האם עיצוב התודעה יכריע את המלחמה?

"ב-7 באוקטובר חווינו את מתקפת הטרור האכזרית והקשה בתולדות המדינה. לאחר יותר משנה במלחמה, שהתפתחה לשבע חזיתות והצלחנו להגיע בה להישגים מרשימים, יש לשאול: האם אנחנו מבינים נכון את כל זירות המלחמה? האם יתכן שהאויבים שלנו מנהלים את הקרב המכריע דווקא בזירת התודעה, זירה אשר אותה אנחנו עדיין לא מנהלים כמרחב לחימה? האם יתכן שדווקא עיצוב התודעה, הוא זה שיכריע את המלחמה? אני טוענת שמנהיג החמאס, יחיא סינוואר, ידע והבין שלצה"ל יש עליונות מבצעית, ולכן בתכנון המתקפה, הוא הינדס לוחמה אחרת – על התודעה, על הלגיטימיות של קיומנו, ועל בניית מציאות ונראטיב של זכויות העם הפלסטיני בעולם", כך אמרה אל"מ (מיל') טליה גזית, שותפה ב-PwC ישראל ומנכ"לית PwC Next.

גזית, שעמדה בראש ממר"ם בשנים 2015-2019, דיברה במליאה המרכזית בכנס השנתי של עמותת בוגרי ממר"ם, שנערך ביום ה' האחרון באקספו בתל אביב. בכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, השתתפו 2,000 בוגרי היחידה, והנחתה אותו מונירה סרנה, מנהלת קהילת ממר"מניקיות בעמותה. האירוע עמד בסימן הקמת היחידה לפני 65 שנים.

מחייבת להילחם גם על התודעה. חרבות ברזל. צילום: אילוסטרציה. שאטרסטוק

"מתייחסים לרשתות החברתיות כזירות לחימה דומיננטיות"

"כדי להבין את תפישת הפעולה של החמאס, נכון לחזור ולהסתכל על ה-7 באוקטובר", אמרה גזית. "הייתה זו מתקפת הטרור המתוקשרת ביותר בהיסטוריה האנושית. מחבלי החמאס פלשו לישראל כשמצלמות על גופם. כלומר, חלק מתכנון המתקפה ותוצאותיה, היה האפקט שיחוללו הסרטונים על התודעה של אזרחי ישראל, הפלסטינים והעולם, לאחר הפצתם בתקשורת ההמונים המסורתית ובמדיה החברתית. זאת, כדי לזרוע פחד, לערער את הביטחון, ולקבע נראטיב מציאות שקרי לגבי מי מנצח ומי מפסיד. החמאס עסק בשנה האחרונה בעיוות המציאות ובשינוי תפישת התודעה. הוא עשה זאת, בין השאר, עם סרטוני כזב, או סרטונים אמיתיים, שנלקחו מאירועי עבר בשטחים ובסוריה. הצלחת ההפצה הייתה מדהימה, ועשרות מיליונים ברחבי העולם נחשפו לתמונות ולסרטונים השקריים, כבר בתוך שבוע".

"המצב מחריף", העריכה גזית, "עם כניסת הבינה המלאכותית היוצרת, GenAI, שתעצים את חלקה בעיצוב התודעה. גורמים עוינים ומדינות לא דמוקרטיות מתייחסים לרשתות החברתיות כזירות לחימה דומיננטיות, ומשקיעים סכומי עתק בהפצת תכנים שקריים, כדי לערער את יציבות המערב ולבנות נראטיבים כוזבים. מדינות דוגמת איראן ורוסיה, בונות רשתות בוטים מתוחכמות, היוצרות ומפיצות תכנים כוזבים, אשר מביאים לתגובות קיצוניות ולהשפעה על ההמון. הן מייצרות תכנים שונים ומגוונים, שגם אלגוריתמים חכמים, מבוססי בינה מלאכותית – לא מצליחים לזהות שהם לא נוצרו על ידי בני אנוש".

"האיום מחריף כשמדינה כגון סין, רוכשת ומפעילה רשתות חברתיות ומשפיעה על כולנו, ראו ערך טיקטוק. כך, ב-2023 חלה נסיקה עצומה לעומת 2022, בשיעור של 80%, בפרסום תמונות שלא היו ולא נבראו ובייצור תוכן כוזב, בעיקר תוכן פייק חברתי-פוליטי. כך, היקף הפצת תכנים על ידי בוטים צמח ב-70% בין 2022 ל-2023. הפחתת העלויות 'תורמת' גם היא: סרטון פייק בן שלוש דקות עם קול סינטטי עולה דולרים בודדים".

"המצב פחות טוב במערכה על התודעה"

"למרות הישגים מרשימים בשדה הקרב", ציינה גזית, "המצב פחות טוב במערכה על התודעה. מחקרים בעולם מעלים שככל שמתקרבים לדור ה-Z, כך גדל ל-34% היקף אוהדי החמאס, ו-23% מהם סבורים שהחמאס צודק. כמעט 30% מהם חושבים שהשואה לא קרתה: הם מושפעים מהמדיה החברתית, ותפיסת המציאות שלהם משתנה בהתאם".

"קיימת השפעה תודעתית בעידן הנוכחי", אמרה גזית, "והמושפעים ממנה אינם מודעים לה, ולכן אינם מתנגדים לה. מציאות שקרית המוטחת לעברנו, ממשיכה לשטות בנו ולהטות את דעת הקהל נגדנו".

"ישראל", סיכמה גזית, "נדרשת לעשות שינוי. עליה לבנות בנייה מחודשת את המנגנונים במדינה, לקחת אחריות כוללת על התחום, לבנות אסטרטגיית לחימה על התודעה ובמסגרתה – להתבסס גם על בינה מלאכותית. עלינו לטייב את מנגנוני הממשל, כדי לעשות שימוש מושכל, מוגבל ומבוקר ביכולת זו, שהיא כוח. נדרשת אסטרטגיה לאומית, הכוללת טיפול בתחומי הכלכלה והחברה, על מנת שנוכל לשלוט בנראטיב ולהילחם טוב יותר בנראטיבים השקריים. בעידן בו מתקשים לדעת מה אמת ומה שקר, יש ערך גדול לחיזוק החברה הישראלית ולערכי היהדות. גם במקומות בהם הממסד כשל, ערכי הערבות ההדדית ו'ואהבת לרעך כמוך', הם שהצילו אותנו. מתפתח מודל מלחמה חדש, וישראל חייבת להוביל בו: לצד ניצחון בשדה הקרב, חשוב לא פחות לנצח במערכה על התודעה".