המבקר: ישראל לא משקיעה ב-AI – ומעמדה בעולם מידרדר

לא קיימת בישראל אסטרטגיה לאומית ארוכת טווח לתחום הבינה המלאכותית; הממשלה אישרה תוכניות בתחום בפעימות, והמימוש שלהן איטי, חסר, ולא עומד בלוחות הזמנים שנקבעו. מרבית מהסכום שאישרה הממשלה – לא מומש. לכן, ישראל מתדרדרת במדדים הבין-לאומיים לתחום AI – כך קובע מתניהו אנגלמן, מבקר המדינה.

בדו"ח מיוחד בנושאי AI וסייבר, אשר מתפרסם היום (ג') אחה"צ, נכתב כי מרבית הסכום שאישרה הממשלה לתחום – טרם מומש. התקציב המאושר הוא כחמישית מהתקציב שהומלץ על ידי ועדה אחת, וכעשירית מההמלצה של 'המיזם הלאומי'. עוד קובע המבקר כי במדדים בינלאומיים שונים, המדרגים את מדינות העולם לתחום – דוגמת Tortoise, Oxford ועוד – ישראל צנחה בעשרות מקומות. "הירידה בדירוגים הבינלאומיים ומקומה של ישראל בתחום ההיערכות והמוכנות הממשלתית – משקפים מגמה שמחייבת את הממשלה לבחון את מדיניותה בנושא".

התוכנית הלאומית בעניינה נותרה 'אות מתה'. בינה מלאכותית. צילום: Shutterstock

"התוכנית נותרה 'אות מתה'"

"אין גורם ממשלתי מתכלל, האמון על הובלת תוכנית לאומית בתחום הבינה המלאכותית – בהתאם להחלטת הממשלה", קובע המבקר. "תוכנית לאומית לתחום, שגיבש והשיק משרד החדשנות, לא יושמה בשל החלפת הממשלה… שש שנים לאחר החלטת ראש הממשלה – עדיין לא אושרה בממשלה תוכנית לאומית כוללת לקידום התחום. כך, התוכנית נותרה 'אות מתה', למרות חשיבות התחום לכלכלת המדינה ולחוסנה. משרדי ממשלה וגופים ציבוריים פועלים בתחום, בלא גורם מתכלל. יש חשיבות למיצוב ישראל כמובילה עולמית במהפכה טכנולוגית זו. באחד המדדים עולה כי בעוד שלישראל חוזקות בקטגוריית ההון האנושי, במחקר ופיתוח ובמסחר, היא חלשה – באסטרטגיה ממשלתית, בתשתיות ובסביבה תפעולית".

"מאות מומחי ידע שפעלו בהתנדבות במשך כשנתיים, ו-14 צוותים מקצועיים, קבעו כי קידום תחום ה-AI חיוני לחוסנה של ישראל בתחומים קריטיים (מדע, כלכלה, ביטחון, בריאות ועוד)", הרחיב הדו"ח. "מצאנו שהמלצות המיזם הלאומי לא הוגשו לממשלה ולא נדונו בה, לא תוקצבו ולא הבשילו לכדי מימוש. תוכנית נוספת שגובשה כבסיס להחלטת ממשלה, לא נדונה בממשלה, לא אושרה כתוכנית אב כוללת לתחום, ולא תוקצבה".

המבקר גם קבע כי "למרות הסיכונים הקיימים בטכנולוגיית AI, והצורך להסדיר את השימוש בה באופן אחראי, הרי שקידום הרגולציה לתחום טרם אושר. ישראל נמצאת בפיגור בהשוואה לאיחוד האירופי. היעדר אסדרה בישראל טומן בחובו סיכונים שונים".

"אין כוח חישוב שנדרש להרצת מודלים"

לפי המבקר, "תשתיות החישוב הקיימות למחשוב עתיר ביצועים (HPC) – מוגבלות ואינן מספקות, אף שהן תנאי בסיסי והכרחי לביסוס מעמדה של מדינת ישראל כמובילה בתחום. היעדר תשתית חישוב מספקת מעכב את יכולות המגזר הציבורי, האקדמיה והתעשייה לקדם ולפתח את התחום. גם עולמות התשתית לאימון מודלים גדולים ועיבוד שפה טבעית (NLP) – תוקצבו חלקית ובאיחור, מה שעלול לפגוע משמעותית במענה של הממשלה לאזרחים, ולעכב את הטרנספורמציה הדיגיטלית במשק הישראלי".

בהיבט הכספי מצא המבקר כי "מימוש תקציב הפעימה הראשונה היה חסר, וכלל רק כ-40% מהסכום שאושר – 220 מתוך כ-550 מיליון שקלים – נתון המשקף 5% בלבד מהתוכנית המלאה. עשרות מיליוני שקלים מתוכם טרם בוצעו או הושלמו… קיים פער משמעותי ביישום החלטת הממשלה… כך, ימומש רק כ-10% מהתקציב שנקבע. סך התקציב שאושר לפעימה הראשונה והשנייה הוא כמיליארד שקלים, חמישית מהתקציב עליו הומלץ".

"על משרד החדשנות להוביל את מדיניות הממשלה בתחום הבינה המלאכותית", סיכם המבקר. "יש לסיים את גיבוש התוכנית האסטרטגית הלאומית שהחלו להכין עוד ב-2022. הובלה ברורה של תוכנית לאומית משמעותית הכרחית לשמירה על יכולותיה הטכנולוגיות ועל יתרונה היחסי אל מול יתר מדינות העולם. הובלה מדעית וטכנולוגית של ישראל היא אחד מעמודי התווך של ביטחונה הלאומי, חוסנה הכלכלי ורווחת אזרחיה. מהפכת הבינה המלאכותית כבר איננה טכנולוגיה עתידנית – היא טכנולוגיית ליבה חדשנית המשפיעה בהדרגה על מרבית היבטי החיים. למרות שישראל זיהתה כבר ב-2018 את התחום, הרי שהממשלה לא השכילה מאז להוביל וליישם מהלכים לתוכנית לאומית רחבה, כוללת וארוכת טווח – ולממשה".

תגובות

פורום תל"ם מסר כי "קיימים כמה פרסומים המונים את ישראל בעשירייה הראשונה של מדינות העולם, ובחלקם, בחמישייה הראשונה… ההמלצות נבחנות באופן רציף. רוב הרעיונות שהועלו, נכלל ומקודם".

ממשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה נמסר כי יחד עם גופים ממשלתיים אחרים הוא "הוביל בשנים האחרונות הישגים משמעותיים, ששימרו את דירוגה של ישראל בעשירייה הראשונה בכל המדדים הבינלאומיים המובילים. המשרד הציב את ה-AI בראש סדר העדיפויות הארגוני והתקציבי, והוביל מבנה ניהולי מיטבי, שקידם מהלכים מרכזיים ומוצלחים. עם כניסתה של השרה גמליאל לתפקידה, המשרד האיץ והרחיב את תנופת העשייה בתחום, וקידם עם שותפיו תוכנית לאומית לבינה מלאכותית, שתובא בחודשים הקרובים לאישור הממשלה ותיתן מענה מיטבי לנושאים שהועלו בדו"ח המבקר".

"מימוש התוכנית הלאומית, לצד ביסוס מהלכים משמעותיים כגון הטמעת הטכנולוגיה בעבודת הממשלה וברשויות המקומיות, הקמת מכון לאומי לבינה מלאכותית, השקת תוכניות חינוך והגדלת כמות מומחי ה-AI לתעשיית ההיי-טק ישמרו את מעמדה של ישראל כמובילה עולמית, וינחילו את פירות מהפכת ה-AI לכל אזרחי ישראל", נכתב.

רשות החדשנות מסרה כי "טיוטת מסמך 'תוכנית לאומית' לא זכתה למעמד מחייב, בשל מחלוקות מהותיות בין שותפי הצוות. כשהושלמה העבודה המקצועית, נכללו פרקים רבים מהטיוטה בפעימה השנייה של התוכנית הלאומית".

מהמל"ל נמסר כי "הוצע מתווה לפתרון לבעיות המשפטיות, של הקמת צוות בין-משרדי בראשות המל"ל, אך הצוות לא הוקם. למרות זאת, המל"ל קיים עבודת מטה בנדון".

משרד האוצר ציין כי "התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית של משרד החדשנות אינה מוכרת למשרד".

משרד המשפטים מסר ש-"יש חשיבות במתן מענה אסדרתי ומשפטי לתחום. יש לבחון את ההתפתחויות בעולם – כדי לקבוע מתי לחוקק בתחום".