"טכנולוגיה וחדשנות – הקטר של הספרייה הלאומית"

בסוף אוקטובר אשתקד, קצת אחרי תחילת המלחמה, נפתח לקהל הרחב המשכן החדש של הספרייה הלאומית, בקריית הלאום בירושלים. המשכן הוקם בתרומת יד הנדיב ומשפחת גוטסמן. המבנה, המרהיב ביופיו ובייחודיות הארכיטקטוניות שלו, תוכנן על ידי המשרד השוויצרי הרצוג ודה מרון – אחד ממשרדי האדריכלות הגדולים בעולם, שתכנן מבנים מפורסמים רבים ברחבי תבל. בתכנון השתתף גם המשרד הישראלי המבצע, מן-שנער.

המבנה של הספרייה משתרע על שטח של 46 אלף מ"ר ו-11 קומות, וכולל אולמות קריאה המיועדים ל-600 קוראים בו זמנית, וכן מתחמי עבודה לחוקרים ולציבור הרחב. כמו כן, יש בו רובוטים שמנווטים ארבעה מיליון ספרים לידי הספרנים והקוראים, ועוד מאות אלפי גיליונות עיתונים, מיליוני תצלומים היסטוריים, וכ-1,500 אוספים וארכיונים אישיים. עוד מחזיקה הספרייה במיליוני קבצים דיגיטליים, סלילי הקלטות מוזיקליות, כרזות ואוצרות רבים אחרים.

המעבר לבניין החדש דרש הטמעת פתרונות ומערכות טכנולוגיות מתקדמות – פרויקט שהוביל איציק בורשן, ראש אגף מערכות מידע וחבר הנהלת הספרייה הלאומית. זאת, כדי לאפשר את המעבר של האוצרות והעובדים, וכן על מנת להתמודד בהצלחה עם האתגרים הטכנולוגיים, התפעוליים והעסקיים שהיו נעוצים במעבר הספרייה למשכנה החדש.

איציק בורשן, ראש אגף מערכות מידע וחבר הנהלת הספרייה הלאומית. צילום: מיכאל זכרי

בראיון לאנשים ומחשבים, שנערך בבניין החדש, אמר בורשן כי "טכנולוגיה וחדשנות הן הקטר של הספרייה הלאומית, ושילוב של טכנולוגיות מתקדמות, כגון GenAI ולימוד מכונה, תומך ביעדים המרכזיים שלה: איסוף, שימור והנגשה של אוצרותיה לקהל הרחב ולקהילת החוקרים".

בורשן מכהן בתפקיד זה כשש שנים, ולפני כן מילא תפקידים שונים בתחום מערכות המידע – האחרון שבהם היה מנמ"ר חברת קל אוטו. לפני כן הוא שימש מנמ"ר באינטל ובמפעל מיקרון בקריית גת, שהועבר אליה לפני קצת יותר מעשור. בתפקידו בספרייה הלאומית בורשן ליווה יחד עם צוותו, באופן צמוד, את כל תהליך המעבר, כולל שלבי הבנייה השונים של הבניין, שכללו הכנת תשתיות מתאימות, בהן טכנולוגיות, על מנת לאפשר לספריה למלא את מטרותיה המרכזיות.

IT לטובת שימור, סריקה, אחסון והנגשה של אוספים

"פעילות מערכות המידע תומכת בשימור, סריקה, אחסון והנגשה של אוספים וארכיונים אישיים, פיזיים ודיגיטליים בספרייה הלאומית", הסביר בורשן.

בהקשר הזה, אחד הדברים המרתקים הוא צפייה במחסן הממוחשב ובמערכת הרובוטית, שכאמור משנעת פריטים ממקום אחסונם אל הקוראים באולמות הקריאה, ללא מגע יד אדם. זאת, מתוך ארבעה מיליון הפריטים שהרובוטים יכולים לשנע. לדברי בורשן, זוהי אחת מהמערכות הרובוטיות הגדולות והייחודיות הקיימות. הוא ציין כי "צוות הפיתוח הטמיע חומרה ופיתח מערכת ממשקים מורכבת כדי לממשק בין שתי מערכות שונות: מערכת המחסן האוטומטי ומערכת ניהל הספרייה – כל אחת של חברה אחרת".

בורשן סיפר גם על פרויקט לסריקת כתבי יד, שהחל באחרונה ומשלב בינה מלאכותית ולימוד מכונה: "תמלול כתבי יד בעברית הוא דבר לא פשוט. לצורך כך פיתחנו מודלים של למידת מכונה והקמנו תשתית עם מעבדים גרפיים, שדרכה אנחנו מלמדים את המודל לתמלל כתבי יד עבריים". פרויקט זה מנוהל בהובלת חוקרים מהאקדמיה בארץ ובחו"ל, המיישמים את המודל, ובכך הם מייצרים רבדים יותר רחבים של סריקה, תמלול וקישור בעזרת בינה מלאכותית.

סיבים אופטיים, שדרוג והטמעת פתרונות חדשים

אחד החידושים בבניין החדש של הספרייה הלאומית הוא שתקשורת המחשבים מבוססת על סיבים אופטיים, שמגיעים מחדר המחשב עד ליחידות הקצה. זוהי טכנולוגיה שעדיין לא מוצאים בארגונים רבים, והיא מהווה אתגר לצוות תשתיות המחשוב של הספרייה.

"אתגר נוסף היה העברת הדאטה סנטר מהבניין הישן באוניברסיטה העברית בגבעת רם לזה החדש, תוך שימוש בסיב אופטי בין הבניינים, שיצר חדר מחשב וירטואלי אחד גדול וצמצם למינימום את הפגיעה במתן השירות לקוראים והמבקרים בספרייה", אמר בורשן.

חזית בניין הספרייה הלאומית. צילום: אביעד בר נס

תהליך המעבר נוצל גם לחידוש הציוד והטמעת פתרונות חדשים. בורשן פירט: "החלפנו את מערך האחסון הדיגיטלי, השרתים, ציוד הרשת וגם חלק מהציוד ההיקפי. האחסון הדיגיטלי מכיל את כל האובייקטים הדיגיטליים, שעוברים דיגיטציה מהחומרים הפיזיים והופכים להיות נגישים לקהל הגולשים בארץ ובחו"ל. בכל שנה, מרכז הדיגיטציה של הספרייה סורק ומנגיש מיליוני קבצים לציבור הרחב, דרך האתר שלה. מעבר לכך, יצאנו לפרויקט רחב של הטמעת מערכת סיילספורס, שאמורה לראות ב-360 מעלות את ציבור הקוראים, הגולשים, המבקרים וגם התורמים של הספרייה".

"ככלל", ציין, "תפיסת העולם שלי הייתה לנצל את המעבר כדי לשדרג את מערכות המחשוב והפתרונות הנלווים. אנחנו ניצבים בפני אתגר מרתק של אימוץ טכנולוגיות בינה מלאכותית, כדי לאפשר חיפוש טקסטים ותמונות במאגרי הספרייה בשפה חופשית, תמלול אוטומטי, קטלוג אוטומטי וכן חילוץ מספרים וקטעי וידיאו של פרטים כגון שמות, מקומות, אירועים ותאריכים, וקישורם, באמצעות Linked data, למאגרי מידע נוספים בספרייה ומחוצה לה. הבינה המלאכותית היוצרת מציבה בפנינו הזדמנויות שעד לפני שנתיים ניתן היה רק לחלום עליהן".

מאגר הזיכרון הלאומי לאירועי ה-7 באוקטובר

הספרייה הלאומית מובילה את מיזם מאגר הזיכרון הלאומי של מאורעות ה-7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיהם. המידע הרב שהתפרסם באינטרנט, בפלטפורמות המסרים המיידיים ובמקומות נוספים, וכן תיעוד שביצעו אנשים פרטיים ויוזמות אזרחיות, מציבים בפני אנשי הספרייה אתגר של ממש בכל הנוגע לאיסוף המידע, שימורו והנגשתו. הספרייה הלאומית פועלת, בשיתוף גורמים רבים, ליצור מאגר מידע מהימן, נגיש ונרחב של כלל חומרי התיעוד – לטובת הדורות הבאים.

באולם הכניסה של הספרייה יש קיר ענק עם תמונות של הנופלים ב-7 באוקטובר ובמלחמה לאחר מכן – קיר שלמרבה הצער, התמונות שמוצגות בו הולכות וקטנות ככל שמספר החללים גדל. בחלקים אחרים של הספרייה יש מיצגים ותמונות של החטופים, עם מסרים חד משמעיים לגבי המחויבות של החברה הישראלית להחזירם הביתה ומיד.

בורשן גאה מאוד בעשייה של האגף שהוא עומד ברשותו: "יש לנו כאן כוח אדם ייחודי, איכותי ומחויב, מתחומים שונים של פיתוח, תשתיות ומערכות תפעוליות, כאשר כולם שותפים לתחושת השליחות הלאומית שיש בעבודת הספרייה".