צו 8 להמשכיות עסקית

"בשל המתיחות הביטחונית והלחימה המתמשכת בגזרות השונות, חברות בישראל מתמודדות עם שאלות קשות המגיעות מחוץ לארץ – מהמשקיעים שלהן, השותפים, וכמובן מהלקוחות. כולם חוששים מתרחישי השבתה, קריסה, או מניעת שירותים חיוניים – תשתיות, חשמל, תקשורת – שעלולים לפגוע בעסקיהם בצורה קשה. כך, בשנה האחרונה, פונים אלינו מנהלים מחברות ישראליות ומבקשים לסייע להם להבטיח רציפות והמשכיות עסקית, כי זו הדרישה המגיעה אליהם – להציג תוכנית בת-קיימא לרציפות עסקית. רבים מהם מודים, כי למרות הניסיונות שלהם להרגיע, הם מבינים את החשש של מי שנמצא מחוץ לישראל. המענה שלנו הוא שירותי IT שאנו מספקים ממשרדינו במזרח אירופה", כך אמר סיריל סימון, מנכ"ל סטנגה (Stanga1) מקבוצת וואן טכנולוגיות (ONE).

"כך", ציין סימון, "מנהלים בכירים בישראל פונים למודל Off-shore, המאפשר להם להקים במהירות וגמישות מרכז פעילות, שאינו חשוף לאיומים הגיאו-פוליטיים הניצבים למול ישראל".

סימון הקים את סטנגה בבולגריה לפני 25 שנים, וב-2007 קבוצת וואן רכשה את השליטה בחברה. סטנגה מונה 300 עובדים, בבולגריה, סרביה ואוקראינה. על לקוחות החברה בישראל נמנים טבע, אלו"ט, אימפרבה הישראלית במקורה, ואיל מקיאג'. רוב הלקוחות של סטנגה הם חברות גלובליות, ביניהן: מקדונלד'ס, פולקסווגן, פיג'ו, אמדיאוס ו-HSBC. הצוותים הבינלאומיים של סטנגה מספקים שירות ללקוחות בארה"ב, ישראל, גרמניה, צרפת, בריטניה וארצות סקנדינביה.

"בשבועות הראשונים של המלחמה", סיפר סימון, "היה כאוס, ובמסגרתו, הגיעו הרבה בקשות ל'Off-shore בזמן מלחמה'. לקוחות רבים רצו צוותים מחו"ל, או חלק מהצוותים – כגיבוי בחו"ל. בנוסף, חל גידול בדרישות להמשכיות עסקית, עם מחסור בכוח אדם בתחומי פיתוח ו-DevOps. במהלך חודשי הלחימה, עלתה בקשה מכמה חברות בארץ לארגן רילוקיישן לכמה מאנשיהם, ולהקים סביבם צוותי IT מקומיים – לטובת מתן שירותים על ידי צוותים משולבים. פתרון ביניים שכזה מעניק יתרון, כי העובדים מכירים את המוצר, הקוד והחברה, ואז יש סביבם עובדים מקומיים. עבודה במודל זה הניבה להם חיסכון של עד 30-40% בעלויות".

"רוב פעילותה של מדיקס גלובל הישראלית", ציין סימון, "הוא במזרח הרחוק. ערכנו עבורם פרויקט טרנספורמציה דיגיטלית, והם הפכו להיות חברת מד טק. באחרונה הם פנו אלינו שוב, וביקשו להקים צוות תמיכה חלופי בחו"ל, אם תהיינה בישראל השבתות. עשינו זאת עבורם, בצורה שקופה ללקוחות".

יצרה אתגרי המשכיות עסקית לחברות הטק הישראליות. מלחמת ישראל-חמאס. צילום: אילוסטרציה. Shutterstock

"אג'ייל בזמן מלחמה"

"יש לנו משימה רבת אחריות", אמר סימון, "והיא לסייע ולתמוך בהיי-טק הישראלי. הגדרנו תוכנית – כינינו אותה 'agile בזמן מלחמה' –  במסגרתה אנו מציעים לחברות ישראליות לגייס דרכנו אנשים בחו"ל, ולעשות זאת בלא התחייבות ובלא זמן מינימום. המטרה אינה להחליף צוותים ישראליים לצמיתות, אלא החלפה לכמה שבועות או חודשים, ככל שנדרש לארגון. זה עונה לצורכי הלקוחות בארץ, שחלק מעובדיהם מפונים וחלקם מגוייסים למילואים. פעילות דומה ערכנו באוקראינה לפני שנתיים כשפרצה שם המלחמה, ותמכנו בלקוחות שצוותיהם נמצאו תחת איום".

"חווינו גידול בדרישות של חברות ישראליות לעובדי Near-shore ו-Off-shore בשיעור של 40% מאז פרוץ 'חרבות ברזל'", סיכם סימון. "60% מתוך כלל הדרישות הללו שהיו בשנה החולפת קשורים למצב. הנתונים מצביעים כי חברות צריכות ורוצות עזרה, לטובת המשך הצמיחה, או שימור הקיים. להערכתי, מגמה זו תימשך גם בשנת 2025, כי אנו מאפשרים לארגונים להרחיב את מערך הפיתוח הגלובלי שלהם בצורה גמישה ומשתלמת. זה פתרון טוב לחברות שמעוניינות להוסיף יכולות פיתוח חדשות בתוך ימים, בלא להתעסק בתהליך הממושך של מיון, גיוס, והכשרה מקצועית. התעשייה הישראלית עמדה בעבר בפני משברים ויכלה להם – גם הפעם נצא מחוזקים".