הטכנולוגיה בחינוך היא מרכזית – אבל לא מחליפה אסטרטגיה

"במהלך שירותי בצה"ל במשך 35 שנה הבנתי שהטכנולוגיה בתחום החינוך ובכלל היא רכיב מרכזי, אבל לא מחליפה אסטרטגיה כוללת לקידום מערכת החינוך", כך אמר האלוף (מיל') יוסי בידץ, מנכ"ל מטח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית), המציין בימים אלו שש שנים לכהונתו.

תפקידו האחרון של בידץ בצה"ל היה מפקד המכללה לביטחון לאומי, ולפני כן כיהן בתפקידי פיקוד שונים, ביניהם ראש חטיבת המחקר באמ"ן, כולל בתקופת מלחמת לבנון השנייה.

בראיון לאנשים ומחשבים התייחס בידץ לשאלה האם מערכת החינוך ערוכה לתרחיש של התלקחות אזורית, שיחייב סגירת מרבית בתי הספר ומעבר ללימוד מרחוק? ועל כך השיב שב-מטח נערכו לקראת תרחיש כזה, עם כלים ופתרונות של למידה היברידית ותוכניות לימודים ייעודיות. "אבל ברמה הארצית", הרחיב, "יש חוסר בהירות מבחינת מדיניות לחירום, ועד היום טרם נערכו פגישות של הפקת לקחים מהשנה החולפת".

מלכ"ר שפועל לטובת חדשנות ומינוף מערכת החינוך בארץ. מטח

כיום ברור לכולם שתוכניות הלימוד, הכלים ומערכות שאיפשרו את הלמידה ההיברידית, היו הפתרון שסייע לילדים מאזורי העימות בדרום ובצפון. באופן כללי בידץ מסכים שיש פערים בין הפוטנציאל של הטכנולוגיה לבין המציאות בחלק גדול מבתי הספר בארץ.

"האתגר המרכזי הוא חוסר יציבות פוליטית, שמביאה לתחלופה מהירה של שרי ומנכ"לי חינוך. מה שמקשה לגבש תפישה אסטרטגית. ולכן נדרשת הנהגה יציבה, שתעסוק בגיבוש אסטרטגיה רלוונטית למערכת החינוך במדינת ישראל", הסביר. "אבל, אם רוצים להסתכל על חצי הכוס המלאה, אפשר לומר בהחלט שבמערכת החינוך יש כבר איים של חדשנות, בתי ספר שכבר מיישמים את הלמידה היברידית, בעזרת כלים, תוכניות לימודים ופרויקטים ש-מטח מספקת למערכת החינוך, כאשר המוטו הוא החיבור בין טכנולוגיה לחינוך ולחדשנות פדגוגית".

אתה סוגר שש שנים בתפקיד. מה היו האתגרים שהתמודדתם איתם בתקופה זו?
"היו מספר אתגרים כמו הקורונה, ששינתה לזמן מסוים את ההרגלים במערכת החינוך. אחרי הקורונה התמודדנו עם המאבק על דמותה של החברה הישראלית, כולל האירועים שהיו בשנת 2023, וכמובן – השנה האחרונה בצל המלחמה. אתגר אדיר נוסף עימו מתמודד מטח הוא הפצעתה של הבינה המלאכותית והשפעתה הפוטנציאלית על עולם החינוך".

הכל קשור בהכל?
"בוודאי. הכול קשור בהכל ובמיוחד בחינוך, שדרכו חשוב מאוד לנסות לשנות ולהשפיע. בהקשר זה, מבקש להדגיש כי היעדים של מטח, מעבר לחינוך לערכים של מדינה יהודית דמוקרטית, הם גם צמצום הפערים החברתיים, באמצעות למידה היברידית מבוססת טכנולוגיה, המאפשרת שיוויון הזדמנויות לילדי הפריפריה, דבר שהוכיח את עצמו גם לאורך השנה האחרונה".

איך השפיעה הקורונה על מערכת החינוך ומה היא שינתה?
"בתקופת הקורונה שופרו התשתיות בבתי הספר ותוגברו התוכניות הווירטואליות, שחלקן איפשרו את המודל של לימוד אישי יותר, פרסונליזציה. היתרון הגדול ביותר הוא העובדה שהכלים והפתרונות שפותחו בקורונה קיימים גם היום וממשיכים הלאה".

תן דוגמה.
"אחת התוכניות היפות שפיתחנו, לדעתי, היא 'עבריתנא', המתמודדת עם קושי של ילדים בחברה הערבית לשלוט בשפה העברית, וזאת מהרבה סיבות. לצורך כך, פיתחנו תוכנית שמאפשרת ללמוד עברית בקבוצות קטנות, מלוות בכלים טכנולוגים ומונחות על ידי סטודנט הדובר עברית רהוטה, שהוכשר על ידי מטח. כך, כל תלמיד שבדרך כלל שותק בכיתה הגדולה, יכול לדבר עברית במשך דקות ארוכות בשבוע. הפתרונות שלנו מאפשרים 'טיפול חינוכי משולש': סביבת למידה היברידית (עם כלים דיגיטליים המשלבים לימוד פיזי ו-וירטואלי), פיתוח מקצועי של מורים, ולמידה וירטואלית מרחוק. גישה זו מאפשרת גם את הרחבת האוריינות הדיגיטלית של המורים והתלמידים, הרלוונטית מאד לתקופה זו".

לגבי החדשנות בחינוך – עדיין פוגשים מציאות עגומה במערכת החינוך כפי שהיא מתבטאת בשטח. איך אתה מסביר את זה?
"תפקידו של גוף כמו שלנו, כמלכ"ר, הוא לזהות 'כאבים' וצרכים במערכת וליצור להם פתרונות. אנו מנסים להתמקד בכך, ומשתדלים להיות רלוונטיים. אגב, התמונה אינה רק קודרת, יש הרבה מאוד יוזמות וחדשנות בשטח, הנחשפת לאנשינו המצויים ברוב בתיה"ס בארץ. ניתן למצוא אנשים מצוינים במשרד החינוך, במערכת החינוך, אבל חסרה אסטרטגיה ומדיניות מתכללת המתווה כיווני עשייה חינוכית".

איפה תפסה אתכם המלחמה?
"בספטמבר שעבר, חודש לפני המלחמה, תרגלנו מצבי חירום, לא מפני שידענו מה יקרה, אלא בגלל אווירת רוחות מלחמה. זה אפשר לנו בשבת השחורה לפתוח מייד את כל סביבות הלימוד בחינם לכלל התלמידים והמורים, ולהוציא לפועל תוכניות חירום. האתגר הגדול היה לתת מענה לאלפי הילדים והמורים שפונו, הן בעוטף והן בצפון. בנוסף, לאורך כל השנה האחרונה, חילקנו רבבות ספרי לימוד, פיתחנו מספר תוכניות וירטואליות של למידה מרחוק שאיפשרו לילדים ללמוד, למרות שלא היו במסגרות שלהם. העמדנו תכנים דיגיטליים, גייסנו מורים, וזה איפשר גם ללמד בקבוצות קטנות מרחוק. לחלק מהמורים הצמדנו יועצים, כדי לסייע להם באוריינות הדיגיטלית שלחלקם אין".

האם מערכת החינוך ערוכה למצב שבו שוב ייסגרו בתי הספר עקב התלקחות אזורית?
"אני יכול להעיד שבכל מה שקשור אלינו ולבתי הספר שאנו פועלים בהם, התאמצנו ופעלנו כדי להיערך לחירום. האם נערכה ב-משרד החינוך היערכות לקראת מצב ביטחוני שבו בתי הספר שוב יסגרו? האם יש תוכניות חירום? לי לא ידוע על כך. בנוסף, קוצצו חלק מהתקציבים ששימשו את תוכניות החירום בשנה החולפת, ולדעתי זה פוגע במוכנות הכוללת".

איפה אתם במהפיכת הבינה המלאכותית?
כבר משנת 2023 אנחנו משקיעים בפיתוח יקר בנושא של בינה מלאכותית. בימים אלו אנו עובדים עם שותפים על הקמת מעבדת בינה מלאכותית. המטרה היא להפגיש בין הטכנולוגיה לבין הצרכים והמטרה שלנו להוביל בתחום הזה. בין היתר רוצים לקדם את הערך החדשני של פרסונליזציה בתהליכי לימוד, שיהיה שיוויוני ונגיש לכלל האוכלוסייה".

אתם מלכ"ר, מה מקורות המימון שלכם?
"60 אחוז מההכנסות שלנו הם ממוצרים שאנו מפתחים עבור בתי הספר, מתקציבים שיש בידי מנהלי בתי הספר. 30 אחוזים הם תוכניות חינוכיות שאנו מפתחים ומפעילים במסגרת מכרזים של המשרד, והיתר זה פילנתרופיה. חוסר היציבות מקשה עלינו מאוד.

ב-מטח מועסקים כ-450 עובדים בכמה התמחויות מרכזיות המשולבות זו בזו: חינוך ופדגוגיה, טכנולוגיה (מו"פ ומערכות מידע), הפעלה והדרכה. עלות הפיתוח מאוד יקרה, בעוד ש-משרד החינוך מתקצב כ-20 שקל לכל תלמיד לתוכן דיגיטלי. אמנם, יש תקציבים למנהלי בתיה"ס, במסגרת תוכנית 'גפן', אבל זה עדיין לא מכסה את ההשקעה האדירה שלנו בחדשנות".

אתה אופטימי?
"אני לא משתמש במושגים של אופטימי או פסימי. אנחנו מזהים צרכים ומנסים להיות רלוונטים בתחומים שלנו, וזה חשוב לא פחות".