומחי AI: המדינה תסייע במימון ייבוא חוקרים מחו"ל

בעקבות המחסור החמור בחוקרים לתחום החם של הבינה המלאכותית, רשות החדשנות תסייע בגיוס חוקרים בתחום ה-AI, כדי שיבואו לעבוד בישראל ולסייע לחברות לממש את הפוטנציאל הקיים.

לצורך כך, רשות החדשנות מפרסמת "קול קורא" לתוכנית חדשה, שנועדה לייבא חוקרים מומחים מחו"ל, בתקציב כולל של 10 מיליון שקלים. מדובר בחוקרים בעלי תארים אקדמיים ובעלי ניסיון מעשי, שישובצו בחברות היי-טק ובמעבדות מחקר. החברות שיגישו הצעות, יצטרכו להוכיח שיש ביכולתן לקלוט את החוקרים ואת בני משפחותיהם. המימון הוא בין 50% ל-70% לתקופה של 24 חודשים.

הטריגר לשכנע את אותם חוקרים הוא המוניטין שיש לישראל בעולם בתחום הבינה המלאכותית,. יצוין, כי אמנם "הקול הקורא" מציין חוקרים לא ישראלים, תושבי מדינות זרות, אולם באופן עקרוני יכולים להגיש בקשות לרשות גם גופים שעוסקים בהחזרת מדענים לישראל.

מצוקת החוקרים בבינה מלאכותית נדונה בשורה של דיונים שנערכו באחרונה הן במשרד המדע והחדשנות והן בוועדת המשנה לבינה מלאכותית בכנסת, בראשותה של חברת הכנסת אורית פרקש הכהן. בדיונים אלו הוצגו נתונים על המחסור בארץ, הנובע ממיעוט סטודנטים שלומדים את התחום. בין היתר נמסר, כי בישראל יש רק 100 בוגרי תואר שלישי בתחום מדעי המחשב, בעוד שהדרישה של התעשייה היא פי כמה וכמה. הסיבות לכך הן העדר משאבים – הן פיסיים והן טכנולוגיים – שמאפשרים לחוקרים להתקדם ולעבוד, קושי בהשגת משאבי מחשב בעולם ומצבה הבינלאומי של ישראל בעולם עקב מלחמת "חרבות ברזל".

בדיון הראשון שנערך בנושא אמרה חברת הכנסת פרקש הכהן, כי "מדינות העולם בונות תשתית לעצמאות טכנולוגית כדי לקדם את תחום הבינה המלאכותית אצלן, וישראל משתרכת מאחור, ללא כל תוכנית ליום שאחרי". באותו דיון השתתף יזם ההיי-טק מייקל אייזנברג, המשמש כשותף כללי בקרן הון-הסיכון אייזנברג, ואמר, כי "הטיפול הממשלתי בכל נושא הבינה המלאכותית הוא חובבני מאוד. יש הרבה מאוד דיונים על גבי דיונים, תוכניות מפוזרות בכל מקום – אבל אין כלל ביצוע. אי אפשר להמשיך עם החובבנות הזאת".

כל הדוברים האחרים שהשתתפו בדיונים ציינו, כי ישראל ממוצבת כיום במקום גבוה מאוד מבחינת מספר החברות שמפתחות פתרונות לבינה מלאכותית, אולם הישגים אלו עלולים להישחק אם לא יהיו מספיק מומחים וחוקרים שיאיישו את עמדות הפיתוח והתכנון בישראל.