"אם לא תהיה יציבות – ההיי-טק לא יוכל להמשיך להיות הקטר"

ראיונות לראש השנה הם בדרך כלל חגיגיים. יש סיכוי שנצא מהראיון הזה עם מסר חיובי?
יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים, מריאן כהן: "תמיד מחפשים משהו חיובי. התרגלנו לראות בהיי-טק סמל של תקווה, כי אומרים עלינו שאנחנו הקטר של המשק. אני לא אוהב את הביטוי הזה, אבל אם כבר, צריך להיות ברור שאם לא ייעשו פעולות שיבטיחו יציבות כלכלית וביטחונית, לא מובן מאליו שהקטר הזה ימשיך להוביל, ויביא את הכלכלה להתאוששות אחרי המלחמה".

הדו"ח האחרון של רשות החדשנות מזהיר מפני קיפאון. מה דעתך?
"הדו"ח מצייר תמונה חיובית על מצב ההיי-טק, שמוכיח שבניגוד לציפיות בתחילת המלחמה, הוא ממשיך לתפקד. אבל התפקיד שלנו, כמייצגי ציבור, הוא לשקף את התמונה המלאה, ואכן, יש בדו"ח אזהרה מפני קיפאון – הן בהשקעות והן בכוח אדם. זה לא טוב, כי קיפאון בהיי-טק משמעותו נסיגה. אפשר לשחק עם המספרים, השאלה מה רוצים להראות, אבל זה לא משנה את המציאות וצריך לראות מה עושים כדי לשנות אותה".

אז מה באמת המצב, כפי שאתה רואה אותו?
"תמיד טענתי, ואני טוען גם כיום, שצריך להסתכל על מגמות – לא כמה כסף גויס אלא לאן הוא הולך, איפה הוא מושקע. לפי הדו"ח, הכסף הושקע בעיקר בחברות הגדולות, ורק חלק קטן ממנו בסטארט-אפ הקטנים, החדשים, שהם בעצם העתיד של הענף. אם לא יסייעו להם, בעוד שלוש עד חמש שנים יהיה הרבה יותר קשה".

בתחילת המלחמה הממשלה הזרימה מיליארד שקלים לטובת חברות אלה, ושר האוצר הצהיר שגם בתקציב הנוכחי יהיה סיוע להיי-טק.
"אכן, נתנו מיליארד שקלים, אבל הכסף הזה נגמר. האם יתנו עוד הפעם? בינתיים יש רק דיבורים.

ההיי-טק הוא תמיד הפרה החולבת. יש בו 400 אלף עובדים, רובם עם שכר גבוה – אז אפשר לקחת מהם כסף. אלא שבנוסף, סומכים על ההיי-טק שהוא יוציא את המשק מהמשבר. עייפתי מלהסביר שההיי-טק הוא לא דבר שהולך מעצמו. חייבים לדאוג לו, כדי שהוא ימשיך להביא הכנסות למדינה. אז הדיבורים של בצלאל סמוטריץ' יפים, אבל בפועל לא קורה כלום, ואני לא רואה שעושים משהו מעשי בכיוון".

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ'. צילום: ShutterStock

מה עם הקיפאון בהון האנושי?
"מה שמטריד אותי יותר הוא זליגת טאלנטים לחו"ל. זאת כבר לא תופעה מקרית, אלא המספרים מדאיגים, מה גם שאין תמונת מצב אמיתית על הנתון, משום שאם עובד בחברה רב לאומית, אין כל אינדיקציה היכן הוא נמצא והאם הוא עשה רילוקיישן. אבל הוא עזב את הארץ".

מה אתם, כאיגוד שמייצג את הענף, מתכוונים לעשות לשיפור המצב?
"לצערי, כאיגוד, אין לנו כלים שיכולים לשנות דברים, או יכולות וכוחות לעשות דברים. אנחנו רק יכולים להתריע, וזה מה שאנחנו עושים. אנחנו מדברים מתוך התעשיה עצמה, והדבר הכי חשוב שאנחנו אומרים הוא שיש לייצר לחברות הצעירות אופק, להגדיל את האקו-סיסטם, שחשוב גם לחברות הוותיקות, ובעיקר להציע יציבות. בינתיים לא קיבלנו כל מסמך רשמי שנוגע לתקציב הבא. ראיתי את עיקרי התוכנית הכלכלית של האוצר – אין שם משהו שיכול לתת אופק או ביטחון, ובימים האחרונים נוספה הורדת דירוג האשראי, שבוודאי לא מסייעת".

אומרים על ההיי-טק שהוא תמיד יודע לצאת ממשברים ומלחמות. זה בטח מה שיהיה גם לאחר המלחמה הנוכחית, לא?
"זה נכון באופן כללי, אבל לאו דווקא הפעם. כל המלחמות שהיו לנו עד היום, וידענו הרבה מהן, היו קצרות. ואכן, התגברנו, גם כשחטפנו מכות קשות. המלחמה הזו נמשכת כבר שנה ואנחנו עוד לא רואים את הסוף, מה גם שרק התחלנו להתמודד עם הזירה הצפונית. מהצד השני, בעוד שלפני המלחמה היינו מפולגים ומפורקים, אחרי ה-7 באוקטובר הוכח שוב שאנחנו עם חזק וחסון, שיודע לעמוד על שלו, יודע להילחם וגם לספוג אבדות, למרבה הצער. אלא שיש דברים שלא תלויים בנו".

מה אתה שומע מהתעשייה, מהאנשים שאתה מייצג אותם?
"החברות עובדות, אבל גם הבכירים בענף מודאגים מכך שאין צמיחה. יש מחסור בכוח אדם ואני שומע הרבה דאגה גם בהקשר הזה. אלה אנשים שרוצים ונלחמים כדי לעבוד, אבל זה הולך ונעשה קשה יותר".

מה דעתך על הרעיונות שעולים לפתיחת שווקים חדשים במדינות שאוהדות אותנו?
"השתתפתי במשלחת שנסעה לסרביה ולאלבניה. הם אוהדים אותנו והציעו לנו להקים פסי ייצור במיקור-חוץ, כמו שהיה פעם באוקראינה. אנחנו, כאיגוד, וגם אני באופן אישי, לא מעודדים אף פעם מפעלים לפתוח קווי ייצור בחו"ל, כי אנחנו ציוניים. אולם, בהחלט נעזור לתעשיינים לייצר שיתופי פעולה והפעלת עובדים מקומיים. כל או כך, בסופו של דבר, הבעיות העיקריות הן כאן, ועל זה צריך לעבוד ולהילחם – ולא ללכת למדינות אחרות, גם אפ הן רוצות אותנו".

לסיום, אולי בכל זאת משהו חיובי?
"כפי שאמרתי, ה-7 באוקטובר הוכיח שאנחנו עם חזק, שיודע להתמודד. כעת אנחנו צריכים להילחם כדי שההיי-טק ימשיך להוביל את המשק, כי פשוט אין לנו ברירה אחרת. אם ההיי-טק לא יוביל את המשק – מה כן? יהיה קשה, אבל חייבים לייצר אופק, ולצערי זה כרגע מעורפל. אם המדינה אכן תיצור אופק לענף, נדע להתמודד, כמו שתמיד ידענו".