חשבון נפש

יום הכיפורים נתפס במסורת היהודית כיום של חשבון נפש עמוק – הן מול הבורא (בין אדם למקום), הן ברמה האישית-חברתית (בין אדם לחברו) והן ברמה הלאומית (או לפחות צריך להיות). מאז 1973, היום הזה מתחבר עם מלחמת יום הכיפורים, שהחלה בהפתעה מוחלטת והסתיימה בניצחון צבאי, צמיחה כלכלית משמעותית ובסופו של דבר גם הסכם שלום ראשון עם מדינה ערבית – עם מצרים.

השבוע עסקנו בחשבון נפש קרוב יותר, שקשור למלחמה הנוכחית, שכמו במלחמת יום הכיפורים החלה בהפתעה גמורה ומעלה את השאלה איך והאם נוכל להתאושש. התשובה לשאלה זו תלויה במידה רבה בחשבון הנפש שכדאי שכל אחד מאתנו, ואנחנו כחברה וכמדינה, נעשה ביום הכיפורים.

גם ביום הכיפורים הזה נשאל את עצמנו מה עשינו בשנה זו, ומה צריך לעשות כדי שנפיק באמת לקחים. במישור הצבאי-ביטחוני, השאלות עדיין באוויר, התשובות הן חלקיות ומגיעות בעיקר מהדרג הצבאי. בהיבט התקשובי של הנושא הזה, כתבנו השבוע שבניגוד לטענות שהיו בתחילת המלחמה נגד מערכות המחשוב והמידע של צה"ל, הדעה הרווחת כיום היא שהן סיפקו למקבלי ההחלטות את כל המידע הרלוונטי. השאלה היא מה עשו עם המידע, וכדי לענות עליה נדרשת ועדת חקירה ממלכתית, שלא נראה שתקום.

חשבון הנפש של המנכ"לים שלא נערכו מראש

במישור האזרחי, חשבון הנפש שנעשה כנראה שיסתכם במאזן חיובי. אחרי ההלם והשיתוק שאחזו בכולנו בבוקר ה-7 באוקטובר, בניגוד לחששות, מרבית מגזרי המשק המשיכו לתפקד ולתת שירותים לתושבים. הם הצליחו לעשות זאת בין היתר מאחר שחלק גדול מהארגונים השקיעו בהיערכות לחירום לפני המלחמה. איש אמנם לא ציפה לאירוע כמו זה שחווינו באותו יום ארור, אבל התשתיות היו קיימות.

את חשבון הנפש צריכים לעשות המנכ"לים של הארגונים שלא נתנו עדיפות נכונה להשקעות ב-IT, ובכלל זה באוטומציה של מערכות מידע, ואת התוצאה של זה למדו תוך כדי המלחמה. גם הממשלה צריכה לעשות חשבון נפש – לא רק בכל הנוגע לאחריות שלה למחדל, אלא גם לכך שהטמעת השירותים לפני המלחמה הייתה איטית יחסית, ואת התוצאות של זה ראינו מיד לאחר תחילתה.

ייאמר לזכותם של אנשי המחשוב ומקבלי ההחלטות הרלוונטיים במגזר הממשלתי שמצב החירום גרם להם להאצת תוכניות ותקציבים. אלא שפרויקטי מחשוב ותקשוב הם לא פרויקטים שמבוצעים מהיום למחר. לכן, צריך להיות כאן חשבון נפש גם ברמת שר האוצר וראש הממשלה (אשרי המאמין). כדאי שבצלאל סמוטריץ' ובנימין נתניהו יכריזו באופן רשמי על כך שדיגיטציה במגזר הממשלתי-ציבורי היא משימה לאומית, ובהתאם לזה יפנו לשם משאבים.

חשבון נפש נוסף צריך להיערך בסוגיית המעורבות החברתית של ענף ההיי-טק, המתויג כקטר של המשק, והשאלה שנשאלת כבר לא מעט שנים היא האם הוא עושה מספיק לא רק לביתו ולחשבון הבנק של עובדיו ומנהליו, אלא גם למען החברה בכללותה

ה-7 באוקטובר תפס אותנו בעיצומה של סערת הבינה המלאכותית היוצרת (GenAI), שהפכה להיות חלק בלתי נפרד מהעולם הטכנולוגי ובכלל, מהעולם שלנו. עם זאת, היא הציפה דילמות מוסריות שקשורות בהשפעת הטכנולוגיה על תהליכים חברתיים ועל שוק התעסוקה, במניעת אפליה מגדרית וגזענית, ובכל סוג אחר של הדרה. גם כאן צריך להיעשות חשבון נפש ברמה הלאומית: מהפכת הבינה המלאכותית תפסה את מדינת ישראל לא מוכנה מבחינת תשתיות פיתוח, מחקר וייצור, ואנחנו נמצאים בפיגור משמעותי בזירה הבינלאומית. מעבר לזה, בשנה האחרונה התמודדנו עם לא מעט סוגיות של פגיעה בפרטיות, שנגרמות על ידי אלגוריתמים או גורמים אינטרסנטיים, שרוצים לכרסם בפרטיות שלנו. החברה האזרחית צריכה לעשות חשבון נפש כיצד לעמוד על המשמר טוב יותר בהקשר זה.

האם ההיי-טק מספיק מעורב חברתית?

חשבון נפש נוסף צריך להיערך בסוגיית המעורבות החברתית של ענף ההיי-טק, המתויג כקטר של המשק, והשאלה שנשאלת כבר לא מעט שנים היא האם הוא עושה מספיק לא רק לביתו ולחשבון הבנק של עובדיו ומנהליו, אלא גם למען החברה בכללותה.

מאז השנה שעברה, התשובה לשאלה הזאת היא אולי עדיין לא חד משמעית, אבל היא נוטה יותר לכיוון ה-"כן". זה החל עם המאבק נגד החקיקה המשפטית, שהוציא אלפי עובדי ומנהלי היי-טק לרחובות, מאחר שהם הבינו שעל אף שהעולם גלובלי, ובפרט ענף הטכנולוגיה, הבסיס הוא כאן, בישראל. הם גם הבינו שאם הם לא יירתמו למאמץ לשמור שהמדינה תמשיך להיות דמוקרטית וחופשית, הנזקים יהיו חמורים – גם למדינה עצמה, וגם ברמות החברתית והכלכלית.

המלחמה העצימה את המעורבות של חברות ההיי-טק: רבים האנשים בענף שפועלים למען השבת החטופים, וחברות ועובדי הטכנולוגיה היו מעורבים בפעילות המדהימה של החברה האזרחית, במיוחד בתחילת המלחמה. הן תרמו לקהילה, ותמכו בחיילים, במפונים ובמשפחות החטופים. העובדים תרמו מעל ומעבר, עבדו שעות על גבי שעות כדי לשמר את מקום העבודה וגם התנדבו.

אחת התוצאות של חשבון הנפש של ההיי-טק צריכה להיות שגם לאחר שתסתיים תקופת החירום, הוא חייב להמשיך את המומנטום ולהשפיע על צמצום פערים, בדמות הקמת מרכזי פיתוח ומפעלים בפריפריה, והגדלת הגיוון החברתי בענף – מתן הזדמנויות לצעירים שלא גרים באזור בתל אביב או בשרון, והעסקה גבוהה יותר של חרדים, ערבים, להט"בים, יוצאי אתיופיה ושאר האוכלוסיות שנמצאות בתת ייצוג בהיי-טק.

לצורך כל אלה והרבה מאוד אתגרים אחרים, צריך שיהיו יותר מנהיגים טכנולוגיים. מחקרים רבים מוכיחים שמנהיגים בהיי-טק מחזיקים בכוח רב להשפיע על כיווני ההתפתחויות הטכנולוגית והחברתית. נדרש להרחיב את מספרם ואת תחומי המיומנות שלהם, ולחנך למנהיגות ערכית, שתשמור על איזון בין חדשנות לתועלת חברתית.

חשבון הנפש שלנו

לאורך כל השנה המשכנו, באנשים ומחשבים, ללוות את האירועים, לדווח ולהביא לכם את העדכונים השוטפים, בעזרת צוות המערכת הוותיק והמקצועי שלנו. גם אנחנו עושים חשבון נפש, כל השנה, ואם טעינו, פגענו או הטעינו – אנחנו מתנצלים.

גמר חתימה טובה.