יהודי לא צריך לאפשר הפצת ביטוי שנאה נגד יהודים

קשה, בוודאי כישראלי וכבן לעם היהודי, שלא לתהות על קנקנה של ההחלטה השנויה במחלוקת שקיבלה אתמול (ד') המועצה המייעצת למטא, שלפיה הביטוי "מהנהר לים" ("From the river to the sea"), שההמשך שלו הוא "פלסטין תהיה חופשיה" או "תשוחרר" ("Palestine will be free"), הוא לא דיבור שנאה. יותר נכון, לא מפר את הכללים של מטא, שאוסרים על דיבור שנאה.

חברי ה-Oversight Board של ענקית המדיה החברתית כתבו בהחלטתם טיעון כבד משקל: "יש לביטוי הזה משמעויות רבות, ואנשים משתמשים בו בדרכים שונות ועם כוונות שונות". לכן, לדברי רובם (היה מיעוט מבין 21 חברי המועצה שחשב אחרת), הוא לא עונה, לכשעצמו, על ההגדרה של דיבור שנאה.

התגובות להחלטה בצד הפרו-ישראלי היו סוערות, ונעו בין הגדרתה כ-"מקוממת" לטענה שיהודים ופרו-ישראלים עלולים לחוש מעתה "לא בטוחים ואף מנודים" בפלטפורמות של מטא – פייסבוק, אינסטגרם ות'רדס. מהצד הפרו-פלסטיני לא הגיעו תגובות מיוחדות להחלטה, אולם שם, מן הסתם, מרוצים ממנה.

חופש הביטוי מול שנאה

בוויכוח האם השימוש בביטוי "מהנהר לים פלסטין תשוחרר" לגיטימי עולות שתי סוגיות חשובות: חופש הביטוי וההשלכות של הגבלתו אל מול שנאה וההשלכות שלה. מצד אחד, השימוש בביטוי הזה נסק בתחילת המלחמה – מכ-2,000 לכ-82 אלף אזכורים במחצית השנה שאחרי ה-7 באוקטובר. מה גם שלא אחת עולה טענה שלפיה הביטוי הוא יותר הבעה של דאגה למצב הפלסטינים ודרישה שהם יקבלו זכויות שוות מאשר אנטישמיות וקריאה למחיקת ישראל. לכן, הגבלת השימוש בו היא הגבלה של חופש הביטוי.

אלא שהחלטת המועצה המייעצת למטא כוללת הערה שלפיה צריך להתייחס להקשר. אז הנה אני מתייחס להקשר: באופן כללי, פעמים רבות, הביטוי הזה נאמר, בהפגנות וברשתות החברתיות, יחד עם אנטישמיות ואמירות (נוספות) שקוראות למחיקת ישראל, ועל ידי אנטישמים וארגונים ואנשים שקוראים למחיקת ישראל, במפורש או הלכה למעשה, גם בלי הביטוי הזה. כמו כן, קשה שלא להצביע על כך שהוא פופולרי בתקופה שבה יש ברחבי העולם עלייה תלולה באנטישמיות ובתקריות אנטישמיות. ועדיין, הרשתות החברתיות משאירות את התוכן שכולל את הביטוי ולא מוחקות אותו.

הכול מתחיל ונגמר בכסף

נשאלת השאלה: למה? ובאופן כללי, מדוע הן מאפשרות ביטויי שנאה – נגד יהודים ואחרים? למה הן מאפשרות, או לא מורידות מספיק, פוסטים ותגובות שתומכים בטרור נגד ישראל, ולעתים אף מביעים תמיכה בחמאס? הרי המדיניות שלהן, כולל של מטא, אוסרת על זה. התשובה לכך היא כלכלית: שיח שנאה, כמו גם פייק ניוז, דיסאינפורמציה ועוד רעות חולות, מביאים איתם יותר מעורבות של הגולשים, שמניבה לרשתות החברתיות יותר רווח.

מטא מנוהלת על ידי יהודי – מארק צוקרברג, ואני מצפה מיהודים להיות רגישים יותר לאנטישמיות ובכלל לשיח שנאה, גם כשהיא באה לידי ביטוי בפלטפורמות שהוא מנהל. למרבה הצער, זה נראה שבמקרה הטוב, זה מעניין את צוקרברג פחות מהשיקול הכספי

מטא צריכה עכשיו להחליט האם לקבל את ההחלטה של המועצה, שהיא לא מחייבת ובגדר המלצה בלבד, או לא. יש להניח שהיא אכן תקבל אותה, בגלל השיקול של הרווח. גם אם היא תעטוף אותה בטיעונים של תמיכה בחופש הביטוי, או לא תודיע על החלטה זו או אחרת כדי לא לעורר עליה ביקורת, אבל תאפשר בכך את המשך השימוש בביטוי – עדיין, הרבה יותר מסביר שזה יהיה השיקול המרכזי שלה.

המועצה המייעצת למטא: "זה לא ביטוי שנאה". צילום: ShutterStock

התקווה שמטא תתעלה מעל השיקול הכלכלי ותשים כשיקול מרכזי את הטענה המוצדקת שביטוי שקורא ל-"שחרור" כל פלסטין מהנהר ועד לים משמעותו מחיקת ישראל, המדינה היחידה של העם היהודי, ובשל כך מהווה אנטישמיות והפרה של כללי הקהילה שלה שקשורים לשיח שנאה – היא תקוות שווא. חברות המדיה החברתית הן חברות ציניות במיוחד, במובן הרע של המילה, ועל אף שהן מבינות את ההשפעות השליליות שלהן על השיח – הן מאפשרות אותן, בגלל שיקולי רווח. לא נראה שמטא תשנה זאת דווקא עכשיו, משום שמספר המשתמשים הפרו-פלסטינים בפלטפורמות שלה גדול בהרבה מזה של המשתמשים הפרו-ישראלים. וקבוצה גדולה יותר של משתמשים היא קבוצה שרואה יותר פרסומות ומכניסה לחברה יותר רווח.

מטא מנוהלת על ידי יהודי – מארק צוקרברג, ואני מצפה מיהודים להיות רגישים יותר לאנטישמיות ובכלל לשיח שנאה, גם כשהיא באה לידי ביטוי בפלטפורמות שהם מנהלים. למרבה הצער, נראה שבמקרה הטוב, זה מעניין את צוקרברג פחות מהשיקול הכספי. צוקרברג והחברה שלו עושים מעט מדי צעדים כדי למגר את האנטישמיות ושיח השנאה בפלטפורמות שלהם. לכן, ובגלל האפטיות, במקרה הטוב, של רבות מהרשתות החברתיות האחרות, נראה ששום דבר משמעותי לא ישתנה בנושא בעתיד הקרוב – לא במטא ולא במדיה החברתית בכלל. הרווח עדיין יהיה חשוב להן יותר מאשר כל שיקול אחר, ואנחנו נמשיך לצרוך בהן פייק ניוז, להתפלג ולשנוא האחד את השני בגלל זה.