ספר חדש חוקר: מהו הגניוס הישראלי?

לפני 15 שנים, ב-2009, יצא לאור הספר מדינת הסטארט-אפ, שחיברו שאול זינגר ודן סינור. הספר תורגם לעשרות שפות והפך להיות רב מכר בינלאומי. בעקבותיו קיבלה מדינת ישראל את המיתוג כאומת הסטארט-אפ. בימים אלה יצא לאור, בהוצאת ידיעות ספרים, ספר נוסף של השניים, בתרגום לעברית, שנושא את השם הגניוס הישראלי. עיסוקו של הספר הוא בחוסן המפתיע, לדעת המחברים, של אומה מפולגת בעולם סוער.

בהקדמה לספר נכתב כי הוא מתאר 13 נושאים ואירועים שמאפיינים את מדינת ישראל, שדרכם מנסים המחברים להסביר "כיצד אומה קטנה של 10 מיליון בני אדם, שנלחמת על קיומה וביטחונה, שקועה במחלקות אתניות דתיות וכלכליות, מצליחה להוכיח עמידות בפני כל כך הרבה מהחוליים החברתיים שפוקדים דמוקרטיות עשירות אחרות, שחלקן לא שורדות אותם".

הגניוס הישראלי נכתב לאחר אירועי ה-7 באוקטובר, והמחברים מנסים להשיב על השאלה האם המארג הלא מובן ימשיך להתקיים גם אחרי המלחמה. הם מוכיחים מדוע, למרות הכול, תושבי ישראל נמצאים במקום גבוה במדד האושר העולמי, לעומת מדינות שתושביהן אמורים להיות שלווים יותר, ללא מלחמות.

בניגוד לספר הקודם שלהם, הגניוס הישראלי לא מתמקד רק בהיי-טק, אבל חלק מגיבורי הסיפורים הם דמויות שנמנות על אנשי הסטארט-אפ ניישן, ומהווים חלק מה-DNA שהמחברים מתארים – DNA שנראה שהוא זה שמבטיח את המשך החוסן שלנו, למרות הימים הקשים האלה.

נדב צפריר, המנכ"ל הנכנס של צ'ק פוינט. צילום: עדי לם

נדב צפריר ומיכל ברוורמן-בלומנשטיק

אחד המרואיינים הוא נדב צפריר, שב-1 בינואר ייכנס לתפקידו כמנכ"ל צ'ק פוינט. בעברו היה תא"ל (מיל') צפריר מפקד 8200 ומייסד שותף של Team8. צפריר ורעייתו שהו בארצות הברית, בעקבות הסטארט-אפ שהוא ניהל בהצלחה, אבל בשלב מסוים, כאשר הבנות שלהם התבגרו וההורים רצו שהן ישרתו בצבא, הם החליטו לעזוב את אמריקה ולחזור ארצה. המחברים כותבים שספק אם יש עוד מנהלים של חברות טק מצליחות שהיו עוזבים את העסק המצליח במדינה כלשהי בחו"ל לטובת הילדים והמחויבות למדינת ישראל.

מרואיינת אחרת, גם היא מבכירי הטק בישראל, היא מיכל ברוורמן-בלומנשטיק, מנכ"לית מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח. בפרק בספר שעוסק בה מסופר כי היא נולדה בשכונת יד אליהו תל אביב להורים בורגניים. "אבא שלי התחרה איתי בריצה, שיחק איתי שחמט ודחף אותי לקחת סיכונים", היא מספרת. בבית הספר היא נהגה להתקוטט עם בנים גדולים ממנה בשלוש שנים, ואביה עודד אותה לעשות כך.

מיכל ברוורמן-בלומנשטיק, מנכ"לית מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח. צילום: יוסי זליגר

בשירותה הסדיר בחיל האוויר, ביחידת ל"א, פגשה ברוורמן-בלומנשטיק את בעלה לעתיד, ולאחר נישואיהם השניים נסעו ללימודים בארצות הברית. ברוורמן-בלומנשטיק למדה מדעי המחשב באוניברסיטת קולומביה היוקרתית, במסלול לדוקטורט, אבל בשלב מסוים היא הפסיקה את הלימודים לטובת עבודה במגזר הפרטי. כאשר חזרה לארץ, עבדה במספר סטארט אפים, ביניהם חברת אבטחת הסייבר סאיוטה, שאחד ממייסדיה היה נפתלי בנט, לימים ראש הממשלה. אחר כך היא הייתה מנכ"לית RSA בישראל, ובעקבות שיתוף פעולה עם מיקרוסופט, סאטיה נאדלה הציע לה, עם מינויו למנכ"ל חברת הענק, להקים מרכז סייבר במטה שלה ברדמונד. ברוורמן-בלומנשטיק סירבה, ושכנעה אותו שהמקום הכי טוב לפתוח מרכז כזה הוא בישראל. כיום היא מנהלת אותו.

הגניוס הישראלי כולל 13 פרקים שפרושים על פני 251 עמודים, וקריאה בו, דווקא בימים מורכבים אלה, מלמדת שיש משהו בישראליות שלנו שנותן תקווה שבסוף יהיה טוב, אולי כי יש בנו משהו שלא קיים בכל מקום אחר שהוא בעולם

ברוורמן-בלומנשטיק דוגלת ומיישמת מתן אפשרות שווה לנשים ולגברים לנהל קריירה ומשפחה ביחד. כאשר בנו את הבניין של מיקרוסופט בהרצליה היא דרשה שיהיה שם חדר משפחה, שיכלול עמדות עבודה ואזור משחקים – כדי שהורים יכולים להביא לעבודה את ילדיהם בימי חופשות.

יריב בש, ממייסדי SpaceIL. צילום: תומר פולטין

המקרה של SpaceIL

בפרק אחר של הספר, בשם "אובר לירח", מסופר, בין היתר, סיפורו של יריב בש, ממייסדי SpaceIL, שפיתחה את בראשית – החללית הישראלית הראשונה ששוגרה לחלל, והתנפצה שם. "שלושה בחורים ישראלים שיושבים בבר ומתכננים את הסטארט-אפ הבא שלהם, שהוא לא אפליקציה או גאדג'ט, אלא חללית, לא פחות ולא יותר", מתארים המחברים את תחילת הסיפור של SpaceIL.

בש הצליח למכור את החלום לשני שותפיו, כפיר דמרי ויונתן ווינטראוב. תהליך הפיתוח היה מורכב, והמחברים מציינים שאחת הסיבות שהשלושה לקחו סיכון רב והעזו הייתה כי הם ידעו שהם לא יישארו לבד, משום שבישראל כולם מכירים את כולם. ואכן, משקיעים מפורסמים כמו מוריס קהאן סייעו להם. אמנם, בפברואר 2019 שוגרה החללית של SpaceIL והתרסקה, אבל הישגיה זכו לתשואות חובקות עולם. כיום, SpaceIL היא עמותה ללא כוונות רווח, שפועלת לקידום המדע והחינוך.

הגניוס הישראלי כולל 13 פרקים שפרושים על פני 251 עמודים, וקריאה בו, דווקא בימים מורכבים אלה, מלמדת שיש משהו בישראליות שלנו שנותן תקווה שבסוף יהיה טוב, אולי כי יש בנו משהו שלא קיים בכל מקום אחר שהוא בעולם.